מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



שכט. שלא נאסוף פרות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנה - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שלא נאסף מה שיוציאו האילנות בשנה השביעית כדרך שאוספין בני אדם פרות אילנותיהם בכל שנה. אבל יש לנו לעשות בדבר שינוי כדי להראות שהכל כהפקר בשנה זו. וזהו פירוש (ויקרא כה ה) ואת ענבי נזיריך לא תבצר. כלומר, שלא תבצר כדרך הבוצרים, שכן בא עליו הפירוש המקבל, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (שביעית פ''ח מ''ו) מכאן אמרו תאנים של שביעית אין קוצין אותן במקיצה, אבל קוצה הוא בחרבה [-סכין], ואין דורכין ענבים בגת, אבל דורך הוא בערבה, אין עושין זיתים בבד ובקוטב, אבל כותשם הוא ומכניס לבודדה.

ופירוש 'נזירך', כלומר שהנזרת והפרשת אותם מבני אדם ולא עשית מהן הפקר - לא תבצור אותם עד שתפקירם, כן הוא דעת רש''י זכרונו לברכה, כי הוא סובר שהשומר שדהו ופרותיו בשביעית אין הפירות נאסרין. וכן כתב בפירושיו בסוכה וביבמות. וכן הדבר למד מדין תורה בראיות נכונות.

ומה שאמרו בתורת כהנים (בהר א ג) 'ואת ענבי נזירך לא תבצור - מן השמור בארץ אי אתה בוצר, אבל בוצר אתה מן המופקר', נפרש לדעתנו זה: מן השמור בארץ אי אתה בוצר, בעוד שיהא שמור אסור לך לבצור מהם, אבל לא שייאסרו הפרות בכך.
והרמב’’ן זכרונו לברכה פרש 'נזירך' - כלומר גפן שלא עבדוהו ולא זמרו אותו, כי כל גפן שלא יזמר ולא יעבד אמר שייקרא כן. ויאמר הכתוב שאפילו כרם הנזירות לא נבצר כדרך שבוצרין בשאר השנים, וכל שכן כרם שנעבד.

שורש מצוה זו
עם מצות שביעית שלפניה אחד הוא. והנה כתבתי לך מקומה איה (מצוה פד), ושם תמצא באיזה מקום נוהגת ובאיזה זמן, ובמסכתא הבנויה על עניינים אלה והיא מסכת שביעית שם יתבארו כל דיני מצות אלו בארוכה, תזכה ותלמד ותלמד.

המצווה בכל הספרים