[כג, א]
הוי רועים -
אמר על מלכי יהודה הרעים אמר להם: הוי אתם מאבדים ומפיצים את צאן מרעיתי, כלומר שאני הייתי רועה אותם כשהיו שומעים לקולי ואחר שהייתם אתם רועים אותם, נהגתם אותם בדרך רעה ואבדתם והפיצותם אותם בגלות.

[כג, ב]
לכן, ולא פקדתם אותם -
ולא השגחתם עליהם אנה הם ומה הם עושים אם טוב ואם רע והיה לכם לדעת, כי בעון הוא שהם נדחים וגולים ובעונש שלא פקדתם אותם, הנני פוקד עליכם את רוע מעלליכם.

[כג, ג]
ואני אקבץ -
אם על גלות בבל אמר יהיה פירש ולא ייראו עוד זמן רב, או יהיה כמשמעו לעולם, והוא אומר על קבוץ זה הגלות, כמו הפרשה הבאה אחריו והוא הנכון.

[כג, ד]
והקימותי, ורעום -
ירעו אותם, כמו הרועה הטוב.

ולא יפקדו -
לא יחסרו, כמו ולא נפקד ממנו איש.

[כג, ה]
הנה ימים באים, צמח צדיק -
זהו המשיח וקראו צמח שיהיה צאתו בעולם כצאת צמח השדה שהיא רבבה, כן בהיות צדיק יהיו עמו צדיקים רוב העולם, כמו שאמר יפרח בימיו צדיק ואמר והוכיח עמים רבים.

ומלך מלך -
אמר הכפל לחזק הפעולה, כי בזכור הפעולה השם נזכר עמה ובזכור אחריה השם, הוא לחזק כמו למען בצוע בצע, ממטיר עליו מטר כל בוגדי בגד וכן ומלך מלך כי באמרו ומלך, ידענו שהוא מלך ובהוסיפו מלך הוא לחזק המלכות, שתהיה מלכותו בכל הארץ לא בישראל לבד, כמו שאמר עליו: ומשלו מים ועד ים ומנהר עד אפסי ארץ.

והשכיל -
הצליח.

וכן תרגם יונתן:

ויצלח,

וכן: ויהי דוד בכל דרכיו משכיל ואחרים זולתו:

[כג, ו]
בימיו -
וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו, יקראו ישראל יקרא המשיח בזה השם ה' צדקנו, לפי שבימיו יהיה צדק ה' לנו קיום תמיד לא יסור וזו הקריאה על דרך הקריאה שקרא משה רבינו עליו השלום למזבח: ה' נסי וקרא יעקב למזבח: אל אלהי ישראל כל אחד לפי ענינו הנמצא בו.
וכן ושם העיר מיום ה' שמה.

ויונתן תרגם:

דיהוויין קרן ליה וגומר כבעמוד:

[כג, ז]
לכן -
אלה שני הפסוקים נאמרו למעלה, אלא שיש ביניהם שנוי מעט בקצת המלות, כי כן דרך המקרא לכפול מלין או פסוקים במלות שונות והענין אחד, והכפל בכל מקום לחזק הענין וכבר פירשנו אלו הפסוקים למעלה במקומם.

[כג, ט]
לנביאים -
בעבור נביאי השקר שהם מטעים ישראל, כי לולי הם שהם אומרים שהם נביאים ודבר ה' אתם, היו ישראל שבים בתשובה בתוכחות נביאי האמת, אבל הם מטעים אותם ואומרים להם עשו איש כתאות לבו כי דבר ה' לנו שלא תבא עליכם רעה.

רחפו -
התנודדו וכן מן הכבד מרחפת על פני המים:

וכגבר עברו יין -
עבר עליו היין, כלומר שגבר עליו ונשתכר ואינו יודע מה יעשה, כן הייתי מפני ה' שהוא מחולל על ידי הנביאים האלה.

ומפני דברי קדשו -
שהם מחוללים על פיהם שהם אומרים, כי דברי ה' הם מה שהם אומרים.

[כג, י]
כי מנאפים -
איך יוכלו ליפות מהם מעשיהם והנה מנאפים מלאה הארץ.

ועוד: כי מפני אלה אבלה הארץ ומפני שבועות שקר נשחתה הארץ, אלו שתי הרעות הם ברוב אנשי הארץ ואיך יוכלו נביאי השקר להטעותם, כי לא תבוא עליהם רעה והנה הם רואים בעיניהם כי רוב ארץ ישראל נשחתה, מפני רוב מעשיהם הרעים.

