רשי, יחזקאל פרק טז



פרק טז, ב

הודע. פיישבויי"ר בלע"ז.

פרק טז, ג

מכורותיך. כמו מגורותיך ומנחם חברו לשון תולדה, וכן פירש כלי חמס מכורותיהם (בראשית מ"ט) איש מאת מכרו (מלכים ב' י"ב) לבד ממכריו (דברים יח) כולם לשון תולדות. אביך ואמך. אברהם ושרה משם נטלו גדולתם ובני חת נתנו לה קבר.

פרק טז, ד

ביום הולדת אותך. פושניא"ה בלע"ז כשבחרתי בך במצרים היית בלי שום תיקון ולפי שדימה הדבר ללידה הזכיר כאן תיקוני הולד. שרך. כמו שררך. למשעי. לצחצוח צחיח הסלע תרגומו שעיעות כיפא אפלצמנ"ט בלע"ז ומנחם חבר למשעי לשון שעשוע. לא המלחת. מכאן שמולחין את הולד כדי שיתקשה בשרו. והחתל. לשון כריכה בבגדים וכן (איוב ל"ח) וערפל חתולתו הוא שמלפפין את הוולד.

פרק טז, ה

לחומלה. לחוס. בגועל. אנבורישמנ"ט בלע"ז.

פרק טז, ו

מתבוססת. נרפסת כמו יבוס צרינו. בדמיך חיי. אף בנווליך זה לא תמותי, וששינה לומר שני פעמים לפי שבדם פסח ודם מילה נגאלו לשון אחר מתבוססת שוייליא"ה בלע"ז.

פרק טז, ז
בעדי.
לשון מכלול ומנחם פירש בעדי עדיים לשון עד כמו בטחו בה' עדי עד אנגוק"א אשיגל"א בלע"ז אבל דונש פתר אותו לשון עדי ומשקל עדי עדים הוא מן י' שמות ארי אריים צבי צביים גדי גדיים. נכונו. פורינ"ט אפייטיאש בלע"ז. ושערך צמח. סימני נערות.

פרק טז, ח

דודים. אמיטיא"ש בלע"ז.

פרק טז, ט

ואסוכך. לשון משיחה וכל הענין אינו אלא לשון משל, ויונתן פירש את כולה ואין להוסיף על התרגום וכן פירשה מכורותיך ומולדותיך וגומר תותבותכון וילדותכון מארעא כנענאי תמן איתגליתי אל אברהם אבוכון בין בתריא ואודעתיה דאתון נחתין למצרים ובדרע מרומם אנא פריק יתכון ובזכות אבהתכון אנא מתריך ית אמוראי ואשיצי ית חתאי. ומולדותיך ביום הולדת אותך וגו'. ואף כד נחתו אבהתכון למצרים תותבון בארעא דלא דילהון משעבדין ומענן להון הות כנישתא דישראל דמיא לולדא דרטיש על אפי ברא דלא איתפסק שוריה ובמיא לא אישתטיף לאיתנקהא ובמלח לא איתמלח ובאיסורא לא אתאסר. לא חסה עליך עין וגו'. לא חסת עליכון עינא דפרעה רשיעא למעבד לכון טבא חדא לאנחא לכון משעבודכון לרחמא עליכון וגזר עליכון גזירת גמירא למרמא ית דכוריכון בנהרא לאבדא יתכון בעידן דהויתון במצרים. ואעבר עליך וגו'. ועל דוכרן קים אבהתכון קדמי איתגליתי למפרקכון ארי גלי קדמי ארי אתון מענן בשיעבודיכון ואמרית לכון בדמא דמהולתח אחוס עליכון ואמרית לכון בדם פסחא אפרוק יתכון. רבבה כצמח השדה נתתיך. ריבבת כצמחי חקלא יהבתיכון וסגיתון ותקיפתון והויתון לזרעין ולשבטין ובעובדי אבהתכון תקניא עידן פורקן כנישתכון מטא ארי אתון משעבדין ומענן. רבבה כצמח. כמו שנאמר ובני ישראל פרו וישרצו וירבו (שמות א'). ואת ערום ועריה. מן המצות. ואעבור עליך ואראך. ואיתגליתי על משה באסנא וארי גלי קדמי ארי מטא זמן פורקנכון ואגנית במימרי עליכון ואעדיתי חוביכון וקיימית במימרי למפרק יתכון כמה דקיימית לאבהתכון אמר ה' אלהים למהויכון עם משמש קדמי. ואפרוש כנפי. כנף בגדי. ואשבע לך. לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם (שם ו) ואין לכן אלא שבועה, כמו שנאמר (שמו"א ו) לכן נשבעתי לבית עלי. ואבא בברית אותך. הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם. וארחצך במים. ופריקית יתכון משעבוד מצראי ואעדיתי תקוף מרוותא מנכון ודברית יתכון בחירותא.

פרק טז, י

ואלבישך רקמה. ואלבישית יתכון לבושי ציורין מחמדת סנאיכון. ואנעלך תחש. איקאלצייטוי"י טיישו"ן בלע"ז ויהיבית מסן דיקר ברגליכון. ואחבשך בשש. איפוציינישטוי בלע"ז וקדשת מנכון כהניא למהוי משמשין קדמי במצנפן דבוץ. ואכסך משי. שווייא"ה בלע"ז וית כהנא רבא בלבושי צבעונים ומדרש אגדה ואכסך משי אלו שבעת ענני כבוד דכתיב לא ימיש עמוד הענן יומם (שמות יג).

פרק טז, יא

ואעדך עדי. איפאריטו"י בלע"ז ותקנית יתכון תיקון פתגמי אורייתא כתיבין על תרין לוחי אבניא. ואתנה. על ידי משה. צמידים. חברתים דבור כנגד חברו חמשה כנגד חמשה.

פרק טז, יב

ואתן נזם על אפיך. ויהבית ארון קיימי ביניכון. ועגילים על אזניך. לשון נזם וענן יקרי מטל עלויכון על שם שהיו מוקפין בעגול. ועטרת תפארת בראשך. ומלאך שליח מן קדמי מדבר ברישיכון שנאמר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם (מיכה ב).

פרק טז, יג

ותעדי זהב וכסף. ויהבי' משכני ביניכון מתקן בדהב וכסף ויריעת בוץ וצבעונין וציורין ומנא דטב כסולתא וכדבש וכמשח אוכלית יתכון ועתרתון ותקפתון לחדא ואצלחתון ושלטתון בכל מלכוותא. סלת ודבש ושמן אכלת. המן שהיה משתנה לכל הטעמים לסלת ודבש ושמן אכלת, ומדרש אגדה י"ג דברים יש כאן וכנגדן אמר להם הקב"ה להביא י"ג דברים המנויין בתרומת המשכן, ואף על פי כן הוא פורע להם כנגדם לעתיד לבוא י"ג דברים, וברא ה' על מכון הר ציון וגו' וסוכה תהיה לצל יומם מחורב מזרם וממטר וגו' (ישעיה ד). ותיפי. לשון יופי.

פרק טז, יד

כי כליל הוא. לשון מכלול. דבר אחר: כי כליל הוא כי שלם היה. דבר אחר: כי כליל קרונ"א בלע"ז כמו נזר דמתרגמינן כלילא.

פרק טז, טו

ותזני על שמך. בטחת על שם היופי שיצא לך. ותשפכי את תזנותיך. הראית יופיך לכל עובר עד נשפכה עליהם תאוות זנותך לפתות אותך לזנות עמם. לו יהי. ומשנתאוו לך אתה הפקרת להם עצמך ולכל אשר שאל זנותך לו היה, ויונתן תרגם ולא כשר ליך למעבד כן, כאלו היה כתיב לא יהי וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה), ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם.

פרק טז, טז

במות טלואות. מכוסות בבגדים מנומרין של מיני צבעונין פלטריא"ש בלע"ז. לא באות. לא היתה ראויה זאת לבא, נו"ן אבני"ר אינו"ן אייטר"א בלע"ז.

פרק טז, יז

צלמי זכר. לפי שדימה אותה לנקבה זונה דימה את הגלולים לזכר הנואף עמה.

פרק טז, יט

ולחמי אשר נתתי לך וגו'. יום שעשו את העגל ירד להם המן ונתנו ממנו לפני העגל ואעפ"כ ויהי ביום מחר ולא פסק ואף כן מפורש בספר עזרא (נחמיה ט) אף כי עשו להם עגל מסכה וגו' ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם וגו' ומנך לא מנעת מפיהם כדי הוא למנוע מהם ולא מנעת אף כאן ויהי נאם ה' אלהים היה הלחם ולא פסק מלירד ליום מחר כך דרש רבי תנחומא.

