ילקוט שמעוני, מלכים ב פרק ט


המשך סימן רלב
תנא דבי אליהו:
עשה אדם מצוה גזרו עליו טובה עד ארבע דורות, כיהוא בן נמשי, שנאמר: יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים וגו'.
אמרו עליו, על יהוא בן נמשי:
אדם ירא שמים היה ולא הלך אחרי עגלי ירבעם כיון שבא לידי גדולה קלקל במעשיו, עליו הוא אומר: וישמן ישורון ויבעט.
בא יהואחז בנו ועשה תשובה אחריו צדיק וטוב לו, לא עשה תשובה רשע וטוב לו.
בא יהואש בן יהואחז בן יהוא אחריו, עשה תשובה צדיק וטוב לו, לא עשה תשובה רשע וטוב לו.
כתיב: ולא דבר ה' למחות את שם ישראל וגו'.
וכי מה טיבו של ירבעם והרי עובד ע"א היה?!
אלא מפני שלא קבל לשון הרע על עמוס, שנאמר: וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם וגו' מיד גער בו בנזיפה.
אמר לו: חס ושלום שנתנבא אותה נבואה ואם נתנבא מן השמים היה.
באותה שעה אמר הקב"ה: דור עובד אלילים וראש דור ע"א והארץ אשר אמרתי לאברהם ליצחק וליעקב לזרעך אתננה, תנו אותה בידו של זה, שלא קבל לשון הרע.

אמרו: מה שלא מסר ביד יהושע בן נון וביד דוד מלך ישראל, מסרוהו בידו, שנאמר: הוא השיב את גבול ישראל וגו'.
בא זכריה בן ירבעם בן יואש בן יהואחז בן יהוא אחריו, עשה תשובה צדיק וטוב לו, לא עשה תשובה כו'. וכן במדה זו בכל משפחות האדמה בין בישראל בין באומות העולם.
גמילות חסדים אנו למדים מאיזבל כי ביתה היה סמוך לשוק וכל מת שהיה עובר בשוק הייתה יוצאה מתוך ביתה ומכה בכפיה ומקוננת בפיה ומהלכת עשרה צעדות.
וכל חתן שהיה עובר בשוק הייתה יוצאה מפתח ביתה ומסלסלת בכפי ידיה ומהלכת עשרה צעדות, ונתנבא עליה אליהו זכור לטוב: הכלבים יאכלו את איזבל בחלק יזרעאל - והאברים שגמלו חסד לא שלטו בהם הכלבים וניתנו לקבורה, שנאמר: וילכו לקברה וגו'.

ויאמר לאשר על המלתחה.
אמר ר' אחא בר יעקב: דבר הנמלל ונמתח ביד.

הפרק הבא    הפרק הקודם