בשבילי התנ"ך
 

מדרש רבה, בראשית, פרק לז

תוכן הפרק:

פרשה פד: יוסף ואחיו

פרשה פד: יוסף ואחיו

א [כינוסם של ישראל מצילם מכל רע]

וישב יעקב
כתיב:בזעקך יצילוך קבוציך
תני:
כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו.
ואת כולם ישא רוח יקח הבל, זה עשו ואלופיו.
והחוסה בי ינחל ארץ, זה יעקב וישב יעקב.

ב [עשו הולך מפני יעקב]

(משלי כח)נסו ואין רודף רשע וצדיקים ככפיר יבטח
ערק רשיעא ולא רדיפין ליה, דכתיב: וילך אל ארץ.

רבי אליעזר אמר:
מפני שטר חוב.

ור' יהושע בן לוי אמר:
מפני הבושה.
וצדיקים ככפיר יבטח.
וישב יעקב:

ג [יעקב בקש לישב בשלוה בעוה"ז, נזדווג לו שטנו של יוסף]

(איוב ט)אם שוט ימית פתאום
אנטונינוס שאל את רבינו, אמר לו:
מהו דכתיב: אם שוט ימית פתאום?
אמר רבי:
גזור דיסב מאה מגלבין, והוא יהיבין מאה דינרים, דין סכום לדין, ודין סכום לדין, ולא מפקין מידיה כלום, כענין הזה מלעיג על המוכה.

(שם) למסת נקיים ילעג
אמר רבי אחא:
בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה, ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג.
אמר: לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה. תדע לך שהוא כן, יעקב אבינו ע"י שבקש לישב בשלוה בעוה"ז, נזדווג לו שטנו של יוסף.

וישב יעקב
(שם ג) לא שלותי ולא שקטתי
לא שלותי, מעשו.
ולא שקטתי, מלבן.
ולא נחתי מדינה ויבא רוגז, בא עלי רגזו של יוסף.

ד [האבות גיירו וקרבו לשכינה]

דבר אחר:
וישב יעקב וגו'
אברהם גייר גיורים, הה"ד: (בראשית יב) ויקח אברם את שרי אשתו.

אמר רבי אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא:
אם מתכנסין כל באי העולם, לבראות אפילו יתוש אחד אינן יכולין, ואת אומר ואת הנפש אשר עשו בחרן?!
אלא אלו הגרים שגייר אותם אברהם.

ולמה אמר עשו ולא אמר גיירו?
ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר, כאלו בראו.
תאמר אברהם היה מגייר ושרה לא היתה מגיירת?!
תלמוד לומר: ואת הנפש אשר עשו בחרן, אשר עשה אין כתיב: כאן, אלא אשר עשו.

אמר רבי חוניא:
אברהם היה מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את הנשים.

ומה ת"ל אשר עשו?
אלא מלמד, שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו, ומאכילן, ומשקן, ומקרבן, ומכניסן תחת כנפי השכינה.

יעקב גייר גיורים, דכתיב: ויאמר יעקב אל ביתו וגו', ויתנו אל יעקב וגו'.
ביצחק לא שמענו, והיכן שמענו?
רבי יצחק ותאני לה, משום רבי הושעיא רבה, בשם ר' יהודה בר סימון:
כאן כתיב: וישב יעקב בארץ מגורי אביו.
מאי מגורי אביו?
מגיורי אביו.

ה [וישב יעקב]

מה כתיב: למעלה מן הענין ואלה המלכים וגו', וכתיב: הכא וישב יעקב?
אמר רבי חוניא:

משל לאחד, שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם, וישב לו ביניהם.
כך, כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו, נתיירא מהם, וישב לו ביניהם.

אמר רבי לוי:
משל לנפח, שהיה פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו, וראה חבילות חבילות של קוצים, ונכנסו למדינה.
אמר: אנה יכנסו כל החבילות הללו?
והיה שם פקח אחד, אמר לו: מאלו אתה מתיירא?!
גץ אחד יוצא משלך, וגץ אחד משל בנך, ואתה שורפן.
כך, כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו, נתיירא.
אמר לו הקב"ה: מאלו אתה מתיירא, גץ אחד משלך וגץ א' משל בנך, ואתם שורפים אותם כולם.
הה"ד: (עובדיה א) והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה.

וישב יעקב
כך אמרו חכמים:
אלה תולדות יעקב, יוסף, התולדות הללו לא באו, אלא בזכותו של יוסף, ובשבילו כלום, הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל?!
התולדות הללו היו ממתינות, עד שנולד יוסף, הה"ד: (בראשית ל) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף,כיון שנולד שטנו של אותו רשע,ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה.
מי מורידן למצרים?
יוסף.

