רד"ק למלכים ב פרק כד


[כד, א]
ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים -
הנה מצאנו כי נבוכדנצר מלך בשנה הרביעית ליהויקים כי כן כתיב בירמיהו, הדבר אשר היה אל ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה לנבוכדנצר מלך בבל.
ובדניאל אומר: בשנת שלש למלכות יהויקים בא נבוכדנצר וגו' ויתן ה' בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער.
והנה אמר כי יהויקים הגלה בבל וכן אומר בדברי הימים להוליכו בבלה, וירמיה נתנבא עליו סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם.
נראה כי בדרך מת ואמר כי בשנת שלש למלכות יהויקים שהמליכו פרעה נכה ובסוף ג' שנים ליהויקים בתחלת שנה רביעית לו התנבא ירמיהו שיבא נבוכדנצר על ירושלים, ובא בשנה ההיא ויצר עליה ולכדה ולקח את יהויקים והוליכו בבל כמו שאומר בספר דניאל, והשיבו לירושלם ועמד בירושלם שלש שנים באמונתו עם מלך בבל ומרד בו, זהו שאמר: ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו וזהו שאמר: וישב כי כבר לקחו והוליכו בבל ואחר כך שב ומרד בו והנה היו לו ממלכותו ז' שנים או יותר, כי לא ידענו כמה היה בבבל טרם שובו לירושלם, כי אם נאמר כי בשנה ההיא שהוליכו בבל השיבו לירושלם ועמד שלש שנים באמונתו ומרד, הנה עברו שבע שנים ממלכותו ונשארו ד' שנים ממלכותו, אם כן לא באו גדודי כשדים לירושלם עד סוף ארבע שנים אלו ועמד במרדו ד' שנים ושבע שעברו הרי י"א שנה שמלך יהויקים.

ואם נאמר שהיה שם בבבל יותר, נוכל לומר כי עד ד' שנים היה שם ובשובו לירושלים עברו ח' שנים ממלכותו ונשארו שלש שנים ממלכותו ואותן שלש עמד באמונתו עם מלך בבל, והיה לו עבד ובסוף שלש שנים שהיא שנת י"א לו מרדו ובאו גדודי כשדים ולכדוהו וסחבו אותו ובדרך מת ולא נקבר, והיתה נבלתו מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה.

ובסדר עולם אומר וכן בדברי רבותינו ז"ל:
כי בשנה הראשונה שמלך נבוכדנצר כבש נינוה, שניה כבש יהויקים והיא השנה החמישית ליהויקים והיה לו עבד ועמד שלש שנים, שהרי שמנה שנים שמלך ארבע קודם מלכות נבוכדנצר ושנה שנכבש בידו ושלש שנים שהיה לו עבד, הרי שמנה שנים שמרד בו ולבסוף ג' שנים למרדו בא נבוכדנצר וכבשו פעם שניה, וזהו שאומר בדניאל: בשנת שלש הרי י"א ליהויקים ושמנה למלכות נבוכדנצר ואותה שנה שמינית המליך יהויכין ומלך ג' חדשים והגלהו עם החרש והמסגר, וזהו שאמר גלו בשנת שבע גלו בשמנה בשבע לכבוש יהויקים, שהיה שמנה למלכות נבוכדנצר, שהרי שנה אחת מלך קודם כבוש יהויקים.

[כד, ב]
ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון -
כלם באו בשליחות נבוכדנצר הרשע שנתן ה' בלבם לבא להאבידו, לפי שעשה הרע בעיני ה' וזהו שאמר: וישלח ה' בו ולא אבה האל יתברך להאריך לו עוד, לפיכך אמר: וישלח ה' בו.

[כד, ג]
אך על פי ה' היתה ביהודה -
כלומר קודם מלכות יהויקים היתה הגזירה על פי ה' שדבר ביד עבדיו הנביאים בחטאת מנשה, כי לולי חטאותיו שרבו היה סולח לחטאים הבאים אחריו, אך בחטאתיו נגזרה הגזירה להחריב ירושלם.

