אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הוראת תנ"ך
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תפוצות ישראל
לדף ראשי לתוכן הגיליון

להיות ספרן יעץ בספריות אקדמיות - עבר, הווה, עתיד

ערן גולדנברג

גיליון מס' 13 - תשע"ז - 2016/17

תקציר
השינויים הטכנולוגיים שחווה העולם בעשור האחרון לא פסחו גם על עולם הספריות והספרנים. בשל נגישות וזמינות המידע ברשת האינטרנט, שינו ספרני היעץ בספריות האקדמיות את דפוסי עבודתם, על מנת להישאר רלוונטיים מול "שחקני מידע" חדשים וחזקים, כמו מנועי החיפוש, "גוגל" ו"גוגל סקולר". המאמר שלפנינו מתמקד בתפקידו של ספרן היעץ כיום, בעידן המידע ומנסה לחזות מה יהיה תפקידו בעתיד, אגב בחינת השינויים הטכנולוגיים שהשפיעו באופן נרחב על הספריות האקדמיות בכלל ועל עבודת ספרן היעץ בפרט. על מנת לדון בתפקידו של ספרן היעץ, תחילתו של מאמר זה בסקירה היסטורית קצרה ומתן הגדרות לשירותי היעץ. המשכו בסקירה כללית אודות הכישורים והמיומנויות הנדרשות בעבודתו של ספרן היעץ. בסופו של המאמר ישנו ניסיון לבחון את השאלות הבאות: האם חלו שינויים מהותיים בתפקידי ספרן היעץ? אם כן, אילו שינויים? מה יהיה תפקידו של ספרן היעץ ומה יהיו מקומם של שירותי היעץ בספריות אקדמיות בעתיד? והאם מעמדו של ספרן היעץ נחלש או שמא דווקא מתחזק ויתחזק גם בעתיד?
מילות מפתח: ספריות אקדמיות, ספרני יעץ, שירותי יעץ, שינויים טכנולוגיים, עידן המידע, סטודנטים, דור-Y, דפוסי חיפוש ואיתור מידע
אודות המחבר: ערן גולדנברג הוא ספרן מומחה, ענף שירותים טכניים, מתנות-חילופין ותחום יעץ, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה egoldenb1@univ.haifa.ac.il

מבוא
מהפכת התקשורת העולמית בימינו הופכת את החברה האנושית ל"חברת המידע". אחת התוצאות של מהפכה זו מתבטאת בכך שעבודות משנות את צורותיהן. אנו עדים להיעלמותם של מקצועות רבים, כמה מהם מקצועות שנחשבו בעבר ייחודיים ומכובדים ביותר. למהפכה זו השלכות מרחיקות לכת גם על ספריות בכלל וגם על התפקידים הנדרשים כיום מספרנים בפרט (קלקין-פישמן, 2008). להמצאת האינטרנט הייתה השפעה נרחבת על מקצוע הספרנות והספרנים ואגב כך, לשירותי היעץ הניתנים על ידי ספרני היעץ בספריות האקדמיות. רשת האינטרנט, על מנועי החיפוש שבה, הפכו למתחרים בלתי מבוטלים לספרייה הפיסית המסורתית ולשירותם אותה היא מציעה והספריות והספרנים בה נדרשו לשנות את דפוסי עבודתם על מנת להישאר רלוונטיים בעידן המידע. יתר על כן, אימוץ ושילוב הטכנולוגיות החדשות בספרייה גרמו לשינוי במקצוע הספרנות הקלאסי ולשינוי בסביבת העבודה של הספרנים המתפקדים כיום בסביבת עבודה מורכבת, דינאמית ורבת ממדים (אהרוני, 2006; Bronstein, 2011). מאחר והפרופסיה של הספרן הקלאסי השתנה, הספרן איננו רק מנהל הספרייה, השומר על האוסף המודפס (ברובו ספרים), אלא הוא אחראי לפיתוח אוסף ומתן שירותם דיגיטאליים למשתמשי הספרייה. יתרה מזאת, הספרן אינו מקושר עוד עם המבנה הפיסי של הספרייה ובספרות המקצועית ישנה הסכמה כי הספריות עומדות בפני עידן חדש המציע אפשרויות חדשות להן ולמשתמשי הספרייה כאחד (אהרוני, 2006).