נאות מדבר -
מקום מרעה הבהמות.

ותהי מרוצתם רעה -
זריזותם ומרוצתם הם לרעה, כי לא ירוצו לדבר מצוה ולעבודת האל אלא לרעה.

וגבורתם לא כן -
וכן גבורתם אינה לדבר אמת.

כן -
פירושו אמת, כמו: כן בנות צלפחד דוברות, שהיה להם להתגבר על נביאי השקר ולמנעם מלספר חלומותם ודברי שקריהם והם מתגברים על נביאי האמת ואומרים להם, שלא יתנבאו בשם ה' כמו שאמרו לירמיהו לא תתנבא בשם ה' ולא תמות בידינו.

ויונתן תרגם:
מרוצתם - ענין רצון.

וכן תרגם:

ועל דמסגן ברעות נפשהון בישתא תיתי עליהון וגבריהון לא יצלחון:

[כג, יא]
כי גם נביא גם כהן חנפו -
בצרי בגזרת פעל.

ופירש נביא וכהן –
כתרגומו:

ארי אף ספר,

אף כהן - ר"ל ספר מזהיר העם, כי נבואה ענין דבור ויש מהם דבור רוח הקדש ויש מהם דבור דברי שקר כדברי נביאי השקר, וכן מזהיר העם מדבר להם לפי דעתו דברים להזהירם, וכהן הוא מכהני הלוים, כמו שאמר: גם בביתי מצאתי רעתם.

חנפו -
ענין רשע ומשוא פנים.

ותרגם יונתן:

גניבו ארחתהון.

גם בביתי -
כי גם בבית המקדש היו עובדים ומזבחים לאלהים אחרים.

[כג, יב]
לכן יהיה, כחלקלקות באפלה -
כמו דרכים חלקלקות שתמעד רגל ההולך בהם, כל שכן כשתהיה אפלה שלא יראה אנה יסמוך ואנה ילך.

ידחו ונפלו בה -
כאילו ידחה אותם דוחה מאחריהם, כי על כל פנים יפלו בה ולרוב מהירות הנפילה זכר בה שלש סבות:
חלקות הדרך,
והאפלה,
והדחיה.

ידחו -
מלעיל שלא כמנהג נחי הלמ"ד.

[כג, יג]
ובנביאי שומרון, תפלה -
כמו נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא נתן תפלה, ענין דבר גרוע שאין לו טעם.

הנבאו בבעל -
כי אחאב עבד הבעל וקמו נביאי שקר רבים מתנבאים בבעל, שהיו ארבע מאות וחמשים איש בימי אחאב שהרגת אליהו, ואחרי כן קמו אחרים שהרג יהוא, והם היו מתעים את ישראל עד שגלו בעונם, אבל בירושלם לא קמו נביאי הבעל ולא עבדו לבעל מלכי יהודה כי אם מנשה, ואחרי כן שב בתשובה, הנבאו חסר תי"ו התפעל ומשפטו התנבאו.

[כג, יד]
ובנביאי ירושלם -
לא התנבאו בבעל אבל היתה בהם דרך רעה.

שערורה -
פירש רשע ולכלוך.

נאוף -
כמו שנאמר בצדקיהו ובאחאב וינאפו את נשי רעיהם.

והלוך בשקר -
שהיו אומרים כי דבר ה' בהם.

וחזקו ידי מרעים -
שהיו אומרים להם שלום יהיה לכם, לפיכך לא היו שבים מרעתם.

לבלתי שבו -
שלא שבו, כלומר הם גרמו להם שלא שבו וכן לבלתי הקריב, שלא להקריב לבלתי ראו, אומר מה שלא ראו.

כסדום -
כאנשי סדום.

ויושביה כעמורה -
ויושבי ירושלם כאנשי עמורה, כלומר הנביאים כעם והעם כנביאים ברשע ובמעשים רעים.

[כג, טו]
לכן, מאכיל אותם לענה -
אביא עליהם צרה מרה כלענה וכמי ראש והוא סם המות.

חנופה -
רשע ונשוא פנים, שהם מיפים להם מעשיהם ונושאים פניהם שלא להוכיחם.

לכל הארץ -
לכל יושבי ארץ יהודה.

[כג, טז]
כה אמר, על דברי הנביאים -
כמו אל דברי וכן וילך אלקנה הרמתה על ביתו כמו אל ביתו, ונתן הספר על אשר לא ידע ספר כמו אל.

