ילקוט שמעוני, מלכים ב פרק א


סימן רכד
איש וגו' ואזור עור אזור במתניו -
ר' חנינא בן דוסא אומר:
אותו איל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה.
אפרו של איל הוא יסוד של מזבח הפנימי.
גידים שלו היה לעשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בו.
עורו הוא אזור עור במתניו של אליהו ז"ל.
קרנו של שמאל הוא שתקע בו בהר סיני, שנאמר: ויהי קול השופר.
קרנו של ימין שהיא גדולה משל שמאל, שהוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבא, שנאמר: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'.

איש האלהים תיקר נא נפשי וגו' -
אליהו אחד מעשרה בני אדם שנקראו - איש האלהים,
(שאר קיטעא כתוב לעיל ברמז צ"א).

הפרק הבא    הפרק הקודם