 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
הדברים הקטנים למשל, ושירים נוספים
עמיר עקיבא סגל גיליון מס' 57 - מרחשוון תשע"ו * 10/15 הדברים הקטנים למשל
אֶפְשָׁר לְחַפֵּשׂ אֶת הַלֹּא רְדוּדִים וְעִם כָּל זֶה, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת, נִצְחוֹנוֹת בֶּעָתִיד, אוּלַי. כָּל הַדֶּרֶךְ אֲנִי מְנַסֶּה לְהִשָּׁאֵר חָזָק וְחַלָּשׁ וְצוֹדֵק טוֹב לִי כָּכָה? טוֹב לִי עַכְשָׁו? הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁהַבִּנְיָן יִהְיֶה מֵהַהַתְחָלָה מַשֶּׁהוּ הָיָה קוֹרֶה או מַגִּיעַ אֲבָל בַּסּוֹף זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ רוֹצֶה לִכְתֹּב שֶׁאֵין לִי מֻשָּׂג מַה זֶּה הַזֶּה הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ סִימָנֵי שְׁאֵלָה מַמְשִׁיכִים וּמַמְשִׁיכִים וְלֹא, זֶה לֹא עוֹשֶׂה לִי טוֹב תָּמִיד מְדֻבָּר בְּאִשָּׁה וּבְכֶסֶף לְמַה אֲנִי אָמוּר לְחַכּוֹת? עֶשֶׂר שָׁנִים מֵהַיּוֹם מַתְחִילוֹת עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת תָּמִיד מְדֻבָּר בְּלַיְלָה בְּאֵיךְ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְהִסְתַּיֵּם האיש מהנבואה הָאִישׁ מֵהַנְּבוּאָה לֹא יָבוֹא הַיּוֹם אֵינֶנּוּ זָמִין עַתָּה לִפְנִיּוֹת מֵהַסּוּג הַזֶּה שֶׁאֵין בָּהֶן אֶת רוּחוֹ שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאוֹתוֹ אֵין לְתָאֵר בְּמִּלִּים מחץ נִלְחַמְנוּ עַל הַזְּכוּת לְהַמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְבִינִים אֶת הַמַּאֲבָק חוֹשְׁבִים שֶׁדְּבָרִים עֲתִידִים לְהִסְתַּיֵּם אוֹ לַחֲתֹר אֶל שַׁלְוָה הַהַר מַמְשִׁיךְ לְהִתְפּוֹרֵר וְהָעֵמֶק נִשְׁאַר עֵמֶק. גַּם הַהַר נִשְׁאַר הַר. מַמְשִׁיכִים לָצֵאת וְלָבוֹא. אֲנַחְנוּ לֹא הוֹלְכִים לְנַצֵּחַ, מִישֶׁהוּ אוֹמֵר, כְּאִילוּ זוֹ סִבָּה. אִיּוּם חָדָשׁ עוֹד יַעֲלֶה אִם נִהְיֶה לְפָחוֹת רְאוּיִים לוֹ. נִרְאֶה שֶׁנַּעֲמֹד בַּזֶּה אָסוּר שֶׁיִּסְתַּיֵּם. דברים שלנו הַדְּבָרִים שֶׁלָּנוּ הֵם מִלִּים חֲקוּקוֹת בָּאֶבֶן. תְּקוּעוֹת בָּאֶבֶן. יָמִים אֲרֻכִּים עוֹבְרִים וְאֵין כְּבָר אֶבֶן וַעֲדַיִן יֵשׁ דְּבָרִים תְּקוּעִים. הַמִּלִּים לֹא עוֹזְבוֹת אֶת הָאֶבֶן, גַּם עַכְשָׁו כְּשֶׁאֵין אֶבֶן, וְאַף אֶחָד לֹא זוֹכֵר אֶת הַמִּלִּים. חמוש מחפש חָמוּשׁ הוֹלֵךְ וּמְחַפֵּשׂ. מִתְעַלְּמִים הֵם תּוֹעֵבָה, חָמוּשִׁים אֲחֵרִים הֵם תֹּפֶת, אוֹ שִׂיחָה עֵרָה עַל חֲוָיָה שֶׁהָיְתָה. עָשׂוּי לִמְצֹא מַה שֶּׁאַף אֶחָד אַחֵר לֹא רוֹצֶה. עָשׂוּי לְיַצֵּר דָּבָר חָדָשׁ אֲפִלּוּ. יָזְמָה הִיא תְּכוּנָה מָעֳרֶכֶת בְּחֶבְרָה מַעֲרָבִית מִתְקַדֶּמֶת. עָלוּל לַחֲזֹר בְּלִי שֶׁיִּהְיֶה לְסַפֵּר דָּבָר לְאִישׁ. רוֹצָה לַחֲזֹר שׁוֹתֵק וְחָזָק. אֵיזֶה דְּבָרִים קָרוּ לוֹ בַּדֶּרֶךְ? אֵיזֶה דֶּרֶךְ? הוּא לֹא אוֹמֵר מִלָּה. כמה טוב מוֹדֶה, עָשִׂיתִי גַּם בְּחִירוֹת טוֹבוֹת. הָיוּ לִי יָמִים יָפִים וַאֲנִי חוֹתֵר אֶל מָקוֹם שָׂמֵחַ. רְוָחָה כַּלְכָּלִית וְאֵרוּעִים מִשְׁפַּחְתִּיִים מֵרֻבֵּי מִשְׁתַּתְּפִים. גַּם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בָּהֶם. דְּבָרִים חָשׁוּבִים. אֲנִי יוֹדֵעַ לְבַשֵּׁל. וְגַם בָּשָׂר וְיַיִן וְקָפֶה חָזָק. גַּם כַּמָּה גְּבִינוֹת מַסְרִיחוֹת מֵהַשּׁוּק. יֵשׁ מִלִּים טוֹבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד עָלַי. אֲפִלּוּ לְהַסְכִּים עִם חֶלְקָן. בְּכָל רֶגַע יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה מַשֶּׁהוּ כָּמוֹנִי, מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לִי, מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי מוּכָן לְוַתֵּר עָלָיו עַכְשָׁו. גַּם נָשִׁים אוֹמְרוֹת לִי כֵּן לִפְעָמִים. גַּם מִתְקַשְּׁרוֹת. יֵשׁ גַּם הַצְלָחוֹת. גַּם רְגָעִים מְלֵאִים וְגַם שֵׁנָה אֲרֻכָּה אַחֲרֵי יוֹם שֶׁהָלַךְ טוֹב מִשֶּׁתֻכְנַן. התבוננות מִמַּבַּט הַצִּפּוֹר כָּל הַדְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁלְּרַגְלַי וְאֵלּוּ שֶׁמֵּעַל רֹאשִׁי הֵם אֶחָד מַבָּט מִמִּטַּת בַּרְזֶל בְּחֶדֶר יָשָׁן נוּרַת פְלוֹרוֹסֶנְט מְהַבְהֶבֶת נַעַל לֹא מְצֻחְצַחַת מִזְרָן מְלֻכְלָךְ, הוּא פִּנָּתְךָ הֲבָנָה לְרֶגַע שֶׁל מַגָּע בְּלֹא כְלוּם אֱלֹהִים מַבִּיט בָּעוֹלָם לֹא כִּתְמוּנַת לַוְיָן כְּמַפַּת מִשְׁקָעִים אוֹ מַפָּה מְדִינִית גַּם אִם הוּא הַמַּהוּת לֹא לוֹ לְהָבִין מַגָּע לְרֶגַע בְּתַמְצִית הָרֶגַע הַחוֹלֵף לְלֹא שׁוּב חֲסַר חֲשִׁיבוּת. כפת החתול בָּא בַּחֲלוֹם שָׁם יִשָּׁאֵר נָמַס עִם הַבֹּקֶר הָאוֹר מְיַבֵּשׁ כָּאֵלּוּ דְּבָרִים קָשֶׁה לְהַסְבִּיר אֵין מִלִּים צִלְלֵי מַחְשָׁבוֹת אֵדֵי רְגָשׁוֹת בָּא וְהוֹלֵךְ חוֹלֵם וְעֵר |
|
