7. פירוט הנושאים והתכנים

מבוא
כאמור (לעיל 2.ח), אין התכנית מפרטת טקסטים ללימוד חובה ואינה קובעת תוכני חובה שיש ללמדם.

לפיכך אנו מציעים כאן, להעשרת המורים, נושאים ללימוד בכל אחת מן הכיתות יחד עם הצעת קטעי מקורות מתאימים מן ההגות והמחשבה היהודית לדורותיה ולשיטותיה.
המורים יבחרו טקסטים להוראה מן הנושאים ומן המקורות, על פי שיקול הדעת הדידקטי שלהם, יוסיפו או יגרעו, על פי הנראה להם ובהתאם לזמן העומד לרשותם ולרמת הכיתה. כל הנושאים הנזכרים יילמדו מתוך מקורות מדברי חז"ל וגדולי ישראל. לכל אורך הלימוד ידגישו המורים את הקשר העמוק בין דברי חז"ל, בהקשרים הספציפיים, לבין חיי היום-יום של התלמידים. תכנית הלימוד תשולב בסיפורים על גדולי ישראל, שהגשימו בפועל את המידות הנלמדות, ובהפעלות דידקטיות אחרות. הנושאים אינם כתובים לפי סדר היררכי.

א. לכיתה ז'
בפני תלמידי כיתות ז' ייחשפו נושאים המעניינים אותם או שהם יעלו לדיון בעיות המטרידות אותם, מתוך מטרה להתמודד אתן.

המורים יעודדו את התלמידים, לקראת סיום לימוד הנושאים, לכתוב עבודות קצרות מסביב הנושאים שנלמדו (בהתאם לבחירת התלמידים). התלמידים ימחישו את הנושאים בתערוכה, שבה יוצגו דילמות מחיי יום-יום באמצעים אורקוליים שונים ובדיונים כיתתיים. להלן יפורטו דוגמאות למגוון נושאים, בלוויית מגוון מקורות ביבליוגרפיים האמורים לשמש חומר עזר להוראה וללמידה. אל אלה יצרפו המורים מאמרים מעולמם של הוגי דעות בדורנו וטקסטים נוספים העוסקים בנושא הנלמד.

נושאי הלימוד
חינוך למידות טובות:
א. כללי
1. חשיבות דרך ארץ כבסיס ללימוד תורה.
2. ההבדל בין תלמיד חכם, האמור להגשים בהתנהגותו את התורה שלמד, לבין מי שלומד חוכמות אחרות שאינו חייב לשקף אותן.
3. הגדרת "מוסר" והיחס בין "מוסר אנושי" ל"מוסר א-לוהי".
4. הגדרת "מידה" והקשר בין "מידות" ל"מוסר".

       

ב. אהבה
1. "אהבה" ככוח מניע בנפש האדם
2. אהבת "עצמי" כבסיס לאהבת הכלל הבריאה
3. אהבת הזולת - נדיבות ונתינה
4. מצוות "צדקה" ומצוות "חסד" כביטוי מעשי למידות נלמדות.
5. כיבוד אב ואם ויראתם.

       

ג. כוחניות ואלימות
1. הסיבות לכוחניות
2. אמצעי התקשורת וכוחניות
3. היחס ליתום ולאלמנה בניגוד לביטויי כוחניות ואלימות.

       

ד. המידות כגורם משפיע
1. כעס:
* גורמי כעס
* איך שולטים בכעס?
* הסכנה שבכעס

       

2. קנאה:
* שורשי הקנאה
* קנאה כ"אויב עצמי"
* התמודדות עם הקנאה

   

3. גאווה:
* "אני" מול "אתה"
* הקב"ה מקור כל הכוחות
* מהי ענווה?
* ענווה וצניעות - הגשמה והתמודדות.

       

4. אמת ושקר:
* מדוע נוטים בני אדם לשקר?
* חומרת השקר בעיני חז"ל
* השיבה אל האמת - איך עושים זאת?

       

5. צביעות וחנופה:
* "כל החיים הצגה"?
* דרכי התמודדות עם לחץ חברתי
* להיות אתה עצמך

       

סיכום:
"עבודת המידות" כשלב בסולם עבודת ה'.