מהבילים -
מפתים אתכם בדברי הבל לאמר שלום יהיה לכם, כי החזון שהם אומרים מלבם הוא, לא מפי ה'.

[כג, יז]
אומרים אמור -
המקור הוא ברוב קודם הפעל וכאשר יבא אחרי הפעל, הוא לחזק הפעולה כמו: ויברך ברוך אתכם והדומים לו.

וכל הולך בשרירות לבו -
כמו ולכל הולך ולמ"ד למנאצי, שזכר עומדת במקום שנים.

[כג, יח]
כי מי עמד -
כי מי מהם שעמד בסוד השם, רוצה לומר בסוד הנבואה ואיך יאמרו כי דבר השם אתם?!

וירא -
פירוש במראה הנבואה.

וישמע -
הראשון בשוא הוי"ו והשני בפתח הוי"ו.

[כג, יט]
הנה סערת ה' חמה יצאה -
עבר במקום עתיד, כדרך הנבואות במקומות רבים, כי דבר ה' בנבואה קיים כאילו נעשה והנבואה הזאת עתידה לימות המשיח, כי אז יכלו הרשעים כלם.
ואמר זה הענין על דבר נביאי השקר הרשעים, כי כבר אמר כי יעשה משפט בהם כמו שאמר הנני מאכיל אותם לענה ואמר אע"פ שאין האל עשה משפט ברשעים כלם, הנה ימים באים שתצא סערת ה'.

חמה יצאה -
בחמה תצא אותה הסערה מלפני האל ותחול על הרשעים עד כלותם.

וסער מתחולל -
כפל הענין לחזק הדבר.

ויונתן תרגם:
בהפרש מעט ביניהם. שתרגם:

סערה – מזופיתא,

ותרגם:

וסער מתחולל - ועלעול משתגש

וענין מתחולל ויחול ענין נפילה וחניה, כמו יחולו על ראש יואב.

[כג, כ]
לא ישוב, באחרית הימים -
זהו בימות המשיח ואז תתבוננו בזאת הנבואה כי עד אותם הימים הרי אתם כאילו אינכם מתבוננים בה, לפי שאינכם רואים כליון הרשעים ובאמרו בינה אחר תתבוננו הוא לתוספת באור ולחזק הפעולה, כמו קצף ה' על אבותיכם קצף ויצם דוד צום, למען טבוח טבח והדומים להם.

ובאמרו תתבוננו - ולא אמר יתבוננו רמז לתחיית המתים בימות המשיח.

[כג, כא]
לא שלחתי את הנביאים -
אלה נביאי השקר, אני לא שלחתי אותם.

והם רצו -
מהרו לומר לעם דברים אשר בדו מלבם בשמי.

[כג, כב]
ואם עמדו בסודי -
ואם הוא כמו שהם אומרים שעמדו בסודי ודבר הנבואה באה להם מאתי, ישמיעו את דברי אל עמי לא דבר שקר וישיבום מדרכם הרעה, לא שיחזיקו ידי מרעים.

וי"ו וישמיעו, כוי"ו וטמאה שבועים כנדתה, ונתתי גשמיכם והדומים להם שהוא לתנאי, כלומר אם יהיה זה, יהיה זה.

[כג, כג]
האלהי מקרוב -
כמו אלהים אחרים שנאמר עליהם חדשים מקרוב באו וכי אינני אלהי מרחוק, הלא מבריאת עולם ידעוני בני אדם כי אני אלהי עולם ואינני כמו אלהים חדשים אלה, אשר לא יראו ולא ישמעו, כי אני רואה מעשי בני אדם ושומע דבריהם ואני שומע דברי הנביאים הנבאים בשמי לשקר.

ויונתן תרגם:

אנא אלהא ברית עלמא וגו' כבעמוד.

[כג, כד]
אם יסתר, אני מלא -
כמו: וכבוד ה' מלא את המשכן, כלומר שהיה ממלא את המשכן כי נאמר זה על האור שנברא כי אני מלא, רוצה לומר אני ממלא, כלומר כי בכל מקום אני וזה דרך משל כי הוא יתברך איננו גוף שיהיה ממלא מקום, אלא רוצה לומר כי השגחתו בכל מקום בשמים ובארץ.

ותרגם יונתן:

יקרי מלי.

