[טו, א]
בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה -
ידוע כי כשמת אמציה, מלך ירבעם ט"ו שנה ולזה יתבאר שכבר מלך עזריה בשנת י"ו למלכות ירבעם. והנראה בעיני, שהוא מונה כ"ז שנה שהיו עתידים לבוא, ואחר יכלה מלכות בית יהוא; וזה כי ירבעם מלך אחר זה כ"ו שנה, ובנו מלך ששה חדשים, והם כ"ז שנה מקוטעין.

[טו, ה]
וינגע ה' את המלך ויהי מצורע -
כבר באר בדברי הימים כי זה קרה לו מפני חשבו להקטיר במזבח הקטורת. והנה היה אז יותם בן המלך שופט את עם הארץ בחיי אביו, ומהעת שהיה מצורע ישב בבית החפשית לפי שהיה צריך לישב בדד מחוץ למחנה, והיתה נקראת בית המצורע - בית החפשית, לפי שהמצורע אין לו עסק עם בני אדם, והוא מפני זה חפשי מהעסקים והמלאכות.

[טו, ח]
בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה -
לפי שכבר מלך ירבעם בחייו עשרים ושש שנה, והנה יהיה זה בשנת כ"ז לעזריהו, ולזה ידמה שמלך עזריה בחיי אביו י"א שנה, כי קשרו עליו קשר בירושלם מעת סר מאחרי ה' וינס לכיש, ואז המליכו כל עם יהודה את עזריה, ומלך בחיי אביו י"א שנה. והעד הנאמן על זה הוא אמרו: הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבותיו, וזה לעדות קצת כי מלך בחיי אביו; והיה בן שש עשרה שנה כשהמליכוהו בחיי אביו.

[טו, טז]
ואת גבוליה מתרצה כי לא פתח -
ידמה שתפסח לא היתה מארץ ישראל וקרא לה מנחם לשלום, ולא הסכימה להשלים עמו ולא פתחה לו, ולזה הכה אותה ואת כל אשר בה ואת גבוליה אשר מחוץ לעיר מתרצה ואילך, וגם כל המגדלים החזקים הבנויים בהרים אשר בה בקע.

[טו, כה]
בארמון בית המלך את ארגב ואת האריה -
אחשוב שארגוב קרא הממונה על כל חבל ארגוב, והאריה קרא גבור אחר, יקראוהו אריה על צד ההשאלה לרוב גבורתו. והנה קשר עליו פקח עם שני אלו השרים, והיו עמו גם כן חמשים איש מבני גלעדים, כי לבני גלעד היה חבל ארגב לפי מה שאחשוב.

[טו, כט]
ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש -
הנה זה היה לפי מה שאחשוב, מה שזכר בספר דברי הימים, כי תגלת פלאסר מלך אשור הגלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי ויביאם לחלח וחבור והר ונהר גוזן לפי שאלו המדינות היו מארץ אשור, אמר בזה המקום ויגלם אשורה.

[טו, לב]
בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם –
רצה לומר, בראש השנה השנית, כי בראש שנת חמשים ושנים לעזריה מלך פקח, ומת עזריה בשנה ההיא.

[טו, לז]
בימים ההם החל ה' להשליח ביהודה רצין
רצה לומר, לגרות ביהודה או לשלח. וזה היה אחרי מות יותם, כי בימי אחז נתחברו אלה המלכים על ירושלם מפני רוב חטאי אחז, כמו שנתבאר בספר דברי הימים, והם הכו בה מכה גדולה. ואחר זה היו צרים על ירושלם ולא יכלו להלחם, כי חמל ה' יתברך על יהודה ולא אמר להשחיתו.