שירותי יעץ בספריות אקדמיות- סקירה היסטורית
שירותי היעץ התפתחו במחצית השנייה של המאה ה-19, כתגובה להתפשטות ההשכלה והחינוך. אם טרם לכך, ייעודן העיקרי של ספריות היה אסוף ואחסון ספרים, הנגישים בעיקר לאנשי דת והתפישה הרווחת בקרב ספרנים בספריות הייתה כי הם האפוטרופוסים הבלעדיים של פריטי המידע, כאשר, לא אחת, משתמשי הספרייה מהווים מטרד המפריע לעבודתם, הרי שעם התפשטות ההשכלה והחינוך לשכבות נרחבות יותר באוכלוסייה, מוסדות השכלה והספריות בהן גדלו והתרחבו ואנשים רבים יותר הגיעו אליהן על מנת להשתמש בהן. פרסום חמשת החוקים של אבי הספרנות, רנגנטן, בשנת 1931, שהנם: ספרים הם לשימוש, לכל משתמש יש את הספר שלו, לכל ספר יש את המשתמש שלו, יש לחסוך את זמנו של משתמש הספרייה והספרייה היא אורגניזם חי, ביטא לראשונה שירותי עזרה וסיוע בסיסיים שהספרייה מחויבת לספק לבאים בשעריה, עם דגש על שירותי יעץ. מאחר ומשתמשי הספרייה לא היו בעלי כישורים ומיומנויות של חיפוש ושימוש מושכל במשאבי הספרייה, ספרני היעץ בספריות זיהו את הצורך לשמש מתווכים בינם לבין משאבי הספרייה. מתווך זה היה הספרן, אשר קיבל במרוצת הזמן את הכינוי, ספרן יעץ (Brown, 2008; Bunge & Bopp, 2001; Burke, 2008; Liu, 2007).
חקירת ההיסטוריה של שירותי היעץ מתחקה אל מחקרו של סמואל גרין (Samuel Green) אשר בשנת 1876 פרסם מאמר בשם "יחסים אישיים בין ספרנים וקוראים" ("Personal relations between librarians and readers"). " עד לפרסום מאמר זה, הספריות התרכזו בעיקר ברכישת פריטים לאוסף הספרייה ובארגון האוסף, כאשר משתמש הספרייה חיפש ומצא את פריטי המידע בעצמו. מאמרו של גרין קבע חמש פונקציות הכרחיות בעבודתו של ספרן היעץ: מתן תשובות לשאלות הקוראים, הדרכת משתמשי הספרייה בשימוש במשאבי הספרייה, סיוע למשתמשי הספרייה בבחירת פריטי מידע איכותיים, פיתוח אוסף הספרייה וקידומה של הספרייה בקהילה (Bronstein, 2011; Burke, 2008; Tyckoson, 2001). המונח "שירותי יעץ" ("Reference work") הופיע לראשונה בשנת 1890 והחליף את המונח "עזרה לקוראים" ("Aid to readers"/"Assistance to readers") (Burke, 2008). מאמרו של גרין שיקף תפישה חדשה ומודרנית בכל הנוגע לשירותי יעץ. גרין סבר כי למשתמשים רבים, במיוחד גברים עובדים, אין את הידע ובעיקר את הזמן לחפש בעצמם את המידע שהם זקוקים לו, ספרן היעץ צריך למצוא עבורם את המידע ולספק להם אותו. באשר לתלמידי בית-הספר המגיעים לספרייה ללמוד ולהכין שיעורי-בית, גרין סבר כי ספרן היעץ צריך להדריך אותם בשימוש נכון ומושכל באנציקלופדיות ובמפתחות נושאיים, יחד עם הזמנתם החוזרת לבקשת עזרה נוספת מספרן היעץ באם עדיין לא מצאו את אשר חיפשו. אליבא דגרין, סיוע יעיל ואדיב של ספרן היעץ יהפוך את הספרייה למוסד חשוב והכרחי עבור משתמשי הספרייה והקהילה כולה (Brown, 2008; Bunge & Bopp, 2001; Burke, 2008; Tyckson, 2001).

