יוסף נשלח על ידי אביו לראות את שלום אחיו. הוא יצא מעמק חברון והגיע לשכם, שם נודע לו שאחיו הרחיקו צפונה- לעמק דותן. אין מדובר בהליכה קצרה ונוחה שכן מרחק ההליכה בין שכם לדותן הוא כ 20 ק"מ בשטח הררי קשה למדי. יש לציין שהדרך בין חברון לשכם נוחה יחסית שכן שני היישובים נמצאים על דרך ההר היא 'דרך האבות', אולם צפונה לשכם הדרך מפותלת וקשה והייתה צריכה להיות סיבה טובה לאחים להמשיך עם הצאן צפונה, זמן הליכה עם הצאן שארך בודאי למעלה מיום. יוסף לא ויתר והמשיך בהליכתו צפונה עד הגיעו לדותן. מדוע התורה מספרת לנו על פרטי מסעו? אפשר שהיא רוצה להראות את דבקותו של יוסף במשימתו ואולי גם את מידת כיבוד האב שלו.

מבט נוסף מגלה כי אפשר שהתורה רצתה להראות כיצד הקב"ה מגלגל את האירועים במישור הארצי, שכן רק בעמק דותן יכלו האירועים להתרחש כפי שמתואר בפרשה. המעבר של האחים לדותן משכם הוא שיצר את הזירה הנוחה לאירוע של מכירת יוסף.

עמק דותן הוא העמק הצפוני והגדול מבין עמקי השומרון. המילה 'דותן' שורשה במילה 'דות' שמשמעותה: 'בור' או חלל גדול. כך למשל אומרת המשנה בראש השנה: " התוקע לתוך הבור או לתוך הדות..." (ר"ה ג' ז)-מה ביניהם? על פי הרשב"ם (במסכת בבא בתרא סה, ע"א) בור הוא חפירה באדמה ללא בנייה בתוכו, ואילו דות הוא בור שדפנותיו מוקפים בקיר אבן או מלט. נוסיף כי גם בערבית המילה דות משמעותה בור.

לאור זאת נראה כי שמו של העמק, 'עמק דותן ' בא לו משום אופיו המיוחד. מצד אחד אין בו מעיינות, אך מן הצד האחר, יש בו מי תהום גבוהים, שעל מנת להגיע אליהם חפר האדם במקום בעבר ובהווה, בארות, על מנת להגיע למי התהום. מטבעם של הבורות/בארות הוא שהם מלאים מים, ולכן ניתן להבין שהבור הריק ללא מים, שלתוכו הושלך יוסף היה תופעה חריגה וייחודית.עובדה זו יכולה להסביר מדוע תושבי המקום הערביים גם מצביעים על באר מסויימת בתל דותן כבור אליו הושלך יוסף.

היכן הייתה דותן ובמה חשיבותה? תל דותן ששמו השתמר גם בערבית זוהה זה מכבר על ידי רבי אשתורי הפרחי בן המאה ה 14 לפנה"ס. הוא ציין שתל דותן נמצא כ 4 שעות הליכה מצפון לעיר שומרון היא סבסטיה.

בעיר זו גר התגורר אלישע הנביא בזמן שמלך ארם שלח גדודי צבא על מנת לתפשו (מלכים ב' ו' א-כג), ומשם הוביל אלישע את גדודי ארם לעיר שומרון, ( מהלך 4 שעות על פי אמדנו של רבי אשתורי הפרחי), והסגירם למלך ישראל.

בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו בתל נחשפו יישוב מבוצר מתקופת האבות (תקופת הברונזה התיכונה), שרידים דלים מתקופת השופטים ועיר גדולה ועשירה מתקופת הבית הראשון. עיר זו ירדה מגדולתה עם חורבן ממלכת ישראל.

נראה כי חשיבותה של דותן נבעה מהעובדה שעמק דותן שימש בעבר כציר תנועה מרכזי, החוצה את ארץ ישראל ממזרח למערב כחלק מהדרך הבינלאומית דאז, היא דרך הים ההסטורית. עדות מאוחרת יותר לחשיבות האזור בעבר היא העובדה שאחת ממסילות הרכבת הראשונות שנסללו בארץ בתקופה התורכית הייתה באזור זה. התורכים סללו בעבר מסילת ברזל מעפולה לג'נין ולטול כרם דרך עמק דותן, עקבותיה ניכרים בשטח עד היום. עדות נוספת לחשיבות המקום כציר תנועה ועל איכות המרעה בעמק דותן מופיעה בספרו של הנרי בייקר טריסטראם שביקר בארץ בשנות השישים של המאה ה-19. טריסטראם, שעל שמו קרוייה ציפור שחורה קטנה המקננת במדבר יהודה-טריסטרמית, מספר כך: "בדיוק לרגלי תל דותן ששמו השתמר עד היום משתרע המישור הקטן המאורך, ובו המרעה המשובח ביותר בכל הארץ, אשר בני יעקב השכילו לעבור אליו... יש שם באר עתיקה ליד כפר נטוש ואולי סביבה ישבו האחים בעת משאם ומתנם עם המדיינים כמו שישבנו גם אנו לארוחת בוקר. כשרכבנו לאורך גבה של גבעה ראינו מתחתינו בנתיב אחר, שיירה ארוכה של פרדות וחמורים עמוסים בדרכם מדמשק למצרים"( טריסטראם ע' 102-101, בתרגומו של חיים בן עמרם בהוצאת ביאליק). עמק דותן נמצא אם כן על ציר דרך המקשר בין עבר הירדן למצרים.

נשוב לענייננו. פרשת מכירתו של יוסף מובנת לנו היטב על רקע מיקומה של דותן. באמצעות זיהוי של המקום יכולים אנו להבין מדוע סובב מסובב הסיבות –שלו נתכנו עלילות, את האחים לדותן ומדוע דווקא שם התרחשה מכירתו של יוסף.

הבור הריק ושיירות המסחר שעברו בדרכם למצרים הם שסללו את הדרך להגשמת ראשיתו של המהלך האלוקי: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (פרק טו, יג).