צ. שלא להניח אמורי הפסח ליפסל בלינה - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא להניח אמורים של פסח עד הבוקר שלא יקריבו אותן והן נפסלין בשהיה זו, ונקראין
נותר, שנאמר
(שמות כג יח) ולא ילין חלב חגי עד בקר, והוא הדין לשאר אמורין ולשאר קרבנות. ולשון מכלתא לא ילין חלב, בא הכתוב ללמד על החלבים שנפסלין בלינה. וכבר נכפלה זאת המניעה במקום אחר, שנאמר
(שמות לד כה) ולא ילין לבקר זבח חג הפסח.
כי כבוד הקורבן להקריבו בזמנו הקבוע אליו, והמעביר המועד נראה כמתיאש ומשליך הדבר אחרי גוו, ואיננו מתעורר ומתפיס כונותיו אל העבודה יפה, ומפני כן נפסלין בכך.
מה שאמרו
(פסחים סד ב) שמצוה להקטיר אמורי כל זבח וזבח בפני עצמו.
ומה שאמרו
(מנחות עב א) שמצות הקטורתן אחר שחיטה סמוך, ואם לא הקטירן כן מקטירן כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר. ודוקא כשחל ארבעה עשר בניסן להיות בשבת, שחלבי שבת קרבין ביום טוב, אבל אם חל ארבעה עשר בניסן בחול, אין מקטירן בלילה, שאין מקטירין חלבי חול ביום טוב, דיום טוב עשה ולא תעשה, ודוחה לאו דלא ילין.
ויתר פרטיה בפסחים
והעובר ולא הקריבן, אינו לוקה, לפי שאין בו מעשה.
המצווה בכל הספרים