ילקוט שמעוני, מלכים ב פרק ג


המשך סימן רכו
ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו -
אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי:
גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, שנאמר: אשר יצק מים על ידי אליהו.
למד לא נאמר אלא יצק.
הא למדת שגדולה שמשה יותר מלמודה.

(וילך יהושפט ומלך ישראל) [וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט] ומלך אדום -
ולמה לא נאמר כאן ביהושפט מלך?
להודיע ענותנותו של אותו צדיק, שלא רצה לירד לפני הנביא בבגדי מלכות אלא כהדיוט.

ויש אומרים:
שנגזרה גזירה שיהרג עם אחאב והיה הכתוב מונה לבנו מאותה שעה.

כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך -
אמר ר' שמעון בן יוחאי:
אסור לאדם להסתכל בדמות אדם רשע, שנאמר: אם אביט אליך ואם אראך.

רבי אלעזר אומר:
עיניו כהות, שנאמר: ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו משום דאסתכל ביה בעשו.
וכתיב: שאת פני רשע לא טוב.

אמר ר"ש בן לוי:
כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת.
מנא לן?
ממשה, שנאמר: ויקצוף משה על פקודי החיל.
וכתיב: ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו' מכלל דמשה איעלם מניה.

אם נביא הוא נבואתו מסתלקת, מאלישע, שנאמר: כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא וגו'.
וכתיב: ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.
מלמד שאין השכינה שורה לא מתוך שיחה ודברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה, שנאמר: ועתה קחו לי מנגן וגו'.

אמר רב יהודה אמר רב:
וכן לדבר הלכה.

אמר רב:
וכן לחלום טוב.

איני והא אמר רב גידל אמר רב:
כל תלמיד שיושב לפני רבו ואין שפתיו נוטפות מר תכוינה, שנאמר: שפתותיו שושנים נוטפות מר עובר אל תקרי מור עובר אלא מַר עובר, אל תקרי שושנים אלא שֶׁשּׁוֹנִים.
לא קשיא, הא ברבה הא בתלמידא.
ואי בעית אימא הא והא ברבה?
ולא קשיא, הא מקמי דפתח הא לבתר דפתח.
כי הא דרבא מקמי דפתח בשמעתא אמר להו לרבנן: מילתא דבדיחותא כי היכי דליפתח ליבייהו, לבסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא.

כה אמר ה' עשה הנחל הזה גבים גבים -
בא אלישע ועשה את היבשה ים.

והכיתם (את) כל עיר מבצר וגו' וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתומו -
א"ל: והא כתיב: לא תשחית את עצה?!
אלא על שאר אומות צוה וזו קלה ובזויה היא, שנאמר: ונקל זאת בעיני ה'.
וכן הוא אומר: צרור את המדינים.
וכתיב: לא תדרוש שלומם וטובתם.

ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה -
רב ושמואל
חד אמר:

לשם שמים.

וחד אמר:
לשם ע"ז.

בשלמא למאן דאמר לשם שמים היינו דכתיב: ויהי קצף גדול על ישראל - אלא למאן דאמר לשם ע"ז.
מאי ויהי קצף גדול על ישראל?

כי הא דר' יהושע בן לוי.

דר' יהושע בן לוי רמי:
כתיב: וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם.
וכתיב: וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם?!
אלא כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם.

ויסעו מעליו וישובו לארץ -
אמר ר' חנינא בר פפא:
באותה שעה ירדו שונאיהם של ישראל למדרגה התחתונה.

ומישע מלך מואב היה נוקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר -
ר' אבא בר כהנא אמר:
פרובטא.

מה עשה?
כנס כל איסטרולוגין שלו, אמר לון: לית אתון אמרין לי דאנא עבד קרבא עם כל אומיא ונצח להון, והא אלין יהודאין אינון נצחין לי?
אמרין ליה: הכל בזכות חד סבא דהוה להון.
אמר להון: מאן ההוא סבא?
אמרין ליה: אברהם.
אמר להון: ומה הוה עסקיה?
אמרין ליה: חד בר יחידאי הוה ליה למאה שנין, וקרביה לקמי קוב"ה, אי לאו דמחא בידיה. אמר: ועל דלא קרבי מתעביד להו נסין, אילו קרביה על אחת כמה וכמה, וכדו בר יחידאי אית ליה לההוא גברא דעתיד למלוך תחותוי הוא אזיל ומקריב ליה, דילמא מתעביד גם ליה נסין, הה"ד: ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה.
החמה כתיב, שהיה משתחוה לחמה.

מה כתיב תמן?

ויהי קצף גדול על ישראל .
אמר הקב"ה לישראל: בני אומות העולם אין מכירין את כחי ומורדים בי, אתם מכירין את כחי ומורדין בי?!


הפרק הבא    הפרק הקודם