[כג, כה]
שמעתי, חלמתי חלמתי -
הפעל לחזק הענין והיו אומרים שהוא חלום של נבואה.

[כג, כו]
עד מתי היש בלב -
רוצה לומר היש לעולם, כמו שנאמר עד מתי.

נבאי השקר -
מבנין נפעל.

ונביאי תרמית לבם -
כמו מרמה, כלומר הם נביאים מהתרמית שחושבים בלבם, לא שבאה אליהם הנבואה.

[כג, כז]
החושבים להשכיח את עמי שמי -
כי הם מונעים אותם לשמוע אל נביאי האמת המדברים בשמי, כמו שהיו עושים אבותם כשהיו עובדים הבעל, שהיו נביאי הבעל מתנבאים להם בבעל ושכחו שמי, כן עתה שוכחים שמי בחלומות נביאי השקר.

ויונתן תרגם:

כמה דשבקו אבהתהון וגומר כבעמוד:

[כג, כח]
הנביא -
אמר איך תשוו חלום החולם עם הנבואה הבאה בחלום, כי החולם יספר חלומו ואם יזדמן שיהיה בו דבר אמת מעט הוא, כי החלומות מדמיון המחשבות בהקיץ והמחשבות בעתידות לא יצדיקו רובם, וכן אמר וחלומות השוא ידברו.

ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת -
ידבר דבר שהוא אמת אם יהיה דברי בחלום לנביא, ידבר דברי אמת אין בו שקר כלל, אם כן דברי החולמים הם כמו התבן והתבן אין בו הנאה כי אם למאכל הבהמות, או למלאכה והבר הוא מאכל לבני אדם, אם כן איך ישוו ביניהם מה לתבן את הבר?!

ואמר בחלום יספר ובנבואה ידבר, כי מספר החלום אין דבריו אלא ספור דברים שראה בחלומו, כמו שיספר דברים ששמע, אין לשכל בהם חלק כי אם בכח המדמה, אבל דברי חלום הנבואה נאמר עליהם ידבר, כי הם בכח הדברי רוצה לומר השכלי עם כח המדמה.

ויונתן תירגם:

הא כמה דפריש בין תבנא לעבורא כן פריש בין רשיעיא לצדיקיא.

ורז"ל אמרו:

וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום?!

אמר רבי יוחנן:

כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.

[כג, כט]
הלא כה דברי -
דברי החולמים הם בטלים כמו שתראו, כי הם אומרים שלום שלום ואין שלום אבל דברי הוא כאש שתצא ותשרף את אשר תמצא, וכן הוא: כפטיש יפוצץ סלע, לא יעמוד דבר לפני דברי לבטלו כי את אשר דברתי אעשה ולא יפול דבר.

[כג, ל]
לכן הנני על הנביאים -
כלומר הנני עליהם לכלותם.

וכן תרגם יונתן:

הא אנא שלח רוגזי,

וכן תירגם:
כל אלה הנני אשר בפרשה ואמר שלשה פעמים הנני כי שלשה חלקים היו נביאי השקר באותו הזמן, היו בהם נביאים שהיו שומעים דברי נביאי האמת בנבואות אומות העולם, כמו שהתנבא ירמיהו על האומות והיו הולכים לעם ואומרים להם: כה אמר השם לעמון ועניין הנבואה כמו שאמר ירמיהו בביתו לתלמידיו, כדי שיאמינו העם להם באמרם להם בשם ה' שלום יהיה לכם ועל אלה אמר מגנבי דברי איש מאת רעהו.

ועל זה אמרו רז"ל:

המתנבא מה שלא נאמר לו הא לחברו נאמר, כגון חנניה בן עזור דקאי ירמיה בשוק העליון ואמר כה אמר ה' צבאות הנני שובר את קשת עילם ראשית גבורתם, נשא חנניה קל וחומר בעצמו, ומה עילם שלא בא אלא לעזור את כשדים אמר הקדוש ברוך הוא הנני שובר את קשת עילם כשדים עצמן על אחת כמה וכמה, אתא איהו לשוק התחתון ואמר כה אמר ה' אלהי ישראל לאמר שברתי את עול מלך בבל והקשו על זה ואמרו האי לחברו, לא נאמר כיון דאתיהיב קל וחומר כמאן דאתמר ליה דמי.

והחלק השני: היו בהם נביאים שהיו בעלי לשון צח ומתק שפתים ועליהם נאמר הלוקחים לשונם וינאמו נאם היו אומרים לעם דברי שלום בשם ה' והיו מראים פניהם במתק דבריהם, כדי שישמעו להם.

