בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, ישעיהו פרק נז


סימן תפו
הצדיק אבד ואין איש שם על לב -
תנו רבנן:
כל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם, אבדו רשעים מן העולם - נסתלק חרון אף מן העולם.
רשע בא לעולם - רעה בא לעולם, שנאמר: בבא רשע בא גם בוז.
אבד רשע מן העולם - טובה באה לעולם, שנאמר: באבוד רשעים רנה.
צדיק אבד מן העולם - רעה בא לעולם, שנאמר: הצדיק אבד וגו' כי מפני הרעה נאסף הצדיק. צדיק בא לעולם - טובה באה לעולם, שנאמר: זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו.

שנו רבותינו:
כשנהרג רבן שמעון ורבי ישמעאל אמר להם ר' עקיבא לתלמידיו: התקינו עצמכם לפורענות, שאילו טובה עתידה לבא בדורנו, לא היו מקבלים (אלא) רבי ישמעאל ורבן שמעון, ועכשו גלוי וידוע לפני שאמר והיה העולם, שפורענות גדולה עתידה לבא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו, לקיים מה שנאמר: הצדיק אבד ואין איש שם על לב.

סימן תפז
יבא שלום ינוחו על משכבותם -
אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי:
בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע צדיק פלוני בא! אומר להם: יבואו צדיקים ויצאו לקראתו ואמרים לו: יבא שלום ינוחו על משכבותם.

אמר רבי אלעזר:
בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, שלוש כתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו:
אחת אומרת לו: יבא שלום.
ואחת אומרת לו: הולך נכוחו.
ואחת אומרת: יבא שלום ינוחו על משכבותם.

בשעה שהרשע נפטר מן העולם, שלוש כתות של מלאכי חבלה יוצאים לקראתו:
אחת אומרת לו: אין שלום אמר ה' לרשעים.
ואחת אומרת לו: למעצבה תשכבון.
ואחת אומרת לו: לך ורד והשכבה את ערלים.

גדול השלום שנתן בחלקן של צדיקים, שנאמר: יבא שלום ינוחו על משכבותם.

הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים -
אמר רבי יוחנן:
כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה, שנאמר: וירע בעיני ה' אשר עשה וגו'.

רבי יצחק בשם רבי אמרי אמר:
כאלו שופך דמים, שנאמר: הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים - אל תקרי שׁוֹחֲטֵי אלא סוחטי.

רב אשי אמר:
כאלו עובד ע"א.
כתיב הכא: תחת כל עץ רענן.
וכתיב התם: על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן.

סימן תפח
ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך -
שנו רבותינו:
הגליונים וספרי מינים, אין מצילין אותם מפני הדליקה.

ר' יוסי אומר:
אף בחול קודר האזכרות שבהם ויגנזו והשאר ישרפו.

אמר רבי טרפון:
יקפח את בניו שאם יבאו לידי שאני שורפן עם האזכרות שבהם, שאפילו אדם רודף אחריו להרגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"א ואין נכנס לבתיהם של אלו, שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין, ועליהם אמר: ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך.

א"ר ישמעאל:
ק"ו:
ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים עאכ"ו, ועליהם אמר דוד: הלא משנאיך ה' אשנא, וכשם שאין מצילין אותן מן הדליקה, כך אין מצילין אותן מן הנהר ומן המפולת ולא מדבר המאבדן.

בזעקך יצילוך קבוציך -
כינוסו וכינוס בניו יצילוך, שנאמר: הצילני נא מיד אחי מיד עשו.

ואת כולם ישא רוח יקח הבל -
וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו.

והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי -
זה יעקב: וישב יעקב בארץ מגורי אביו.

כתיב: ושם האיש אלימלך.
אמר רבי יהושע בן קרחה:
ח"ו שאפילו מצאו סובים לא יצאו, אלא מפני מה נענשו?
מפני שהיה להם לבקש רחמים על דורן ולא בקשו, שנאמר: בזעקך יצילוך קבוציך.

כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו -
אמר ר' יוחנן:
בכל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענותנותו בצדו, דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים.
בתורה, דכתיב: כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים.
וכתיב בתריה: עושה משפט גר יתום ואלמנה.

שנוי בנביאים, שנאמר: כי כה אמר רם ונשא וגו'.
וכתיב בתריה: ואת דכא ושפל רוח.

משולש בכתובים, דכתיב: סולו לרוכב בערבות.
וכתיב בתריה: אבי יתומים ודיין אלמנות.
ואומר: עושה שמים וארץ וגו' עושה משפט לעשוקים.
וכתיב: השמים כסאי וגו'
ואל זה אביט אל עני ונכה רוח,
ה' מלך עולם ועד.

מה כתיב אחריו?
תאות ענוים שמעת ה'.

ואת דכא ושפל רוח -
מגיד הכתוב, שכל מי שהוא עניו סופו להשרות שכינה עם האדם בארץ.
וכן הוא אומר: רוח ה' עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים.
וכן מצינו במשה רבינו: ומשה נגש אל הערפל.
מי גרם לו?
ענותנותו, שנאמר: והאיש משה ענו מאד.
ואומר: ואת כל אלה ידי עשתה וגו'.
ואומר: זבחי אלוהים רוח נשברה.
וכל מי שהוא גבה לב גורם לטמא את הארץ ולסלק את השכינה, שנאמר: גבה עינים ורחב לבב וגו' - וכל מי שהוא גבה לב קרוי תועבה, שנאמר: תועבת ה' כל גבה לב.
וע"א קרויה תועבה: ולא תביא תועבה אל ביתך - כשם שע"א מטמא את הארץ ומסלק את השכינה, כך כל מי שהוא גבה לב מטמא את הארץ ומסלק את השכינה.

