בשבילי התנ"ך
 



רד"ק לירמיה פרק כ

[כ, א]
פקיד -
נגיד הפקיד הגדול שהוא נגיד על כלם.

ותרגם יונתן:
ממנא סגן כהניא.

[כ, ב]
על המהפכת -
יש מפרשים:
שהוא בית הסוהר.

ואדוני אבי ז"ל פירש:
כלי שהוא עשוי שני עצים ועושין בנתים בית צואר ומכניסין שם צוארי האסורין.

ויונתן תרגם:
לכיפתא.

בשער בנימן העליון -
השער הזה היה בחלק בנימן כי בית המקדש היה מקצתו בחלק יהודה ומקצתו בחלק בנימן.

[כ, ג]
לא פשחור קרא ה' שמך -
אמר: קרא ה' שמך - לפי שהוא היה מחזיק עצמו כנביא ואומר כי ה' קרא לו כי שלום יהיה להם, לפיכך אמר לו ירמיהו: אשר נבאת להם בשקר, ואמר לו ירמיהו: אתה אומר כי קרא ה' שמך ודבר עמך, לא קרא ה' אותך בשם פשחור כי אם מגור, מסביב לא תהיה בטוח כמו שאתה אומר אלא פחד יהיה לך מכל סביבותיך, ומגור ראוי לקרוא שמך כי מגור יהיה לך.

[כ, ד]
כי כה אמר ה', נתנך למגור -
היה לו לומר נותן מגור לך ולכל אוהביך, אלא כך אמר לו: במקום שאתה עתה בנבואתך מבטח לך ולכל אהביך שבוטחים בדברי שקר שאתה אומר להם, תהיה להם במקום מבטח למגור ולפחד וגם אתה תפחד עמהם.

[כ, ה]
ונתתי, חוסן -
ענין חוזק ותוקף, כמו: והיה החסון לנעורת, וחסון הוא כאלונים.

וחוסן -
רצה לומר האוצר הטוב והיקר, וכן: חוסן ויקר יקחו וכן הנפעל ממנו: לא יאצר ולא יחסן וקרא האוצר חוסן, לפי שהאוצר חוזק האדם ותקפו לעת צרה.

[כ, ו]
ואתה, אתה וכל אהביך -
ולמעלה אמר על אהביו שיפלו בחרב אויביהם, והנה אומר שיקברו בבבל, רוצה לומר אותם שימלטו מחרב ירושלים, ילכו בשבי בבל ושם ימותו ויקברו והקללה הוא - שיקברו בארץ טמאה, לפיכך אמר: ושם תקבר כי אחר שאמר ושם תמות ידוע הוא ששם יקבר?!
אלא דרך קללה זכר לו הקבורה, שיקבר בארץ טמאה.

ומה שאמר בכל פסוק מהם כל אהביך - רוצה לומר רבים מאהביך כי יבא כל בענין הזה, כמו וכל הארץ באו מצרימה רוצה לומר רבים מהארץ וכמוהו רבים.

[כ, ז]
פתיתני -
לפי שהכה אותו פשחור ונתן אותו במהפכת, צעק חמס מתוך צערו ואמר פתיתני ה' כאדם המפתה חברו, כי אני הייתי מונע עצמי מן שליחותך ואמרתי אהה ה' אלהים הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי ואתה פתיתני ואמרת לי: אל תאמר נער אנכי.

ואפת -
ואני הייתי נפתה לדבריך.

חזקתני ותוכל -
היית חזק ממני בטענה ויכולת לי ועשיתי שליחותך, והנה הייתי לשחוק כל היום, כי הם שוחקים ולועגים לי.

כלה -
אומר על ישראל דרך כלל.

ואפת –
מבנין נפעל ויהיה בתשלומו אפתה על משקל אבנה ובחסרון למ"ד הפעל אפת כמו תגל ערותך ויקר אלהים והדבר הזה אשר דבר ירמיה לא היה דבר שלא כהוגן כנגד האל, אלא דברי צער על עצמו, לפיכך לא חשב לו אלה הדברים באלה הפסוקים לעון, כמו שחשב לו לעון מה שאמר למעלה היו תהיה לי כמו אכזב, כי אותו הדבר היה דבר חטא כנגד האל, לפיכך אמר לו: אם תשוב ואשיבך, כמו שפירשנו.

[כ, ח]
כי מדי -
בכל עת שאדבר בדברי נבואה, וכן מדי עברו, והיה מדי צאתם והדומים להם.

אזעק -
אמר אני זועק ומרים קולי להם להוכיחם והנה חמס ושוד אקרא, שהם אומרים לי דברי חמס ושוד עד שיכוני ואצטרך לקרא חמס על דבריהם הרעים שאומרים לי, כי היה דבר ה' לי לחרפה ולקלס.

כל היום -
כל הימים שאדבר דבר ה' הוא לי לחרפה ולקלס, שהם מחרפים אותי עליו וקלס ענינו לעג ובוז וכן: וקלסה לכל הארצות.

ויונתן תרגם:

ארי בזמן דאנא מתנבא אנא מרים קלי בכי ומצוח ועל חטופין ובזוזין אנא מתנבי ארי הוה פתגמא דה' לי לחסודין וללעג כל יומא.

[כ, ט]
ואמרתי -
ואם אחשב בלבי שלא אזכרנו עוד ושלא אדבר בשמו עוד, לא אזכרנו להם ולא אדבר עוד בשמו להם כי אני נבזה עליו.

והיה בלבי כאש בוערת -
היה דבר ה' בלבי כאש בוערת, שאשתדל בכל כחי להוציאם וכן כמו אם היה אש עצור בעצמותי, שאשתדל להוציאו בכל כחי כן דבר ה'.