[כד, ה]
למלכי יהודה -
ושם כתוב בסתם ותועבותיו אשר עשה והנמצא עליו הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה ואם אמר על זה הספר אין כאן כתוב דבר ממעשיו אלא בסתם: ויעש הרע והנראה כי על ספר ירמיהו אמר, כי שם מספר תועבותיו בפרשת הוי בונה ביתו.

[כד, ו]
וישכב יהויקים עם אבותיו -
רוצה לומר שמת אבל לא נקבר עם אבותיו, שהרי לא נקבר כלל כמו שכתוב אלא בא על דרך ויאסף אל עמיו.

[כד, ז]
ולא הוסיף עוד מלך מצרים -
פירוש באותו הזמן עד שמלך צדקיהו ואז יצא, כמו שכתוב בירמיהו: וימלך מלך צדקיהו וגו' וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על ירושלם את שמעם ויעלו מעל ירושלם וכמוהו ולא יספו עוד גדודי ארם לבא בארץ ישראל, ר"ל בזמן ההוא אבל אחר כך באו כמו שכתוב.

[כד, ח]
בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו -
ובדברי הימים בן שמנה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלים?! אפשר כי יהויקים אביו המליכו בשנה ראשונה שמלך הוא שימלוך תחתיו אחר מותו, אולי היו לו בנים אחרים.

ועוד:
כי ראה שמלכותו תלויה ביד אחרים לא ידע אם יסירוהו מהמלוכה כמו שעשו לאחיו והמליך בנו יהויכין שימלוך תחתיו אחריו, והיה אז יהויכין בן שמנה שנים ועתה כשמת אביו ומלך, הוא היה בן י"ח שנה ומלך ג' חדשים ולא חשש כאן לכתוב עשרה ימים היתרים.

ובסדר עולם:
י"ח של מלך נבוכדנצר שמנה משנחתם גזר דין לגלות.

[כד, י]
בעת ההיא -
כמו שאומר בדברי הימים: ולתשובת השנה שלח המלך.

עלו עבדי נבוכדנצר -
כתיב עלה וקרי עלו, כי הוא עלה אחר כן ומצאם צרים על העיר וקרי עלו כי עבדיו עלו בתחילה.

[כד, יב]
ויצא יהויכין -
יצא אל מלך בבל שיעשה בו רצונו והוא לקחו.

ולמה העבירו מהמלוכה?

אמרו:
חשב מלך בבל שיהיה מורד יהויכין כמו שהיה אביו מורד, אמר: מכלבא בישא גורא טבא לא נפיק, לפיכך העבירו והמליך דודו תחתיו.

ושריו וסריסיו -
תרגם יונתן:
רברבוהי וגברוהי.

בשנת שמנה למלכו -
בתחילת ח' שהרי יהויקים מלך.

יש אומרים:
שנה, ונבוכדנצר מלך בשנה הרביעית ליהויקים ואם היה בסוף ח' היה י"ב?!
אלא כך פירושו: בתחלת שמנה, וכן בירמיה אומר וזה העם אשר הגלה נבוכדנצר בשנת ז' סוף ז' ותחלת ח' והרבה פירוש כזה בזה הספר.

ולדברי בעל סדר עולם:
שנת ז' לכיבוש יהויקים היא שנת שמנה לנבוכדנצר.

[כד, יד]
גבורי החיל עשרת אלפים גולה -
כתיב עשרה ועשרת קרי ואחד הוא.
ואמר עוד: ואת כל אנשי החיל ז' אלפים, ובירמיה אומר: בשנת שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה האיך הוא זה החשבון הראשון שהוא עשרת אלפים?!
הוא כלל לכל ופרט אחר כן ז' אלפים והם מבני בנימין ושאר שבטים.
ופרט עוד בירמיה: ג' אלפים והם אנשים מקובצים שהיו מבני יהודה, כמו שאמר יהודים והכל י' אלפים וכ"ג הוא מספר מועט ולא חשש לספרו עם י' אלפים, זה הוא גלות שגלה עם יהויכין.
ובספר ירמיה אומר: מה שגלו בגלות צדקיהו שהוא שנת י"ח לנבוכדנצר והיו בשמנה מאות ול"ב ואחר החורבן שנת כ"ג לנבוכדנצר היו הגולים תשמ"ה, אותם שהיו בעמון ומואב.