שירותי יעץ- הגדרות
רטטיג (Rettig) המצוטט אצל בורקה 2008, אצל טייקסון 2001 ואצל ברונשטיין 2011, הגדיר את שירותי היעץ כ"קלים לתיאור, אך קשים להגדרה". על פיו, שירותי היעץ הם למעשה, שירותים של תיווך מידע המועברים מספרן היעץ אל המשתמש (Bronstein, 2011; Burke, 2008; Tyckoson, 2001). בדומה לרטטיג, סמואל רוטשטין ((Samuel Rothstein המצוטט אצל בורקה 2008 הגדיר בשנת 1961 את שירותי היעץ כשירותי עזרה וסיוע אישיים של מציאת מידע הניתנים על ידי ספרן היעץ למשתמש הספרייה המותאמים לצרכי המידע הייחודים שלו (Burke, 2008). מקינון(Mackinnon) המצוטטת אצל בורקה 2008 הגדירה בשנת 1982 את שירותי היעץ כשירות סיוע של ספרן היעץ למשתמשי הספרייה במציאת פריטי מידע בספרייה. מקינון, סברה כי חלק בלתי נפרד משירות זה כולל בתוכו הדרכה ביבליוגרפית למשתמשי הספרייה בשימוש נכון ומושכל במשאביה (Burke, 2008). The American Library Association Reference and User Services Association (RUSA) הגדיר שירותי יעץ כשירות שבו ספרן היעץ ממליץ, בוחר, מסביר ומעריך פריטי מידע ומתאים את תוצאות החיפוש לצרכי המידע הייחודיים של משתמשי הספרייה (Burke, 2008; Tyckoson, 2001). על בסיס הניסיון שלעיל להגדיר מהם שירותי היעץ, ניתן לסכם ולהגדיר שירותי יעץ כשירותי מידע שאותם מציע ספרן היעץ למשתמשי הספרייה והם מלווים בהסברים של הספרן על מנת שהאחרונים יוכלו לבצע בעתיד חיפושי מידע בדרך מיומנת יותר שתענה לצרכי המידע שלהם (Burke, 2008 ;Kovacs, 2007; Tyckoson, 2001).

מיומנויותיו וכישוריו של ספרן היעץ – סקירה כללית
בספרות המקצועית ישנה הסכמה כי סיבת קיומו של ספרן היעץ, היא מתן סיוע ועזרה לצרכני מידע (קרי: משתמשי הספרייה), בעזרת זיהוי וניפוי צרכי המידע הייחודיים שלהם (Kovacs, 2007; Tyckoson, 2001). לעובדה זו ישנה השפעה נרחבת על המיומנויות והכישורים הנדרשים בעבודתו של הספרן. The Special Libraries Association (SLA) חילק את המיומנויות הנדרשות בעבודתו של ספרן היעץ למיומנויות מקצועיות ומיומנויות אישיות. מיומנויות מקצועיות הן: ידע מקצועי ושליטה בטכנולוגיה. מיומנויות אישיות הנן: יכולת תקשרת טובה, נכונות ללמידה אין סופית (קריאה ועיון בכתבי-עת מקצועיים, השתתפות בכנסים והשתלמויות) והפגנת ערך מוסף לתפקיד (Bronstein, 2011). ברונשטיין 2011 מצטטת במאמרה את ג'יימס ואיר (James Wyer) אשר מנה עשרים ושבע תכונות הכרחיות של ספרן היעץ. עשר התכונות החשובות הנן: אינטליגנציה, דיוק, יכולת שפיטה, ידע מקצועי, מהימנות, נימוס ואדיבות, יוזמה, תושייה, זריזות, מעורבות רבה ומציאת עניין רב בעבודתו (Bronstein, 2011). תכונות נוספות חשובות של ספרן היעץ הן: אוריינטציית שירות גבוהה ומפותחת, אחריות, חברותיות ואף נטייה לדברנות ... (Bronstein, 2011).
מאחר וספריות אינן נתפשות יותר כספקיות מידע ראשונות, סטודנטים רבים מתחילים את תהליך חיפוש המידע לבד, במנועי החיפוש ברשת האינטרנט על מנת למצוא את המידע שאותו הם מחפשים בקלות ובמהירות. זמינות המידע ברשת עודדה והגבירה את ביטחונם בחיפושם אחר המידע. אולם, נשאלות מספר שאלות שיש לתת עליהן את הדעת: מדוע דווקא השימוש ברשת האינטרנט שהנה כלי פשוט ואינטואיטיבי אינו מבטל את מקומה של הספרייה האקדמית וספרן היעץ העובד בה? מדוע סטודנטים רבים חשים תחושת בלבול, תסכול ואף בושה כאשר הם נכשלים בחיפוש מידע וספרן היעץ כן מצליח לאתר להם מידע איכותי? מדוע סטודנטים רבים אינם מצליחים להבדיל בין קטלוג הספרייה ובין מאגר מידע? בין ספר ובין מאמר? מדוע ב"עידן המידע" קל מאוד למשתמשי הספרייה ללכת לאיבוד והם מתקשים למצוא מידע איכותי, מהימן ועדכני ומדוע הם בוחרים בסופו של דבר לפנות ולבקש סיוע ועזרה מקצועית מספרן היעץ (Bronstein, 2011; Liu, 2007). מתן תשובות לשאלות אלה ועוד הנו לבו של המאמר שלפנינו. על מנת לנסות להגדיר את תפקידו של ספרן היעץ בעבר, בהווה ובעתיד, מעניין להתמקד במאמרה של ברונשטיין משנת 2011. ברונשטיין בדקה את תפישותיהם של ספרני יעץ בספריות אקדמיות בישראל ואת תפקודם בסביבה האקדמית בה הם עובדים (Bronstein, 2011). היא התייחסה במחקרה לחמש סוגיות הקשורות לתפישות הספרנים את תפקידם בספריות אקדמיות: מהות שירותי היעץ, הכישורים האישיים שנדרשים בעבודת היעץ, השפעות השינויים הטכנולוגיים על עבודת ספרן היעץ ועמדות הספרנים כלפי שינויים אלה, סטודנטים כמחפשי מידע ולבסוף עתידם של ספרן היעץ ושירותי היעץ (Bronstein, 2011). המאמר שלפנינו יתייחס לשלוש סוגיות ממחקרה: השפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודתו של ספרן היעץ ועל דפוסי חיפוש מידע אצל סטודנטים, תפישת המהות של ספרן היעץ ועתידו של ספרן היעץ ושירותי היעץ בספריות אקדמיות.

השפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודתו של ספרן היעץ ועל דפוסי חיפוש מידע אצל סטודנטים
ברונשטיין, 2011 טוענת כי מהות שירותי היעץ לא השתנתה. השינוי הוא רק בכלים הטכנולוגיים שספרן היעץ משתמש בהם. אם בעבר ספרן היעץ זכר בעל-פה ביבליוגרפיות בתחומים שונים, הרי שהיום הדגש בעבודת ספרן היעץ הוא על ניצול הכלים הטכנולוגיים במציאת פריטי מידע (Bronstein, 2011). אם בעבר, ספרן היעץ הסתובב הלוך ושוב מדלפק היעץ אל עבר מדפי ואוספי הספרייה והוא זכר כמעט בעל-פה את מיקום הספרים וסידורם בספרייה, הרי שכיום כמעט והוא אינו צריך לקום מדלפק היעץ כאשר הוא מסייע למשתמשי הספרייה, מאחר ומרבית פריטי המידע נמצאים בפורמט אלקטרוני. מכאן ניתן להסיק שעבודתו של ספרן היעץ היום היא פחות פיזית מאשר בעבר (Bronstein, 2011). יתר על כן, אם בעבר שירותי היעץ שניתנו על ידי ספרן היעץ התבססו בעיקר על שירות פנים אל פנים, בדלפקי היעץ, בסביבה שבה מקורות המידע היו מרוכזים פיסית בספרייה וספרן היעץ היה "שומר הספרייה והספרים", הבקי במיקום ובנגישות אליהם, הרי שכיום ספרן היעץ משתמש יותר ויותר בכלים דיגיטליים ולעובדה זו השפעה רבה על עבודתו (Agosto, Rozaklis, MacDonald & Abels,2010; Tripathi & Kumar, 2010). במקביל למגמות אלה, מרבית משתמשי הספרייה מכונים כיום "דור ה-Y" ("Generation Y") ודפוס התנהגותם ורמת אוריינות-המידע שלהם שונה. למשתמשים אלה (בהכללה גסה) אין זמן, אין סבלנות, הם משתעממים בקלות והם דורשים הרבה. הם רוצים למצוא מידע במהירות רבה, לקבל תוצאות מיידיות והם לעיתים מעדיפים להשתמש במידע פחות איכותי אך נגיש בפורמט אלקטרוני, מאשר להתאמץ לחפש פריטי מידע איכותיים יותר ומתאימים יותר לצרכי המידע שלהם בדפוס (Bronstein, 2011; O'Gorman & Trott, 2009). צורת עבודה וחשיבה זו של חיפוש מידע פשוט ומהיר מתסכלת את ספרן היעץ אשר מרגיש שדור זה של מחפשי מידע אינו מעוניין ללמוד לחפש בעצמו את המידע, אלא מעדיף שספרן היעץ יבצע עבורו את החיפוש ויגיש לו אותו על "מגש של כסף" (Bronstein, 2011). לצערם של רבים מספרני היעץ, רמת אוריינות-המידע של משתמשי הספרייה האקדמית כיום איננה גבוהה. אם בעבר סטודנטים ידעו את ההבדל בין ספר ובין מאמר וידעו כיצד הספרייה מאורגנת וכיצד לנווט בה, הרי שכיום ובשל מאפייניה של רשת האינטרנט נוצר אצלם בלבול בין הקטלוגים השונים ומאגרי המידע שהספרייה מציעה להם. הם מצפים למצוא את כל המידע במקום אחד וזאת הסיבה מדוע הם אוהבים כל כך את מנועי החיפוש "גוגל" ו"גוגל סקולר". מכאן שאחד התפקידים החשובים ביותר של ספרן היעץ, כיום וביתר שאת בעתיד יהיה הדרכת משתמשי הספרייה כיצד למצוא את המידע בצורה יעילה ונכונה. לשון אחר, אין זה מספיק רק לדעת להגיע למידע, לאסוף אותו, לארגן אותו ולהציגו. יש צורך הכרחי בעבודת ספרן היעץ בהדרכת משתמשי הספרייה כיצד להגיע אל המידע הנכון והמדויק ביותר עבור צרכי המידע שלהם (Bronstein, 2011). אך לא די רק בהדרכת משתמשי הספרייה, ישנו צורך גובר והולך של ספרן היעץ להדריך את משתמשי הספרייה במיומנויות של "אוריינות מידע" ("Information literacy") על מנת לסייע להם לתמרן בין שלל המידע, תוך מתן כלים שיסייעו להם לנווט בהצלחה בעידן של "פיצוץ מידע" ויעזרו להם לקבוע איזה מידע הוא איכותי ואיזה מידע איכותו ירודה (Bronstein, 2011; O'Gorman & Trott, 2009).

