ערב. מצות כהן גדול לישא נערה בתולה - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שישא כהן גדול נערה בתולה, שנאמר
(ויקרא כא יג) והוא אשה בבתוליה יקח. והראיה שזה נחשב מכלל מצות עשה, מה שאמרו זכרונם לברכה
(כתובות ל, א): עושה היה רבי עקיבא ממזר אפילו מחייבי עשה, ובארו זה, כשהיה כהן גדול בא על אשה שאינה בתולה, שהיא אסורה עליו בעשה, שהעיקר הוא אצלנו, לאו הבא מכלל עשה עשה. ועוד אמרו זכרונם לברכה
(הוריות יא, ב) מוזהר על האלמנה, ומצוה על הבתולה.
לפי שהעיקר הטוב שבאדם הוא שיהיה לו מחשבת טהרה ונקיות, כי אחרי המחשבות ימשך מעשה הגופות, על כן ראוי לו למשרת הגדול להדבק באשה שלא קבעה מחשבתה באיש אחר זולתי בו, שהוא קודש קודשים, ומתוך כך יהיה הזרע אשר יתן לו ה’ יתברך ממנה טהור ונקי ראוי לעבוד בקדשה.
ושמא תאמר ומי יודע אם גם הבתולה קבעה מחשבתה באיש זולתי בו ונתנה עיניה באחר
?
התשובה בזה, שכל זמן שלא יצאה מחשבתה מן הכוח אל הפועל אינה נפסלת, אבל כל זמן שנבעלה נפסלה. ואף על פי שאמרו זכרונם לברכה
(יבמות נט, א), דמשתבגר אסורה עליו, העניין הוא, דמכיון שהיא גדולה כל כך, יצר מחשבת לבה רק רע, ואולי קבעה מחשבתה באדם אחר, ומחשבתה רעה מכיון שהיא גדולה, נחשבת לה כמעשה.
וכן מזה הטעם אמרו גם כן, שאם נתאלמנה מן האירוסין, אפילו בעודה קטנה, אסורה היא לכהן, דמכיון שנעשה בה מעשה הקידושין, כבר קבעה מחשבתה באיש אחר מתוך מעשה האירוסין ונפסלה, דמעשה פוסל אפילו בקטנות, ומחשבה בגדולות.
וכן אמרו
(שם), שאם נבעלה שלא כדרכה גם כן פסולה, שכבר נעשה בה מעשה רב, אף על פי שבתוליה קימין. וכן אמרו שאף מוכת עץ פסולה, והטעם בה לפי הדומה לפי שאינה קובעת עוד מחשבתה הרבה בכהן גדול, דמכיון שנאבדו בתוליה אינה כורתת ברית חזק לעולם לאיש, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה
(סנהדרין כב, ב) כי אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, והרי זו לא עשאה שום אדם כלי. ומכל מקום לא החמירו זכרונם לברכה באלו הרבה, ואמרו
(יבמות ס, א) שאם נשא בוגרת או מוכת עץ דיעבד יקים.
מה שאמרו זכרונם לברכה
(הוריות יב, ב) שאחד כהן גדול המשוח בשמן המשחה או המרובה בבגדים, ואחד כהן גדול העובד או כהן גדול שמינוהו ועבר, וכן כהן משוח מלחמה, כולם מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה.
ומה שאמרו
(יבמות נח, ב) שאפילו אירס הקטנה ובגרה תחתיו קודם נשואין, הרי זה לא יכנוס, ואם כנס אינו מוציא.
ומה שאמרו
(שם נט, א) שאינו נושא שתי נשים ביחד לעולם, שנאמר והוא אשה בבתוליה יקח, דוקא אשה אחת, אבל לא שתים.
ומה שאמרו
(שם סא, א), שאם כנס האלמנה בעודו הדיוט, ונתמנה כהן גדול, שאינו מוציאה, ואפילו ארסה קודם שנתמנה כהן גדול כונסה לאחר שנתמנה.
ויתר פרטיה בפרק ששי מיבמות ובמקומות מכתובות וקידושין
[ה' איסורי ביאה פי''ז].
כי אז יתמנה הכהן גדול, לא במקום אחר. וכהן גדול העובר על זה ונשא בעולת איש שאינה לא אלמנה ולא גרושה, ביטל עשה ומוציאה בגט.
המצווה בכל הספרים