פרק טז, כ

אשר ילדת לי. היו לו חמשה בנים ד' מהם לעבוד עכו"ם ואחד מוקצה לבית הספר, ובא להקריב אחד מבניו למולך מקריב לו את זה שהקצה ללמוד תורה במדרש רבי תנחומא, ואני אומר אשר ילדת לי אלו הבכורות, וכן הוא אומר בספר הזה (לקמן כ') ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם.

פרק טז, כב

את ימי נעוריך. את חסדי אשר עשיתי עמך במצרים.

פרק טז, כג

אוי אוי לך. וי ליך על דחבת ווי ליך על דלא תבת.

פרק טז, כד

ותבני לך גב. גובה כעין בימוס ומזבח, ותבני לשון בנין.

פרק טז, כה

ותפשקי את רגליך. לפי שדימה אותה לזונה דבר בלשון תשמיש שיש פיסוק הרגלים איאקיישמ"ש בלע"ז.

פרק טז, כו

גדלי בשר. בעלי אבר תשמיש.

פרק טז, כז

חוקך. מזונותיך בימי שפוט השופטים. ואתנך בנפש שנאותיך. בימי שמשון. הנכלמות מדרכך זמה. תרגם יונתן: דאילו שלחית לוותהון נביי איתכנעו, ולא היו הולכים בדרך זמתך.

פרק טז, כח

מבלתי שבעתך. מתוך שלא שבעת בתועבות מצרים. ותזנים. לשון זנות אהאנשאר"ה אאל"ש בלע"ז.

פרק טז, כט

אל ארץ כנען כשדימה. כשדים לא מארץ כנען הם וכך פירושו הוספת צלמי כשדים על של כנענים שהיו סמוכים ליך וזנית להם ויונתן תרגם ותרבי תזנותיך כשדימה ונדמית לכנענים השטופים בעכו"ם, ואסגית ית טעוותך לאתחברא לעמא דכנען למהך בנימוסי כשדאי, ולי נראה כנען כמו סוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה (הושע יב) שכן קורא ארץ כשדים ארץ סוחרים, כמו שנאמר (לקמן יז) ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים שמו.

פרק טז, ל

מה אמולה. מקולקלת וכן היהודים האומללים (נחמיה ג) וכן כי אומלל אני (תהלים ו). לבתך. כמו לבך. שלטת. שיצרה שליט עליה.

פרק טז, לא

בבנותיך גבך. כמו בבנותך לשון בנין. לקלס אתנן. לדבר ולהתהלל באתנן יפה שנותנין לה וכן כל לשון קלס לשון דבור פארלי"ץ בלע"ז. אתנן. הוא לשון שכירות לויאי"ץ בלע"ז.

פרק טז, לב

האשה המנאפת. את האשה המנאפת. תחת אישה תיקח את זרים. בהיותה תחת בעלה נותנת עיניה באחרים.

פרק טז, לג

נדה. מוהר. בתזנותיך. מרוב זנות שהיה ביך עשית כן.

פרק טז, לד

לא זונה. לא נזנה לכל זונה כזנותך.

פרק טז, לו

השפך נחושתך. הוא לשון שולים שקורין פונ"ץ בלע"ז, וכן הרבה בסדר טהרות נחושתו של תנור, השפך נחושתך מרוב תאות זנות היה מקורך זב. ועל כל גלולי תועבותיך. ויען כל גלולי תועבותיך. וכדמי בניך. ובעון דמי בניך אעשה לך הרעה הזאת המפורשת בענין הנני מקבץ וגו'.

פרק טז, לז

ערבת. מאלא"ש בלע"ז.

פרק טז, לח

ונתתיך דם חמה וקנאה. ואסגירך להורגי בחימה וקנאה וכעס.

פרק טז, לט

והרסו גבך. בנייני גובהי נימוסיך. רמותיך. לשון במות.

פרק טז, מ

ובתקוך. אין לו דמיון, ויונתן תרגם ויבזעוניך איטרופ"ר נרונטו"י בלע"ז.

פרק טז, מא

והשבתיך מזונה. מהיות עוד זונה.

פרק טז, מג

הא. כמו הנה. ולא עשית את הזימה. אף על פי שאני נתתי דרכך בראשך לא עשית עצה לתת לב על תועבותיך לשוב מהם, כל זימה שבמקרא לשון עצה הוא יש לטובה ויש לרעה.

פרק טז, מד

כל המושל. לשון משל וחידה הוא. כאמה בתה. ה"א של כאמה אינה מפיק ה"א לפי שאינה משמשת כלום אלא כאם כן בתה.