המהות של ספרן היעץ
על ספרן היעץ להיות סקרן, יצירתי, עיקש בחיפושיו, חכם, אינטליגנטי, מחויב לחופש אינטלקטואלי ובעל תפישה מהירה. עליו לדעת להקשיב, לשמוע את המשתמש, להבין לעומק את שאלתו ורק אחר כך לענות. על הספרן להיות שם עבורו ולתת לו את ההרגשה שהוא אינו לבד בתהליך חיפוש המידע. מחקרים בספרות המקצועית מראים כי גם אם תהליך היעץ נכשל ותוצאות החיפוש אינן משביעות את רצון המשתמש, הוא עדיין יהיה שבע רצון אם רמת השירות שקיבל מספרן היעץ הייתה גבוהה עם נכונות כנה ואמיתית לעזור (Bronstein, 2011). על ספרן היעץ להיות אמפאתי למשתמש הספרייה הפונה אליו לבקשת עזרה. אמפתיה מוגדרת כיכולת של ספרן היעץ להזדהות עם משתמש הספרייה ועם צרכי המידע שלו. זאת גם הסיבה מדוע אסור לספרן היעץ לשפוט את הפונה אליו לקבלת ייעוץ ועליו להתייחס אליו כאל בן אנוש מבלי להתייחס למוצאו, מקום מגוריו, לבושו ומבלי לתייג אותו (Bronstein, 2011). מאחר וכיום ספרני היעץ בספריות האקדמיות נדרשים להגיע ולסייע לדור חדש של משתמשים בעזרת כלים טכנולוגיים ואפליקציות מבוססות ווב 2, ספרן היעץ נדרש היום ובוודאי בעתיד להכיר ולדעת כיצד להשתמש בכלים אלה ולהיות בעל כישורים טכניים (Tripathi & Kumar, 2010). יתר על כן, עליו לסייע למשתמשי הספרייה להשתמש בטכנולוגיה באופן יעיל, למשל, בפתרון בעיות טכניות ברשת, התחברות לשירותי הספרייה מהבית ואפילו בתיקון המדפסת, וזאת בשל ציפיות ודרישות המשתמשים (Bronstein, 2011). אלא שלא די בכל אלה, ספרן היעץ נדרש כיום ויידרש בעתיד להכיר את עולם התוכן של המשתמשים, פייסבוק, טוויטר, אפליקציות בטלפונים החכמים וכיוצא באלה (Bronstein, 2011). ספרן היעץ חייב להתנסות בכלים אלה ולהרגיש ביטחון בשימוש בהם, שכן רק כך, הוא יוכל להיפטר ממחסום הפחד ומהתנסות בטכנולוגיה חדשה. זה אינו תהליך קצר ופשוט, אולם רק כך תוכל הטכנולוגיה וכליה לתת לספרנים את תחושת השייכות והרלוונטיות לעולם המידע .(Murphy, 2010)ואם לא די בכל הכישורים הנדרשים האלה שהוזכרו לעיל בעבודתו של ספרן היעץ, הרי שבשל השינויים הטכנולוגיים, הגלובאליים, החברתיים, הארגוניים, הכלכליים והחינוכיים, על ספרן היעץ ללמוד כל הזמן. מאחר ועבודתו של ספרן היעץ היא דינמית כמעט על בסיס יומי, לספרן היעץ חייבים להיות הדחפים והמניעים ללמוד מידע חדש כל הזמן, לעיתים, בכוחות עצמו ולהישאר מעודכן בעולם הספרנות, הספריות והמידע (Bronstein, 2011).