ועל זה אמרו רז"ל:

המתנבא מה שלא שמע.

והחלק השלישי: נביאי חלומות שקר שהיו אומרים כי חלומותיהם נבואה והיו אומרים אותה לעם בשם ה'.

[כג, לא]
הנני, הלוקחים לשונם -
המחליקים לשונם, וכן הטתו ברוב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו, כמו שאמר במתק שפתים תדיחנו.

[כג, לב]
הנני על נבאי -
מבנין נפעל.

ובפחזותם -
ובקלותם, כלומר בקלות דעתם.
וכן אנשים רקים ופוחזים.

[כג, לג]
וכי ישאלך -
האל יתברך שהוא חוקר לב ובוחן כליות ידע את לבבם, כי כשהיו אומרים משא ה' היה דעתם וכונתם ענין כבדות ומשא, כמו: תחת משאו, לפיכך אמר לירמיהו הנביא שיזהירם שלא ישאלו דבר ה' בלשון משא.

או הנביא -
נביאי שקר.

ויונתן תירגם:

ספר וכבר פירשנוהו.

או כהן -
מכהני הלוים.

את מה משא -
תאמר להם את שאלתם ששואלים מה משא ומה תאמר ונטשתי אתכם זו תהיה תשובת שאלתם.

ותירגם יונתן:

ותימר להון כדין נבואתא וארטוש יתכון.

[כג, לד]
והנביא -
מבואר הוא.

[כג, לה]
כה, איש על רעהו -
כמו אל רעהו וכן וילך אלקנה הרמתה על ביתו, כמו אל ביתו.

מה ענה ה' -
כמו מה דבר.
וכן: וענית ואמרת, ויען איוב הראשון:

[כג, לו]
ומשא ה', כי המשא יהיה לאיש דברו -
לכל איש מהם יהיה המשא דברו, כלומר בדברו לבד יאמר משא שמשמע נבואה, אך בלבו הוא לשון כבדות וזהו שאמר והפכתם את דברי אלהים חיים כלומר בלבבכם תהפכו אותם מנבואה לכבדות.

ה' צבאות -
כי הוא אדון צבאות מעלה וצבאות מטה ובידו להביא עליכם מה שדבר.

אלהינו -
כלומר אלהינו הוא ולא אלהיכם, שאין אתם מאמינים בו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

כי דברו של אדם הוא נשיאות שפתיו, כמו שאמר ובל אשא את שמותם על שפתי כלומר וכראוי נקראת הנבואה משא שהיא נשאת בפי הנביא אלא שאתם הופכים דברי אלהים חיים ותחשבו משא ענין כבדות.

[כג, לז]
כה -
מבואר הוא.

[כג, לח]
ואם -
מבואר הוא.

[כג, לט]
לכן הנני ונשיתי אתכם נשא -
מה שאמר בזה הענין בכל דבר ודבר, הנני מורה על מהירות הפורענות עליהם, כלומר הנני מוכן ומזומן להביא עליכם רעה.

ונשיתי -
ושכחתי וכבר כתבנו, כי בבא המקור אחרון הוא לחזק הפעולה, ר"ל כמו שאתם שוכחים דברי ואותותי שעשיתי על ידי נביאי ועתה אתם מואסים נבואתי ומבזים אותה, אני גם כן אשכח אתכם אף על פי שקניתי אתכם וכרתי ברית אתכם, כי אתם בטלתם הברית תחלה.

ונטשתי אתכם -
אעזוב אתכם ואת העיר שאסלק שכינתי ממנה.

ובאמרו מעל פני –
טעמו למלת אתכם, ר"ל כי בעזבי אתכם תגלו מעל פני כמו שאמר שלח מעל פני ויצאו.

ויונתן תרגם:

וארטיש יתכון מרטש וארחק יתכון וית קרתא דיהבית לכון ולאבהתכון מקביל מימרי.

ויש לפרש: ונטשתי כמו ונתשתי בתי"ו והוא הנכון כי התי"ו והטי"ת ממוצא אחד הן ויבאו בענין אחד וכן טעה בטי"ת ותעה בתי"ו ענין אחד הוא, וכן אם ינתשו מים זרים בתי"ו כמו ינטשו בטי"ת.

[כג, מ]
ונתתי, וכלימות -
שם בשורק הוי"ו ודגש המ"ם.