מי מכלכלן?
יוסף.
הים לא נקרע אלא בזכותו של יוסף, הה"ד: (תהלים עז)ראוך מים, אלהים, ראוך מים יחילו.

נתן תהום קולו, גאלת בזרוע עמך, בני יעקב ויוסף
אמר רבי יודן ב"ר שמעון:
אף הירדן לא נקרע אלא בזכותו של יוסף.

דבר אחר:
וישב יעקב
כך אמרו חכמים:
לא נהנה יעקב אבינו ממושב, עד שגר במגורי אבותיו.
ואיזו זו?
זו ארץ כנען, ששם גר יצחק אביו.

דבר אחר:
מגורי
בגימטריא מאתן וחמשין ותשע, מיום שאמר הקב"ה לאברהם: ידוע תדע, עד שעה שנתיישב יעקב אבינו, בארץ מגורי אביו.

ו [כל מה שארע ליעקב ארע ליוסף]

אמר רבי שמואל בר נחמן:
אלה תולדות יעקב, יוסף
לא היה צריך קרא למימר כן, אלא אלה תולדות יעקב ראובן.
אלא מה ת"ל יוסף?
אלא שכל מה שאירע לזה, אירע לזה.
מה זה נולד מהול,
אף זה נולד מהול.

מה זה אמו עקרה,
אף זה אמו עקרה.

מה זה אמו ילדה שנים,
אף זה אמו ילדה שנים.

מה זה בכור,
אף זה בכור.

מה זה נתקשה אמו בלידה,
אף זה נתקשה אמו בשעת לידה.

מה זה אחיו שונא אותו,
אף זה אחיו שונאים אותו.

מה זה אחיו בקש להרגו,
אף זה בקשו אחיו להרגו.

מה זה רועה,
אף זה רועה.

זה נשטם,
וזה נשטם.

זה נגנב שתי פעמים,
וזה נגנב שתי פעמים.

זה נתברך בעושר,
וזה נתברך בעושר.

זה יצא לחוצה לארץ,
וזה יצא לחוצה לארץ.

זה נשא אשה מחוצה לארץ,
וזה נשא אשה מחוצה לארץ.

זה הוליד בנים בחוצה לארץ,
וזה הוליד בנים בחוצה לארץ.

זה ליווהו מלאכים,
וזה ליווהו מלאכים.

זה נתגדל על ידי חלום,
וזה נתגדל ע"י חלום.

זה נתברך בית חמיו בשבילו,
וזה נתברך בית חמיו בשבילו.

זה ירד למצרים,
וזה ירד למצרים.

זה כלה את הרעב,
וזה כלה את הרעב.

זה משביע,
וזה משביע.

זה מצוה,
וזה מצוה.

זה מת במצרים,
וזה מת במצרים.

זה נחנט,
וזה נחנט.

זה העלו עצמותיו,
וזה העלו עצמותיו.

ז [יוסף נענש מידה כנגד מידה]

יוסף בן שבע עשרה שנה וגו'
ואת אמר והוא נער?!
אלא שהיה עושה מעשה נערות, ממשמש בעיניו, מתלה בעקיבו, מתקן בשערו.

היה רועה ויבא יוסף את דבתם רעה
מה אמר?
ר' מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון
ר' מאיר אומר:
חשודים הן בניך, על אבר מן החי.

ר' שמעון אומר:
תולין הן עיניהן בבנות הארץ.

רבי יהודה אומר:
מזלזלין בבני השפחות, וקורין להם עבדים.

ר' יהודה בר סימון אמר:
על תלתיהון לקה.
(משלי יז) פלס ומאזני משפט לה'
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת, חשודים בניך על אבר מן החי, חייך! אפילו בשעת הקלקלה, אינם אלא שוחטים ואוכלים, וישחטו שעיר עזים.
אתה אמרת, מזלזלים הם בבני השפחות וקורין עבדים, (תהלים קה) לעבד נמכר יוסף.
אתה אמרת, תולין עיניהם בבנות הארץ, חייך! שאני מגרה בך את הדוב, (בראשית לט)
ותשא אשת אדוניו וגו'.

ח [יעקב אוהב את יוסף מכל אחיו]

וישראל אהב את יוסף
רבי יהודה ורבי נחמיה
ר' יהודה אומר:
שהיה זיו איקונין שלו, דומה לו.

ר' נחמיה אמר:
שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב, מסרן לו.

ועשה לו כתונת פסים
ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר:
צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתונת פסים, שעשה אבינו יעקב ליוסף, וישנאו אותו וגו'.