עתידם של ספרן היעץ ושירותי היעץ בספריות אקדמיות
קיימת אופטימיות זהירה בקרב ספרני היעץ באשר לעתיד שירותי היעץ בספריות אקדמיות ועתידם המקצועי. ההנחה הרווחת היא שככל והטכנולוגיה וכליה יתפתחו, עדיין משתמשי הספרייה יזדקקו לשירותי יעץ מספרן היעץ, בייחוד במציאת מידע איכותי החבוי בסביבת המידע המורכבת העוטפת אותנו מכל עבר (Bronstein, 2011). לכן, בעתיד יצטרך ספרן היעץ יספק שירותי יעץ ברמה גבוהה, להיות אמפאתי וסבלני למשתמש, עיקש בחיפושיו במובן החיובי של המילה, ובעל סבלנות רבה כאשר הוא מחפש את המידע למשתמש. עליו להיות בעל מחויבות גדולה לעבודה שלו, בעל תושייה, קולגיאלי, בעל דמיון וסקרן מטבעו, בעל מיומנויות תקשורתיות, כישורים טכנולוגיים וכישורים של למידה עצמית (Bronstein, 2011). בעתיד, ספרן היעץ יהיה מומחה בחיפושי מידע, יכיר מגוון גדול של מאגרי מידע, יתעדכן בהם באופן תדיר, ישלוט באסטרטגיות חיפוש חדשות, יעצב אתרי אינטרנט ומדריכי למידה מקוונים ואף יבנה את הכלים הטכנולוגיים לשירותי היעץ המתקדמים - הדור הבא, אגב עבודת צוות עם שותפיו למקצוע ולמידה אין סופית של המקצוע (אהרוני, 2006; Agosto, et al.,2010; Bronstein2011; Kovacs, 2007; Murphy, 2010). לצד עבודתו המסורתית של ספרן היעץ בתיווך מידע והדרכת משתמשי הספרייה בחיפוש אחר מידע, תפקיד חשוב ביותר של ספרן היעץ יהיה הצורך הממשי בעזרה וסיוע כיצד לנווט בסביבת המידע המורכבת ומיון וסיווג תוצאות המידע הרלוונטיות מתוך כמויות המידע הרבות הנגישות ברשת (Burke, 2008; Liu, 2007; O'Gorman & Trott, 2009). בעתיד, ספרן היעץ ילמד את משתמשי הספרייה כיצד להעריך את איכות ואמינות המידע אותו הם מחפשים ומוצאים, תוך פיתוח כישורים, מיומנויות ויכולת של הערכת מידע (Agosto, et. al.,2010; Tyckoson, 2001). יתרה מכך, מעבר לסיוע למשתמש הספרייה להיות אורייני מידע יהיה על ספרן היעץ ללמד את משתמשי הספרייה "למידה לאורך החיים" ("Life-long learning") ולא רק חיפוש, מציאת המידע ושימוש בו (Bronstein, 2011).
ספרן היעץ אינו חי במנותק מן העולם. הוא עובד כיום בעולם משתנה בקצב מואץ, עם תהליכי גלובליזציה מהירים, עם שינויים טכנולוגיים, שינויים כלכליים, חברתיים, חינוכיים, שינויים בדפוס העבודה ושינויים בדרישות וציפיות המשתמש (Kresh, 2003). זאת היא הסיבה שנוסף לו תפקיד חשוב והוא שיווק שירותי הספרייה. ספרן היעץ יכול לבצע הכל כהלכה: לעצב סביבת יעץ פיסית ווירטואלית טובים ביותר, לרכוש את התוכנות המתקדמות ביותר ולכלול את הצוות הטוב ביותר, אולם ללא שיווק שירותי היעץ, שירותים אלה ייעלמו כלא היה (Coffman, 2003). אם בעבר, ספריות וספרנים כמעט ולא נדרשו לשווק את שירותיהם, מאחר והם היו "השחקנים הבלעדיים" במציאת פריטי מידע, כיום, בשל זמינות ונגישות המידע ברשת האינטרנט, הספרייה והספרנים אינם עוד לבד ב"משחק". למשתמשי הספרייה יש מבחר רב של אפשרויות חיפוש מידע והספרייה והספרנים נמצאים בתחרות קשה. המיקום הפיזי של הספרייה שבעבר שירת טוב כל כך את הספרנים איננו משחק יותר תפקיד מרכזי בעידן המידע. בשל עובדות אלה, ספרן היעץ יהיה חייב לשנות את הגישה המסורתית של הספרייה בנוגע לשיווק הספרייה ושירותה (Coffman, 2003). יהיה עליו ליידע באופן תמידי את משתמשי הספרייה אודות שירותי היעץ החדשים שספרני היעץ והספרייה האקדמית מציעים: בדף הבית של הספרייה, במייל, באמצעי התקשורת השונים, ובכל הכלים העומדים לרשותו ולרשות הספרייה (Kresh, 2003). רק שיווק נכון ויעיל של שירותי היעץ שספרן היעץ והספרייה מציעים למשתמשי הספרייה ישאירו אותו ואת הספרייה רלוונטיים בעידן המידע (O'Gorman & Trott, 2009).

