שמו. שלא לעבוד בעבד עברי בעבודת פרך - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא נעביד עבד עברי בעבדת פרך, שנאמר
(ויקרא כה מג) לא תרדה בו בפרך.
ואי זו עבודת פרך
? ופרשו זכרונם לברכה
(בספרא כאן ו), שהיא עבודה שאין לה קצבה, וכן עבודה שאין אדם צריך לה, אלא יעשנה כדי שלא יתבטל העבד, וכמו שאמרו זכרונם לברכה לא יאמר אדם לו 'עדור תחת הגפנים עד שאבוא', שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו 'עדור עד שעה פלונית' או 'עד מקום פלוני'.
ואמרו גם כן בספרא שלא יאמר לו החם לי כוס זה והוא אינו צריך לו, וכן כל כיוצא בזה. אבל הביאו זכרונם לברכה במשל הקלה שבמלאכות והנמהרת לעשות, וכל שכן האחרות. והכלל, שלא נעבידהו זולתי בהיות הצורך לנו לעשות המלאכה ההיא שנצוהו עליה.
פרטי המצוה קצרים, והנה כתבתי קצתן.
בזמן שהיובל נוהג. ואין לחייב מלקות עליה, לפי שאפשר לעבור עליה בדיבור לבד מבלי מעשה. ואף על פי שאינה נוהגת בזמן הזה, לפי שאין קנין עבד עברי נוהג, מכל מקום ראוי לו לאדם להזהר בעניין מצוה זו גם היום בהיות עניים בני ביתו, ולהזהר בה הרבה.
ויתן אל לבו כי העושר ועניות גלגל הוא שחוזר בעולם, ומה' הוא, ויתננו לאשר ישר בעיניו כל זמן שירצה ולא יותר ואפילו רגע. שגם כי יצבור כעפר כסף ויטמנהו בקרקע, ויקנה קרקעות עד אין מספר וטובה הרבה יהיה לו, הכל יאבד ממנו יחד בחטאו לה', ואם יצדק תתקים בו הטובה, כי כל מין במינו ידבק.
המצווה בכל הספרים