פסים
שהיתה מגעת עד פס ידו.

דבר אחר:
פסים

שהיתה דקה וקלה ביותר, ונטמנת בפס יד.

פסים

שהפיסו עליה, איזה מהם יוליכה לאביו, ועלת ליהודה.

פסים

על שם צרות שהגיעוהו,
פ"א פוטיפר
סמ"ך סוחרים
יו"ד ישמעאלים
מ"ם מדינים.

דבר אחר:
פסים
רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה:
(תהלים סו) לכו וראו מפעלות אלהים.
וכתיב: בתריה (שם) הפך ים ליבשה.

למה וישנאו אותו?
בשביל שיקרע הים לפניהם.
פסים, פס-ים:

ט [פיהם ולבם היו שווים]

ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו
אמר רבי אהבה בר זעירא:
מתוך גנותן של שבטים, אתה יודע שבחן.

להלן (שמואל ב יג) ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב, די בליביה בליביה.
ברם הכא, ולא יכלו דברו לשלום, די בליבהון בפומהון:

י [חלומות יוסף ורמזיהם]

ויחלום יוסף חלום ויאמר אליהם שמעו נא
אמר: כך יהיו הנביאים מוכיחין אתכם, (מיכה ו) שמעו נא את אשר ה' אומר.

והנה אנחנו מאלמים אלומים
אתם כונסין פירות ואני כונס פירות, שלכם רקיבים ושלי עומדין.

והנה קמה אלומתי וגם נצבה
ר' לוי ורבי אחא
רבי לוי אמר:
עתידין אתם לעשות אלילים אלמים, לפני עגליו של ירבעם, ולאמר: אלה אלהיך ישראל.

אמר רבי אחא:
עתידים אתם להעלים עלי דברים לפני אבא, לומר: חיה רעה אכלתהו.
ומאן קאים ליה משתיקותא?
דאימא קמה.

והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומותיכם
כנגד ה' פעמים, שהן עתידין להשתחוות לו.

ויאמרו לו אחיו: המלוך תמלוך עלינו
רבי לוי ור' סימון
חד אמר:

מפני שענו אותו בעין רעה, לפיכך מעמיד רשעים.

וחד אמר:
מפני שענו אותו בלשון כפול, לפיכך הוא מעמיד מלכים:

יא [והנה השמש והירח]

ויחלום עוד חלום אחר וגו'
בשעה שאמר יוסף: והנה השמש והירח, אמר יעקב: מי גילה לו, ששמי שמש.

אמר רבי יצחק:
אמר יהושע לשמש: עבדא בישא, לאו זבינת יתך בכספיה דאבא את?!
לא כך ראה אבא אותך בחלום?! והנה השמש והירח, אף את דום מלפני! מיד (יהושע י) וידום השמש והירח עמד.

ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו
אמר הקב"ה: כך תהיו גוערים בנביאכם! שנאמר: (ירמיה כט)ועתה למה לא גערת בירמיה הענתותי.

ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת
ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא:
כך היה אבינו יעקב סבור, שתחיית המתים מגעת בימיו, שנאמר: הבוא נבוא, הבוא נבוא אני ואחיך ניחא, שמא אני ואמך, והלא אמך כבר מתה, ואת אומר אני ואמך ואחיך?!
ולא היה יעקב אבינו יודע, שהדברים מגיעים לבלהה שפחת רחל, שגדלתו כאמו.

יב [ואביו שמר את הדבר]

ויקנאו בו אחיו ואביו שמר
אמר רבי לוי:
נטל קולמוס וכתב: באיזה יום, ובאיזה שעה, באיזה מקום.

אמר רבי חייא רבה:
ואביו שמר את הדבר

ורוח הקודש אומרת: שמור את הדברים שעתידין הדברים ליגע.

ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר:
כך אבינו יעקב סבר וראה דברים ממשמשין ובאין, אמר: אם נתבקרה פינקסו, מה יכול אני לעשות!

יג [הלא אחיך רועים בשכם]

וילכו אחיו לרעות את וגו'
נקוד על את לומר שלא הלכו, אלא לרעות את עצמן.

ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם
ר' תנחומא בשם ר' ברכיה
נהג בו בכבוד, כמורא האב על הבן.

ויאמר לו הנני
אמר רבי חמא בר חנינא:
הדברים הללו היה יעקב אבינו נזכר ומעיו מתחתכין, יודע היית שאחיך שונאים אותך, והיית אומר לי, הנני!

ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן
את שלום אחיך

ניחא, אלא מאי ואת שלום הצאן?
הדא אמר: שאדם צריך לשאול בשלום דבר שיש בו הנייה ממנו.