תפילה
אחת הבעיות המרכזיות הניצבות בפני מורים המלמדים את חשיבות התפילה היא היכולת לתרגם את הידע התאורטי לכדי הפנמה, ושיפור מעשי באופן תפילתם של התלמידים. בראשי הפרקים המוצעים להלן ייבחן נושא התפילה לא רק בהיבט האינטלקטואלי (שינון וידע), אלא בעיקר בחשיפת הבעיות מנקודת מבטם של התלמידים.
ניתן למקד את הבעיות בארבעה מישורים עיקריים:

נושאי הלימוד
א. רצון המתפלל לחוויית תפילה ספונטנית ולכוונת הלב מול מציאות של אמירה שגרתית של נוסח קבוע.
ב. ציפיות המתפלל להתגשמות מידית של משאלותיו מול תפילה שאינה מביאה לכאורה את השינוי המיוחל וגורמת לתסכול.
ג. הצורך בהבנה מעמיקה של נוסח התפילה כדי להגיע לידי יכולת להזדהות נפשית עם הנאמר והכתוב.
ד. התפילה כמנוף לחיי יום-יום.

       


על רקע המגמות המתוארות לעיל ילמדו התלמידים את נושא התפילה על פי ראשי הפרקים האלה:

נושאי הלימוד
א. מקור מצוות תפילה

       


ב. מניין התפילות וזמנן

       


ג. נוסח התפילה - קבוע או ספונטני?

       


ד. "ואני תפילתי"
התפילה ו'אני' (תפילות שאינן נענות, נשים בתפילה, תפילת נשים האם מקשיבים לתפילתי וכיוצא באלה)

       


ה. תפילה בציבור

       


ו. האם התפילה משפיעה על הבורא?

       


א. לכיתה ח'

כמחצית השנה תוקדש לבירור ולדיון במושגי יסוד המהווים את אושיות עולמה של המחשבה והאמונה היהודית.
בפני התלמידים ייחשפו נושאים המעניינים אותם או שהם יעלו בעיות המטרידות אותם מתוך מטרה להתמודד אתן. המורים יעודדו את התלמידים, לקראת סיום לימוד הנושאים, לכתוב עבודות קצרות סביב הנושאים שנלמדו (בהתאם לבחירת התלמידים). התלמידים ימחישו את הנושאים בתערוכה, שבה יוצגו דילמות מחיי יום-יום, אמצעים אורקוליים ובדיונים כיתתיים.
להלן יפורטו דוגמאות למגוון נושאים, בלוויית מגוון מקורות ביבליוגרפיים האמורים לשמש חומר עזר להוראה וללמידה. אל אלה יצרפו המורים מאמרים מעולם של הוגי דורנו העוסקים בנושא וטקסטים נוספים.

נושאי הלימוד
א. בחירה חופשית

       

ב. שכר ועונש

   

ג. עולם הבא

   

ד. תורה שבעל פה וסמכות חכמים
"עשה לך רב" אמונת חכמים

       


ה. דיון עקרוני בטעמי המצוות

       

ו. תורה מן השמים

       

ז. הישארות הנפש

       

ח. זכותנו על ארץ ישראל



ט. בינו לבינה (מבוא לנושא) החיים בחברה מעורבת



י. חיי משפחה



יא. "אשת חיל" - ייעוד ותפקיד כאידיאל מעמד האישה ביהדות

       

יב. צניעות

       

יג. תרבויות זרות ו'אני'



יד. היחס לאומות העולם
היחס לגויים במציאות ימינו

       

במקביל ללימוד נושאים אלה יילמדו נושאים נוספים בהקשר של מעגל השנה וחגי ישראל. לנושאים אלה יוקדשו כמחצית מן השיעורים השנתיים.

להלן נושאים שאפשר לעסוק בהם לקראת החגים.

נושאי הלימוד
ראש-השנה
יחסי יחיד חברה,
בחירה חופשית
       
שכר ועונש
   

צום גדליה
משמעות הצום לבני דורנו
       

יום הכיפורים
התמודדות עם חטא משמעות חזרה בתשובה
       

סוכות
דירת ארעי (הידור מצווה - הייחס ליופי ביהדות, היחס לרכוש ולעושר ביהדות) אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם. אחדות האומה
       

חנוכה
א. תרבות המערב מול תרבות ישראל (בשילוב תקשורת אמנות תאטרון)
ב. מהי גבורה אמיתית?
       

