פרק כה
פרק כה, יח
על פני כל אחיו נפל.
וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק. לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק.


בעל הטורים לפרשת תולדות

פרק כה, יט
הוליד.
בגימטריא דומה. שהיו זיו איקונין של יצחק דומין לאברהם.

פרק כה, כ
בקחתו.
ב' במסורה. בקחתו את רבקה. ואידך: גבי ירמיה בקחתו אתו והוא אסור באזיקים (ירמיה מ, א). מה קחתו דהתם אסור, אף הכא: אסור. ללמד שאף יצחק עקר היה. וילפינן ממנוח מיצחק. כתיב הכא: (פסוק כא) ויעתר יצחק וכתיב התם (שופטים יג, ח) ויעתר מנוח.
לבן הארמי.
אותיות הרמאי.

פרק כה, כא
כי עקרה היא.
הוא כתיב. לומר לך שאף הוא היה עקר. ואית דדריש המקרא לומר היא ולא הוא דהא כתיב (לעיל כא, יב) כי ביצחק יקרא לך זרע, אלמא לאו עקר הוה.
ותהר רבקה אשתו.
אשתו בגימטריא קש ואש. זהו דכתיב (עובדיה א, יח) והיה בית יעקב אש וגו' ובית עשו לקש.

פרק כה, כב
ויתרצצו.
זה הולך אחר צו את בני ישראל וזה הולך אחר ע"ז דכתיב (הושע ה, יא) הואיל הלך אחרי צו. זה מתיר צוויו של זה וזה מתיר צוויו של זה.
לדרוש.
בגימטריא מן שם בן נח.

פרק כה, כג
גוים.
גיים כתיב. רמז לעשרה אומות שבאו להחריב בית המקדש דכתיב (תהלים פג, ז_ט) אהלי אדום וישמעאלים מואב וכו' והם עשרה.

דבר אחר:
גיים עולה ס"ג. זה נתברך בן ס"ג וזה בא בס"ג אומות בחורבן בית שני כי ז' אומות נעקרו. והיינו דכתיב (תהלים נג, ד) הכל סג יחדו נאלחו.
שני גיים בבטנך.
בגימטריא רבי יהודה ואנטונינוס.
ולאם מלאם יאמץ.
יתגבר על חבירו ויחריבו זה את זה. והיינו דכתיב (יחזקאל כו, ב) אמלאה החרבה.

פרק כה, כד
והנה תומם.
תומם חסר יו"ד ואל"ף שחסרה י"א כנגד י"א שבטים שהיתה ראויה להוליד, כדאיתא במדרש.

פרק כה, כה
אדמוני.
ב' במסורה. ויצא הראשון אדמוני. והוא אדמוני עם יפה עינים (ש"א טז, יב) גבי דוד. כשראה שמואל את דוד אדמוני, אמר, זה שופך דמים כעשו. וע"כ נאמר "עם יפה עינים", כלומר: עם דעת סנהדרין הוא עושה, שנקראו עינים שנאמר (במדבר טו, כד) אם מעיני העדה.
אדמוני.
מלמד שהשחית רחם אמו ונתגולל בדם.

דבר אחר:
אדמוני מלשון אדם, שיצא בעל שער כאדם גדול. וזהו "כאדרת שער" שהיה מלא שערות כאדרת, שאם הוא מלשון אודם, אדרת שער אינה אדומה.
שמו עשו.
שהיה עשוי ונגמר.
עשו.
בגימטריא שלום. שאלמלא שמו שהוא שלום היה מחריב העולם.

דבר אחר:

עשו ע' שו שוא זה השלים לע' אומות שבראתי בעולם.

פרק כה, כו
ואחרי כן יצא אחיו.
כ"ן עולה שבעים, ששבעים אומות הן חוץ מיעקב.
וידו.
ג' במסורה. וידו אוחזת בעקב עשו. וידך וידו הנטויה ומי ישיבנה (ישעיה יד, כז) במפלת האומות. ואידך: וידו חלקתה להם בישעיה (לד, יז) במפלת אדום, שבשעת לידתן רמז לו שיפלו בידו האומות.
וידו.
בגימטריא יהו"ה. זה שאמר הכתוב: (ישעיה יא, יא) והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו וכתיב (עובדיה א, כא) ועלו מושיעים.
ויקרא שמו יעקב.
ויקרא בגימטריא אברהם אבינו שאברהם קראו יעקב.

פרק כה, כז
ויעקב איש תם
סופי תיבות: שם. שישב באהלי שם ללמוד.
תם ישב.
ת"ם שנים יושב, משנכנסו לארץ עד שנבנה הבית. רמז לאחר תם שנים יושב אהלים של שכינה.
יושב אוהלים.
עולה ת"י שכך שרתה שכינה באהל.
יעקב. בגימטריא מלאך האלהים ובגימטריא הגן עדן ובגימטריא לא יאסף זהו דכתיב (ישעיה ס, כ) וירחך לא יאסף.

פרק כה, כט
נזיד.
בגימטריא אל אבלו.

פרק כה, ל
הלעיטני נא מן.
ראשי תיבות המן. לומר כשם שיעקב קנה מעשו בכורתו בלחם ועדשים, כך קנה מרדכי את המן לעבד בפת לחם.

פרק כה, לב
ולמה זה.
ב' במסורה. ולמה זה לי בכורה. ולמה זה הבל תהבלו (איוב כז, יב). מלמד שכפר בעיקר והלך אחרי ההבל.

פרק כה, לד
ויבז.
ב' במסורה. ויבז עשו. ויבז בעיניו (אסתר ג, ו) גבי המן. דהיינו בוזה בן בוזה זה המן שיצא מעשו.
ויהי רעב.
סמך לויבז עשו. וזהו שנאמר (משלי יח, ג) בבא רשע בא גם בוז.

הפרק הבא    הפרק הקודם