והשיבני דבר, וישלחהו מעמק חברון
והלא אין חברון נתנה אלא בהר, וכתיב: וישלחהו מעמק חברון?!
אמר רבי אחא:
הלך להשלים אותה העצה העמוקה, שנתן הקדוש ברוך הוא בינו ובין חבר הנאה, שהיה קבור בחברון, ועבדום וענו אותם.

יד [הנה בעל החלומות]

וימצאהו איש והנה תועה בשדה
אמר רבי ינאי:
שלושה מלאכים נזדווגו לו:
וימצאהו איש
וישאלהו האיש
ויאמר האיש נסעו מזה

ממדותיו של מקום.

ויראו אותו מרחוק
אמרו: בואו ונשסה בו את הכלבים.

ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות
רבנן אמרי:
היידי ליה אתא וטעין חלמיה.

אמר רבי לוי:
זה עתיד להשיאם לבעלים.

ועתה לכו ונהרגהו
אמר הקב"ה: אתם אומרים: ונראה.
ואני אומר: נראה עתה, נראה דבר מי יקום או שלי או שלכם:

טו [ראובן מנסה להציל את יוסף]

וישמע ראובן ויצילהו
והיכן היה?
ר' יוסי ור' נחמיה ורבנן
ר' יוסי אמר:
כל אחד ואחד מהם היה משמש את אביו יומו, ואותו היום של ראובן היה.

ר' נחמיה אמר:
אמר ראובן: אני בכור, ואין הסרחון תלוי אלא בי.

רבנן אמרי:
אמר ראובן: הוא מונה אותי עם אחי ואיני מצילו?!
אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותו מעשה, והוא מונה אותי עם אחי, שנאמר: ואחר עשר כוכבים משתחוים לי, ואיני מצילו?!
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות, חייך! שאין מפרישין ערי מקלט תחלה, אלא בתחומך, הה"ד: (דברים ד)את בצר במדבר.

טז [ויפשיטו את יוסף את כתנתו]

ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו
ר' אלעזר אמר:
בקילוס היה בא.

ויפשיטו את יוסף
זה הפינס.

את כתנתו
זה חלוק.

את כתונת הפסים,
זה הפרגוד.

אשר עליו
זו פמלניא שלו.

ויקחוהו

ויקחהו כתיב,
מי היה זה?
שמעון.

ואימתי פרע לו?
להלן: (בראשית מב) ויקח מאתם את שמעון וישליכו אותו הבורה.

והבור רק אין בו מים
מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
שני בורות היו:
אחד מלא צרורות.
ואחד מלא שרפים ועקרבים.

אמר רבי אחא:
בור רק, נתרוקן בורו של יעקב.
אין בו מים, אין בו דברי תורה, שנמשלו למים, היך מה דאת אמר (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים.
כתיב: (דברים כד) כי ימצא איש גונב נפש מאחיו, ואתם מוכרים את אחיכם?!

יז [לכו ונמכרו לישמעאלים]

וישבו לאכל לחם
אמר רבי אחוה בר זעירא:
עבירתן של שבטים זכורה היא לעולם, תקוה היא לעולם.

וישבו לאכול לחם
מאכיל לחם לכל באי העולם.

וישאו עיניהם ויראו
אמר רבי אבא בר כהנא:
והלא אין דרכן של ישמעאלים להיות טעונים אלא עורות ועטרן, אלא ראה מה זימן הקב"ה לאותו צדיק. באותה שעה שקים מלאים בשמים, כדי שתהא הרוח מנשבת בהם, מפני ריחן של ערביים.

ויאמר יהודה אל אחיו וגו'
אמר רבי יהודה בר אילאי:
בשבח יהודה הכתוב מדבר.
בשלושה מקומות דבר יהודה בפני אחיו, ועשו אותו מלך עליהם:
ויאמר יהודה אל אחיו.
(בראשית מד)ויבא יהודה ואחיו.
(שם)ויגש אליו יהודה לכו ונמכרו לישמעאלים.
אמרו: נלך ונתפוס דרכו של עולם. כנען, שחטא לא לעבד נתקלל?!
אף זה, לכו ונמכרו לישמעאלים, וישמעו אחיו.

יח [פדיון הבן כפרה למכירת יוסף]

ויעברו אנשים מדינים סוחרים
עברו אותן הדיינים.