סיכום
מאז ומתמיד, תפקידו של ספרן היעץ היה לזהות את צרכי המידע הייחודיים של המשתמשים ולתווך בינם לבין מקורות המידע. ספרן היעץ ביצע משימה זו בעזרת ידע אינטלקטואלי, חשיבה יצירתית, מיומנויות תקשורת, יכולת למידה אין סופית ואינטליגנציה רגשית. סיבת קיומו של ספרן היעץ הייתה, עודנה ותמיד תהיה מתן עזרה וסיוע למשתמשי הספרייה במציאת פריטי מידע התואמים את צרכי המידע הייחודיים שלהם (Bronstein, 2011; O'Gorman & Trott, 2009). כאשר דנים בעבודתו של ספרן היעץ ישנה הסכמה בספרות המקצועית כי הוא מתפקד בסביבת עבודה המשתנה תדיר, אולם מהות שירותי היעץ לא השתנו. לשון אחר, כלי היעץ השתנו, אולם תפקידו ואם נרצה, שליחותו של ספרן היעץ לא (Bronstein, 2011; Kresh, 2003; O'Gorman & Trott, 2009; Tyckoson, 2001). ספרן היעץ נדרש להיות מומחה בהבנת צרכי המידע הייחודיים של משתמשי הספרייה ובתרגום צרכים אלה במציאת מקורות מידע ראויים לשימוש. בעתיד, ספרן היעץ יידרש למיומנויות טכנולוגיות גבוהות אשר יכללו פיתוח ועיצוב אתרי אינטרנט ולומדות מקוונות (Bronstein, 2011). על ספרן היעץ תוטל המשימה ליזום, לשתף פעולה, לקחת על עצמו משימות רבות. להיות אמיץ, נועז ובעל חשיבה יצירתית הרואה בחידושים הטכנולוגיים ובטכנולוגיה עצמה כלים המעצימים את עבודתו ובלעדיהם הייתה עבודתו משעממת (Bronstein, 2011; Kresh, 2003). יהיה עליו להיות בעל כושר ניתוח ויכולת התמודדות עם שאילתות מורכבות, לשלוט בשפה האנגלית, ולהבחין בין עיקר לטפל (אהרוני, 2006). מאחר והספרייה איננה נתפשת יותר כישות פיסית, הכוללת חומרי ספרי בלבד, אלא ישות הכוללת מגוון פריטי מידע במגוון פורמטים, ישנה הסכמה בספרות המקצועית, כי על מנת להגיע לדור חדש של משתמשי ספרייה, ישנו צורך ממשי בעבודת ספרן היעץ בפיתוח מואץ של שירותי יעץ ווירטואליים שאולי אף יחליפו בעתיד את שירותי היעץ המסורתיים הניתנים בדלפקי היעץ (Bronstein, 2011; O'Gorman & Trott, 2009). ואכן, עם המגמה ההולכת והנרחבת של השינויים בחברה וההתפתחויות הטכנולוגיות, נוספו כיום לשירותי היעץ המסורתיים, מבוססי הדלפק, מודלים נוספים של שירותי יעץ ווירטואליים במייל, בצ'אט ובטלפונים הסלולאריים. מטרתם של שירותי יעץ אלה הינה מתן שירותי מידע למשתמשי הספרייה מעבר לגבולותיה הפיסיים של הספרייה, בכל זמן ובכל מקום, והם תוצאה ישירה הן של השינויים הטכנולוגיים, הן של דרישות וציפיות המשתמשים והן של השינוי בדפוסי השימוש שלהם במידע. לכן, בעתיד, האתגר של ספרני יעץ וספריות אקדמיות יהיה להיות שם - ברשת, עבור המשתמשים כאשר הם זקוקים להם בחיפוש מידע, כאילו היו בספרייה עצמה (Agosto, et al.,2010; Burke, 2008; Cannon, 2001; Kovacs, 2007; Liu, 2007; Steiner & Madden, 2008). באשר לעתידו של ספרן היעץ, ובשל אופייה של רשת האינטרנט והמידע הרב הזורם בה, ישנה הסכמה די רחבה בספרות המקצועית, כי משתמשי הספרייה יזדקקו תמיד לשירותי יעץ ולעזרה מספרן היעץ (Bronstein, 2011). יחד עם זאת, ישנה הסכמה כי אחד האתגרים העומדים כיום בפני ספרן היעץ יהיה למצוא את האיזון בין שירותי הספרייה המסורתיים, מבוססי הדלפק, ובין שירותי הספרייה הווירטואליים, מבוססי אפליקציות ווב 2 (O'Gorman & Trott, 2009). עבור ספרן היעץ בספרייה האקדמית, שירותי היעץ הווירטואליים מסמלים את כניסתה של הספרייה וכניסתו הוא לעידן המידע ול"משחק" כולו ולשמירה על מגע תמידי עם משתמשי הספרייה שבוחרים לא להגיע לספרייה הפיסית, אבל עדיין להשתמש בשירותיה. עדיין, אין זה אומר ששירותי יעץ ווירטואליים יחליפו את שירותי היעץ הניתנים בדלפקי היעץ המסורתיים. כשם שמכשיר הטלוויזיה לא ביטל את מקומו של הרדיו באופן טוטאלי, דלפקי יעץ מסורתיים, שירותי יעץ בטלפון, במייל, בצ'אט, בטלפונים חכמים ועוד, עומדים ויעמדו זה לצד זה, על מנת לספק למשתמשי הספרייה את האפשרות לבחור איזו צורה של שירותי יעץ הם מעדיפים, ובהתייחסות ישירה לאחד מחמשת החוקים של רנגנטן, כי לכל משתמש שמורה הזכות לגישה לשירותי הספרייה לפי רצונו ובחירתו האישית (Cannon, 2001; Liu, 2007; O'Gorman & Trott, 2009).

