ראב"ע וישב פרק לט

[לט, ו]
ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם -
יש אומרים:

שהוא כינוי לשכיבת אשתו וזה רחוק.
ועוד, כי אדוני יוסף סריס היה.

והנכון בעיני:
שכל אשר לו היה בידו חוץ מן הלחם שלא היה אפילו נוגע בו, בעבור היותו עברי, כי הנה מפורש כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם, כי פוטיפר ידע שיוסף עברי הוא.
וכן אשתו אומרת: ראו הביא לנו איש עברי.

ויהי יוסף יפה תאר -
כאמו:

[לט, י]
לשכב אצלה -
אפילו לשכב במקום קרוב ממנה.

או להיות עמה
לדבר שיחות.

[לט, יא]
ויהי כהיום הזה -
משבוע אחד מהיום שהחלה לדבר לו שכבה עמי, או מחדש אחד, או אחר שנה תמימה והוא הנכון בעיני.

לעשות מלאכתו -
מלאכת הבית או הממון, כי פקיד היה על הכל. ודרש ואין איש דברי יחיד.

[לט, יד]
הביא לנו -
בעלי:

[לט, יט]
ויחר אפו -
ואע"פ כן לא הרגו, כי בספק היה הדבר אצלו.

[לט, כא]
בית הסהר -
לא נדע אם הוא לשון הקדש או לשון מצרים, בעבור שפירש אחריו ואמר מה הוא, כמו: האחשתרנים שהוא לשון פרס, ופירש שהם בני הרמכים.

[לט, כב]
ואת כל אשר עושים -
יש אומרים:

כי היה מתעסק באומנות שיחיה ממנו כאשר היו עושים האסורים.
והקרוב אלי כפירושו: כל אשר היו צריכים, כאילו היה הוא העושה, כי פקיד היה עליהם והפסוק הבא אחריו לעד.


הפרק הבא    הפרק הקודם