ונלאתי כלכל -
נלאתי לכלכלו ולא אוכל לסבלו בקרבי, כמו אם היה אש ואני על כרחי מוציאו בשפתי ואומרו להם.
ואמר בוערת ואמר עצור, כי האש ימצא זכר ונקבה כי אש יצאה מחשבון ובפסוק אחר זכר ונקבה תאכלהו אש לא נפח.

כלכל -
ענין סבל.
וכן: ומי מכלכל את יום באו:

[כ, י]
כי שמעתי דיבת רבים -
לשון הרע שאומרים עלי.

מגור מסביב -
מפחידים אותי מסביב זה מכאן וזה מכאן.

ויונתן תרגם:

מגור לשון אסיפה דמתכנשין מסחור.

סחור -
כמו יגורו עלי עזים, יגורהו בחרמו ומה הם אומרים עלי זה לזה.

הגידו ונגידנו -
פירוש הגידו דבר שקר עליו ונגידנו למלך, כמו שאמר לכו ונכהו בלשון.

כל אנוש שלומי שומרי צלעי -
אותם שהייתי חושב שהם אנשי שלומי, הם שומרים ומצפים מתי אהיה צולע ונכשל בשום דבר.

אולי יפתה ונוכלה לו -
אולי יפתה לדברינו שיאכל וישתה עמנו ונקחה נקמתינו, לפי שנשקהו סם המות.

ויונתן תרגם:

מאיס יטעי.

[כ, יא]
וה' אותי -
הם חושבים להמיתני ומזה לא אפחד כי ה' הבטיחני ואמר אלי: ונלחמו אליך ולא יוכלו לך והוא עמי - כגבור עריץ, שיהיה עמי שלא אפחד.
או פירושו ונתן אותי כמו: גבור עריץ, לעמוד כנגדם.

ותרגם יונתן:
וה' מימריה בסעדי כגבר תקיף.

בשו מאד כי לא השכילו -
ענין הצלחה כמו ויהי דוד בכל דרכיו משכיל והוא עבר במקום עתיד יבשו מאד, כי לא השכילו כלומר יהיה להם בשת שלא יצליחו במעשיהם ובמחשבותם עלי, ואותה הבושת תהיה כלימה שלא תשכח, כי יהיו לקללה בפי האנשים לעולם.

ולא יכלו -
חסר וי"ו שהוא במקום יו"ד פ"א הפעל מהמכתב.

[כ, יב]
וה' צבאות בוחן צדיק -
אותו שהוא צדיק לעיני בני אדם לא ידעו בו, אם תוכו כברו וה' צבאות בוחן אותו אם לבו בסתר, כמו מעשיו בגלוי יגמלהו כצדקו ואם לאו יגלהו ויפרסמהו לעיני האנשים שידעו מי הוא, כלומר שיכשילוהו במעשיו.

[כ, יג]
שירו לה' -
אמר זה כנגד החסידים אשר היו בירושלם.

כי הציל -
שגלה לו שלא יאכל ולא ישתה עמהם, כי היו רוצים להמיתו.

[כ, יד]
ארור היום -
ממרירות נפשם יקללו הצדיקים יום הולדם בו, ואף על פי שלא תשיגהו קללה כי כבר עבר.
וכן אמר איוב: יאבד יום אולד בו וגומר והוסיף הענין במלות שונות ואמר יום אשר ילדתני אמי.

[כ, טו]
ארור האיש אשר בשר את אבי -
ואעפ"י שהיה מקלל ממרירות נפשו יש לתמוה, איך היה מקלל המבשר, כי אם הוא היה בחיים תשיגהו קללה ואולי היה איש טוב המבשר והיה לירמיהו עון על קללו אותו?!
ואמר: כי נודע לו כי פשחור בן אמר היה המבשר.

שמח שמחהו -
באמת שמחהו כשאמר לו כי בן זכר נולד לו, כי בני אדם שמחים לבן זכר ודואגים על הנקבה ואם היה יודע אבי סופי שיהיו ימי בעמל ויגון, לא היה שמח בי.

[כ, טז]
והיה, ושמע זעקה בבקר -
זעקה מקרוביו ומאוהביו בבקר כלומר בתחלת היום, וכן ישמע תמיד עד עת צהרים, וכן מכאן ואילך כל היום אלא זכר צהרים, לפי שהאור הולך ומוסיף מהבקר עד עת הצהרים ותהיה קללתו מוספת והולכת, כי התרועה יותר מהזעקה והתרועה תהיה לשמחה, כמו: לא ירונן ולא ירועע, יתרועעו אף ישירו ותהיה לאבל ולצער, כמו: למה תריע רע וכן: ותרועה בעת צהרים.

[כ, יז]
אשר לא מותתני מרחם -
מותתני מבנין מרובע אומר על איש, למה לא המיתו קודם צאתו מרחם, או אמר על האל כמו שאמר איוב כי לא סגר דלתי בטני.

ותהי לי אמי קברי -
שאם מותתני קודם צאתי מרחם, היתה לי אמי קברי.

ורחמה הרת עולם -
רחם אמי למה לא היתה לי להריון עולם ממני?!
הרה בסמוך הרת, כמו מן שנה, שנת שלומים שפה שפת היאור ובאמרו הרת ל' נקבה, ורחם מן הדומה לשון זכר טעם הנקבות על האם, שתהיה הרת עולם ממני, שאהיה לעולם ברחמה.

[כ, יח]
למה זה -
מבואר הוא וכן הפרשה הבאה אחריו מבוארת.

הפרק הבא    הפרק הקודם