רשימת מקורות
אהרוני, נ' (2006). הבדלים בתפיסת מקצוע הספרנות ומדעי המידע בקרב סטודנטים למדעי
המידע בשלושה מוסדות הכשרה שונים. מידעת, 2, 27-41.
קלקין-פישמן, ד'. (2008). סקירת הרצאה של רוג'ר שונפלד- "ספריות וספרנים בעידן המידע".
עיונים בשפה וחברה, 1 (2), 155-185.
Agosto, D. E., Rozaklis, L., MacDonald, C. & Abels, E.G. (2010). A model of the
Reference and information service process: An educator's perspective. Reference
& User Services Quarterly, 50 (3), 235-244.
Bronstein, J. (2011). The role and work perceptions of academic reference librarians:
a qualitative inquiry. Libraries and the Academy, 11 (3), 791-811.
Brown, S. W. (2008). The reference interview: Theories and practice. Library
Philosophy and Practice, 1-8.
Bunge, C. A., & Bopp, R. E. (2001). History and varieties of reference services. In R. E.
Bopp & L.C. Smith (Eds.). Reference and Information services: An Introduction.3rd
Ed. (pp. 3-25). Englewood, Colo.: Libraries Unlimited.
Burke, L. (2008). Models of reference services in Australian academic libraries.
Journal of Librarianship and Information Science, 40 (4), 269-286.
Cannon, N. (2001). Yahoo! Do you Google?: virtual reference overview. In H. Iyer
(Ed.), Distance learning: information access and services for virtual users (pp. 31-
37). New York: Haworth Information Press.
Coffman, S. (2003). Going live: starting & running a virtual reference service.
Chicago: American Library Association.
Kresh, D. (2003). Virtually yours: thoughts on where we have been and where we are
going with virtual reference services in libraries. In B. Katz (Ed.). Digital reference
Services (19- 34). New York: Haworth Information Press.
Kovacs, D. K. (2007). The virtual reference handbook: interview and information
delivery techniques for the chat and e-mail environments. New York: Neal-
Schuman Publishers.
Liu, J. (2007). The evaluation of worldwide digital reference services in libraries.
Oxford: Chandos.
Murphy, J. (2012). Management models and considerations for virtual reference.
Science & Technology Libraries, 29 (1-2), 176-180.
O'Gorman, J., & Trott, B. (2009). What will become of reference in academic and
public libraries? Journal of Library Administration, 49 (4), 327-339.
Steiner, S.K., Madden M.L. (Eds.). (2008). The desk and beyond: next generation
reference services. Chicago: Association of College and Research Libraries.
Tripathi, M., & Kumar, S. (2010). Use of Web 2.0 tools in academic libraries: a
reconnaissance of the international landscape. The International Information &
Library Review, 42, 195-207.
Tyckoson, D. A. (2001). What is the best model of reference service? Library trends,
50 (2), 183-196.