התבוננות בשיר "סֻלָּם" מאת: אמוץ דפני

אסתר ויתקון

גיליון מס' 55 - כסליו תשע"ה * 12/14

שֶׁבַע פְּעָמִים
הֶחְלִיקָה אִמִּי
בְּמַדְרֵגוֹת חַיֶּיהָ
וְשָׁבָה
בְּמַעֲלוֹת צַדִּיקִים,
אוֹתוֹ סֻלָּם
שֶׁאָבִי
מֵעוֹלָם לֹא רָאָה.

שיר כמעט זעקה בלומה על החמצה ביחסים בין אביך לאמך. העיוורון של האב הוא טרגדיה לאם, לבן וגם לאב. האם נופלת במדרגות כאותו צדיק.."שבע יפול צדיק וקם". האם במעלת צדיקים. האם נופלת במדרגות אך קמה במעלות שהם סולם. מעלות הם לא רק שלבים אלא תכונות יקרות. והסולם בשיר זה אינו רק סולם יעקב בו עולים ויורדים, תמונה המשקפת חרדת כישלון למאמצים חוזרים ונשנים להצליח. הסולם בשיר שלך הוא גם הסולם הקבלי, חסידי, בו נדרש כל אדם לעלות כדי להגביה במעלותיו הרוחניות, וגם אם הוא מחליק אחור, המגמה היא תמיד מעלה.. מעלה.. וזו ההתעלות הרוחנית, הנפשית, משימת העל של כל אדם.

בשפה עברית ישנה תופעה, שאינה נדירה, של חילופי אותיות בין ה-סמך ל- שין. אז הסולם הוא גם שולם. שולם מלשון שלום. כמשפט הילדים בעת התפייסות –" שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם". המאמץ להתעלות מעל המצוקות והנפילות בחיי הזוגיות ובחיים האישיים ולהגיע לשלום פנימי. זהו לא סולם סיזיפי. אמו היא אשה מעולה שכל חייה נופלת וממשיכה להתעלות..מדוע האם חוזרת ונופלת? אולי משום שאין מי שיחזיק איתן את הסולם למענה. אולי משום שאין מי שיקרא לה קריאות עידוד, אולי יש מי שעומד וקורא קריאות לעג? אך, אח, (מלשון אנחה) כמה חבל שאישה (מפיק ב-ה') עיוור לדרמה המדהימה הזו של האישה בחייו. אולי משום ששורשיו חשופים? כפי שאמוץ כותב אומר על אביו בשניים משיריו. או אולי שורשיו חשופים כי הוא לא הצליח להעמיק בתוך אשתו את שורשיו? ואולי משום שהיא בספרה אחרת? בהתמודדות אחרת, והאיש שלה, אינו מסוגל ליפול עמה ולעלות עמה, כי הוא מחובר לסולם אחר, למדרגות אחרות, למעלות שונות?... אולי סולם שרוצה להעמיק מטה? דווקא לרדת לשכבות עמוקות של הקיום הבשר ודמי?! ההחמצה מכאיבה, מעוררת שאלות.

האם אפשר לעשות תיקון בדיעבד וההורים כבר לא בחיים? האם ילדיהם יכולים לעשות את התיקון עבורם? עבור עצמם? ושמא המציאות פגומה ללא תקנה ורק ניתן להגיע לשלמות רק לרגעים אחדים בחיים.