ואמר גולה כמו גולים, והוא דרך כלל בלשון יחיד.

ולדעת יונתן:
הוא שם שתרגם בגלותא.

וכל החרש והמסגר -
תרגם יונתן:
אומניא ותרעיא.

[כד, טו]
ואת אילי הארץ -
אלה חורי יהודה ובנימין, עליהם הכתוב אומר: כתאנים הטובות האלה וגו':

הוליך גולה -
בגולה והוא שם בשקל שואה, וכן כלי גולה.

[כד, טז]
והחרש והמסגר אלף -
אלה אינם בכלל היו"ד אלפים שזכר במספר של מעלה.

ובסדר עולם הוא אומר:
ומתוכן החרש והמסגר אלף היו כלומר שמכלל העשרת אלפים היו ואין דרך המקרא לכלול מספר ואחר כן לפרט אם לא לחדש על ענין הראשון, וא"כ לבד אלה הראשונים היו.

הכל גבורים עושי מלחמה -
בסדר עולם:
וכי מה גבורה הם עושים?
בני אדם ההולכים בגולה ומה מלחמה עושין בני אדם האסורים בזיקים הנתונים בשלשלאות של ברזל?!
אלא גבורים בגבורה של תורה.
וכן הוא אומר: גבורי כח עושי דברו עושי מלחמה עושין מלחמה של תורה.
וכן הוא אומר: על כן יאמר בספר מלחמות ה'.
חרש
אחד מדבר והכל שותקין.
מסגר
שהכל יושבין לפניו ולמדין ממנו, לקיים מה שנאמר: ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח.

[כד, יז]
ויסב שמו צדקיהו -
הטעם פירש למעלה, ומה ששנה כל כך שמו וקראו צדקיהו
אומר בדרש:
אמר לו: יה יצדיק עליך את הדין, אם תמרוד בי.

[כד, יח]
בן עשרים ואחת שנה צדקיהו -
היאך הוא זה והלא בן ל"ה שנה היה לפי חשבון של אחיו, שהרי הבן השלישי ליאשיהו היה, ויהויקים שהיה גדול ממנו נאמר בו: בן כ"ה שנה יהויקים במלכו?!

ויש אומרים:
שנה מלך הרי ל"ה לצדקיהו.

וכבר כתבנו למעלה לדעת החכם ר' אברהם בן עזרא:
כי הוא אומר שמלך ג' שנים בחיי אביו ואז היה בן כ"א וכל זה היה צריך לדעתו, שאמר כי שלום הוא יהואחז הוא היה הקטן שבבני יאשיהו, וכתיב בן כ"ג במלכו.


אבל דברי רז"ל שאמרו:
כי שלום הוא צדקיהו אין כאן קושיא כלל, כי צדקיהו היה הקטן שבבני יאשיהו והיה במות אביו בן עשר שנים, ועתה כשמלך בן אחד ועשרים אלא שרחוק והוא שזכר שני בנים בסדר והאחד איננו.
ולפירושנו כי שלום הוא יהויכין הנה צדקיהו היה הקטן שבבני יאשיהו, ואין צריך כאן תיקון.

[כד, כ]
כי על אף ה' -
והוא טעם למה שאמר אחר כן וימרוד, האל יתברך שם בלבו שימרוד במלך בבל, כדי שימצא מלך בבל טענה להחריב הכל.

היתה בירושלם -
הפלטה הנשארה היתה בירושלם על אפו ועל חמתו, בעבור המעשים רעים שהיו עושים.