ואת דכא ושפל רוח -
ר' הונא ורב חסדא
חד אמר:

אני את דכא ושפל רוח.

וחד אמר:
אתי דכא ושפל רוח.
ומסתברא כמ"ד אני את דכא ושפל רוח, שהרי הקב"ה הניח הרים וגבעות והטה שכינתו על הר סיני וירד למטה.

כי רוח מלפני יעטוף -
אמר רבי יוסי:
אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שנאמר: כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי (כתוב ברמז רי"ט):

בעון בצעו קצפתי ואכהו -
רבי אדא בר כהנא אמר:
אלו שלוקים בנגעים לא על חנם הכיתי אותם אלא, בעון בצעו - הדר תועביה לתוכיה, כמא דאת אמר: ככלב שב על קיאו.

רבי יהושע בן לוי אמר:
הדר שטיא לשטיותיה, כמא דאת אמר: כסיל שונה באולתו.

דרכיו ראיתי וארפאהו -
ואסיניה.

ואנחהו -
ואניחוניה.

ואשלם נחומים לו ולאבליו -
אלו אבריו המתאבלים עליו.

בורא ניב שפתים -
אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא:
שהיה מתפלל על החולים ואומר: זה חי וזה מת.
אמרו לו: מנין אתה יודע?
אמר להם: אם שגורה תפלתי בפי, יודע אני שהוא מקובל ואם לאו, אני יודע שהוא מטורף.

מנא הני מילי?
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, דאמר קרא:
בורא ניב שפתים שלום שלום.

ואמר רבי אבהו:
מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים, שנאמר: שלום שלום לרחוק ולקרוב.
לרחוק
ברישא והדר לקרוב.

ופליגא דרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן:
כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים: עין לא ראתה אלוהים זולתך.

ורבי יוחנן האי לרחוק מאי דריש ביה?
רחוק - מעבירה מעיקרא.
קרוב - קרוב לדבר עבירה מעיקרא ונתרחק ממנה.

גדול השלום שנתן לעושי תשובה, שנאמר: שלום שלום לרחוק ולקרוב.

והרשעים כים נגרש -
אמר ר' אלכסנדרי:
כל אדם שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קימעא (שוברתו) [עוכרתו], שנאמר: והרשעים כים נגרש - ומה ים שיש בו כמה רביעיות רוח קימעא (שוברתו) [עוכרתו], אדם שאין בו אלא רביעית אחת עאכ"ו.

אמר רבי יוחנן:
היוצר הזה כשהוא בודק את כבשונו, אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק להקיש עליהם אחת, עד שהוא שוברם.

ומה הוא בודק?

קנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים.
כך הקב"ה אין מנסה את הרשעים שאינם יכולים לעמוד, שנאמר: והרשעים כים נגרש.

את מי הוא מנסה?

את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן (כתוב ברמז תרכ"ז):

סימן תצ
כתיב: והאלהים נסה את אברהם.

אמר ר' יוסי בר חנינא:

הפשתני הזה, בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה כל זמן שהוא כותשה היא משתבחת, וכל מה שהוא מקיש עליה היא משתמנת, בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה, אינו מספיק עליה להקיש אחת, עד שהיא פוקעת, כך הקב"ה אין מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים.

אמר רבי אלעזר:
משל לבעל הבית שהיו לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא נותן את העול לא על אותה שכחה יפה! הוי: ה' צדיק יבחן זה אברהם.

דבר אחר:
זה נח: בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק.

דבר אחר:
נמשלו ישראל לחול,
שנאמר: והיה מספר בני ישראל כחול הים.
ונמשלו עו"א לים: הוי עמים רבים כהמות ימים וגו' - והם מתיעצים על ישראל והקב"ה מתיש גבורתם.
אמר ישעיה: והרשעים כים נגרש - מה הים הגל הראשון אומר (עדין) אני עולה ומציף את כל העולם כלו, וכיון שהוא בא לחול הוא כורע לפניו, ואין הגל השני למד מן הראשון.
כך פרעה נתגלגל על ישראל והפילו הקב"ה,
וכן עמלק,
וכן סיחון ועוג,
וכן בלעם ובלק,
ואין אחד למד מחברו.

וכן אתה מוצא, שכל מי שנזדווג אל ישראל הוא נופל לפניהם:
נמרוד וחבריו לפני אברהם,
אבימלך לפני יצחק.
עשו לפני יעקב,
פרעה והמצריים לפני ישראל
עמלק סיחון ועוג ול"א מלכים לפני משה ויהושע,
סנחריב לפני חזקיה,
המן לפני מרדכי,
אף לעתיד לבא, גוג ומגוג לפני ישראל, ודוד צוח: למה רגשו גוים.

דבר אחר:
והרשעים כים נגרש -
מה הים הזה כל סירותיו על פיו, כך סירותם של רשעים על פיהם.
פרעה אמר: מי ה' אשר אשמע בקולו.
סיסרא לחץ את ישראל בחזקה בחרופין ובגדופין.
סנחריב אמר: מי בכל אלהי הארצות.
נבוכדנאצר אמר: מאן (הוא) אלהא די ישזבינכון מן ידי.



הפרק הבא    הפרק הקודם