רבי יהושע בן בייתוס בשם ר' יהודה בר סימון:
כתיב: (ישעיה סג) למה תתענו ה' מדרכיך, כשרצית, נתת בלבם לאהוב; וכשרצית, נתת בלבם לשנוא.
אמר הקדוש ברוך הוא: אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף מעות, שהן חמש סלעים, לפיכך, יהיה כל אחד ואחד מפריש ערך בנו חמש סלעים במנה צורי.

אמר רבי יהודה בר סימון:
אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף, לפיכך, יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגלגולת, הה"ד: (שמות לח) בקע לגלגולת מחצית השקל.

יט [וישב ראובן אל הבור]

וישב ראובן אל הבור
והיכן היה?
ר' אליעזר ור' יהושע
רבי אליעזר אומר:
בשקו ובתעניתו. כשנפנה הלך והציץ לאותו בור, הה"ד: וישב ראובן אל הבור.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: מעולם לא חטא אדם לפני, ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחילה, חייך! שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה.
ואיזה?
זה הושע, שנאמר: (הושע יד) שובה ישראל עד ה' אלהיך.

ויקחו את כתונת הפסים וישחטו שעיר עזים
ולמה שעיר עזים?
שדמו דומה לשל אדם.

וישלחו את כתונת הפסים וגו'
אמר רבי יוחנן:
אמר הקב"ה ליהודה: אתה אמרת: הכר נא!
חייך! שתמר אומרת לך: הכר נא!

ויכירה, ויאמר כתונת בני
אמר לית אנא ידע מה אנא חמי.

כתונת בני חיה רעה אכלתהו וגו'
אמר רבי הונא:
נצנצה בו רוח הקודש.

חיה רעה אכלתהו
זו אשתו של פוטיפר:

כ [ויקרע יעקב שמלותיו]

ויקרע יעקב שמלותיו
ר' פנחס בשם רבי הושעיא אמר:
שבטים גרמו לאביהם לקרוע.

והיכן נפרע להם?
במצרים, שנאמר: (בראשית מד) ויקרעו שמלותם וגו'.
יוסף גרם לשבטים לקרוע, עמד בן בנו ונפרע לו, שנאמר: (יהושע ז) ויקרע יהושע שמלותיו. בנימין גרם לשבטים לקרוע.

היכן נפרע לו?
בשושן הבירה, שנאמר: (אסתר ד) ויקרע מרדכי את בגדיו.
מנשה גרם לשבטים לקרוע, לפיכך נתקרעה נחלתו, חציה בארץ הירדן וחציה בארץ כנען.

וישם שק במתניו
אמר רבי איבו:
לפי שתפס יעקב אבינו את השק, לפיכך, אינו זז לא ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו, עד סוף כל הדורות, ואינו נוהג אלא מבני בניו גדולים.
דוד, שנאמר: (ד"ה א כא) ויפול דוד והזקנים מכוסים בשקים.
אחאב, (מלכים א כב) וישם שק על בשרו.
יורם, (שם ב ו) וירא העם והנה השק על בשרו.
מרדכי, (אסתר ד) וילבש שק ואפר .

ויתאבל על בנו ימים רבים
אלו כ"ב שנה.

כא [ויבך אותו אביו]

ויקומו כל בניו וכל בנותיו
כמה בנות היו לו?
חדא הוות והלואי קברה, אלא אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו, ולכלתו בתו.

רבי יהודה אומר:
לאחיותיהם נשאו השבטים, הה"ד: ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, וימאן להתנחם.

מטרונה שאלה את ר' יוסי,
אמרה לו: כתיב: (דהי"א ה) כי יהודה גבר באחיו.
וכתיב: וינחם יהודה ויעל על גוזזי צאנו, וזה אביהם של כלם?!

וימאן להתנחם
אמר לה: מתנחמים על המתים ואין מתנחמים על החיים.

ויבך אותו אביו
זה יצחק
רבי לוי ור' סימון אמרו:
אצלו היה בוכה, וכיון שיצא מאצלו, היה הולך ורוחץ, וסך ואוכל ושותה.

ולמה לא גילה לו?
אמר: הקדוש ברוך הוא לא גלה לו ואני מגלה לו?!

אמר רבי סימון:
על שם כל שמתאבלין עליו מתאבלין עמו.

כב [כמה פעמים נמכר יוסף?]

והמדנים מכרו אותו
כמה אוניות נכתבו לו?
ר' יודן אמר:
ארבעה:
אחיו לישמעאלים,
וישמעאלים לסוחרים.
וסוחרים למדינים.
ומדינים מכרו אותו אל מצרים.

ר' הונא אמר:
חמש.
מדינים מכרו אותו לדמוסיא של מדינה, בא פוטיפר ולקחו מדמוסיא של מדינה.


הפרק הבא    הפרק הקודם