עשרה בטבת
א. יום הקדיש הכללי
ב. שנאת הגויים
   

ט"ו בשבט
"כי האדם עץ השדה" הקשר שלנו אל הסביבה אל החי והצומח
הקשר "שלי" לארץ ישראל
זכותנו על ארץ ישראל


פורים
מהי שמחה אמיתית?
       

פסח
חופש וחירות - בירור מושגים
החירות - זכות או משימה
   

יום העצמאות
א. מהי 'עצמאות' אישית ומהי עצמאות לאומית
ב. מהי מדינת ישראל עבורי?


ל"ג בעומר
ר' עקיבא ור' שמעון בר-יוחאי, מה אנו לומדים מדמויות היסטוריות?
       

יום ירושלים
א. מה אומרת לי ירושלים?
ב. מהי ירושלים 'שלי'?


שבועות
א. תורה מן השמים
ב. מה משמעות תורה ומצוות בחיים שלי?
       

א. לכיתה ט'
במהלך שנת הלימודים יעסקו התלמידים במבוא ללימודי אמונה, נושא שבו יעמיקו בחטיבה העליונה.
חלק מן השיעור יוקדש באופן קבוע לבירור התלבטויות של תלמידים ולדיון בשאלות בענייני אמונה המעסיקות אותם.

נושאי הלימוד
מהי אמונה? מדוע צריך ללמוד אמונה?
בפרק זה יעמיקו התלמידים בלימוד מקורותיה הלשוניים של המילה "אמונה" ובהקשרים השונים שבהם היא מופיעה. התלמידים יבינו כי ההגדרה הבסיסית של האמונה, כמו של האמנות, היא הוצאת תכנים מופשטים מן הכוח אל הפועל ומן ההעלם אל הגלוי. התלמידים ידונו בשאלה האם האמונה היא רגש, שכל או שיש לה משמעות אחרת.

       


אבות האומה הישראלית ודרכם אל האמונה
במרכז הפרק תעמוד דמותו של אברהם אבינו. בלימוד יוצגו דמות של אברהם ודרכו לאמונה באמצעות חקירה והתבוננות, או דרכו באמצעות אמונה הנובעת מאברהם אבינו עצמו-אמונה טבעית. דרכים אלו יהוו בסיס לדיון בדרכים אל האמונה אצל האדם בכלל.



האם האמונה היא תופעה טבעית אצל האדם?
התלמידים יכירו את הדעה שהאמונה נמצאת בעומק נשמתו של כל אדם. לא תמיד אנו מודעים לעומק האמונה וקיומה אולם במצבים מסוימים האמונה מתגלית במלוא עוצמתה ונובעת מתוך האדם. עובדה זו תורמת לאדם המחפש את דרכו מכיוון שמשמעותה היא שאין אנו צריכים לחפש משהו שהוא מחוץ לנו אלא משהו הטבוע בתוכנו.

       

שכל ואמונה - סתירה או השלמה?
האמונה איננה עניין מופשט להגדרה שכלית. באמצעות שכלו והכרתו יכול אדם לבסס את אמונתו. יחד עם זאת חייבים אנו לדעת כי לשכל קיימות מגבלות. הראייה האנושית, המסתמכת על מחקר השכל, יכולה להגיע רק עד לעומק מסוים. בהקשר זה יעסקו התלמידים גם באמונה ומדע ויגיעו למסקנה כי השכל אינו סותר את האמונה אלא משלים אותה.



הסיבות לכפירה ודרכי ההתמודדות
במרכז הפרק יעמדו הסיבות לכפירה שמונה רב סעדיה גאון בהקדמה לספרו "אמונה ודעות". באמצעות לימוד הסיבות יבינו התלמידים את מקומם של היצרים ו"תרומתם" לכפירה, ויעמיקו במשמעות הרלוונטית של עקרונות רס"ג לדורנו. התלמידים יבחנו את הגורם המודרני כמסייע להגברה המבוכה הרוחנית.

       

להיות אדם מאמין בעולם המודרני
התלמידים יבינו בלימוד הפרק את חשיבות לימודה המעמיק של האמונה דווקא על רקע קונפליקטים שאנו ניצבים בפניהם נוכח תרבות המערב (תקשורת, מאמרים מערערי אמונה, אי-צניעות, וכו').