פרק טז, מה

בת אמך. אומה של כנען אשר ירשתם את ארצם. גועלת אישה ובניה. אשר הרבו תועבותם עד כי געלה והקיאה הארץ את יושביה האבות והבנים יחד. ואחות אחותך. סדום הסמוכה לארץ ישראל. אמכן חתית וגו'. תרגם יונתן: הלא אמכון שרה ביני חתאי הוות ולא עבדת כעובדיהון ואבוכון אברהם ביני אמוראי ולא הליך בעצתהון.

פרק טז, מו

על שמאולך. לפי שנחלת יהודה בגבול דרומי של ארץ ישראל היה נמצאו כל שאר השבטים על שמאלם.

פרק טז, מז

ולא בדרכיהן הלכת. והלואי בדרכיהן הלכת ולא התעבת יותר מהם וכן ולא יותן נא לעבדיך (מלכ"ב ה) וכן ולא אם עודני חי דיהונתן (שמו"א י"א) אפלייאו"ט בלע"ז. כמעט קט. היו תועבותיך לפני אילו לא התעבת מהן אבל את ותשחיתי מהן וכן תרגם יונתן, ויש פותרין ולא בדרכיהם הלכת כמשמעו כמעט קט היו תועבותיהם בעיניך ותשחיתי מהן, קט פיקו"ט בלע"ז.

פרק טז, נ

ותגבהינה. היא ובנותיה כמו שמפורש באיוב ארץ ממנה יצא לחם, וכל הענין עד שאמרו נשכח תורת רגל מארצינו שאין באים אלא לחסרנו. ואסיר אתהן כאשר ראיתי. דרכן כענין שנאמר בסדום ארדה נא ואראה וגו' (בראשית י"ח).

פרק טז, נא

ותצדקי את אחותך. קודם שהתעבת יותר מהן היו נדונות לחובה וכיון שהרשעת יותר מהן עשית אותן כצדקניות ונתת להן פתחון פה לומר יש שהכעיסוך יותר ממני.

פרק טז, נב

אשר פללת. אשר שפטת להם קודם שהרשעת מהן היית אומרת עליהן ראויות הן לפורענות.

פרק טז, נג

את שבות סדום. ארפא את הארץ מגפרית ומלח ואושיב בה יושבים. בתוכהנה. כמו בתוכן.

פרק טז, נד

בנחמך אותן. כשהרשעת מהן ונתת להן פתחון פה. דבר אחר: בנחמך אותן כשתבא עליך הרעה ינוחמו הנה לומר לא לבדנו לקינו.

פרק טז, נו

ולא היתה סדום אחותך וגו'. בתמיה. לשמועה בפיך. להוכיח רבים ולומר הזהרו שלא תהפכו כסדום כאילו היתה לך שמועתה חדשה. ביום גאוניך. כשהיית בגדולתך.

פרק טז, נז

כמו עת חרפת בנות ארם. כמו שנגלית בעת מסרתי אתכם ביד מלכי ארם שבאו על אחז בעת ההיא החל ה' להשליח ביהודה את גדודי ארם וגו' (מלכים ב' ט"ו) ובדברי הימים (ב' יא) ויתנהו ה' ביד מלכי ארם וגו' ופלשתים פשטו בערי הנגב והשפלה וגו'. השאטות. לשון בזיון ולא קרי' אל"ף ויבז מתרגמינן ושט.

פרק טז, נח

נשאתים. נשאת אותם ולשון נקבה היא בכמה מקומות בספר זה.

פרק טז, נט

ועשיתי אותך וגו'. עשיתי לך רעה כגמולך אשר עשית. אשר בזית אלה וגו'. אותה שקבלת עליך בחורב לעברך בברית ה' אלהיך וגו' (דברים כ"ט), אך לא אפיר אני את הברית מלזוכרו כי אין אני כמותך.

פרק טז, ס

וזכרתי אני את בריתי. אשר היה עמך בימי נעוריך.

פרק טז, סא

וזכרת. בהטיבי לך את דרכיך הרעים ונכלמת מלפני על שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה.
בקחתך את אחותיך. כשתכבשי לירש את מקומות אשר סביבותיך הקטנות והגדולות. לבנות. לפרוורים לך משועבדים לך כמו סדום ובנותיה וכפרנהא. ולא מבריתך. ולא משמרך את הברית אשר כרתי אתך אלא בחסדי וברחמי שאני שומר את בריתי, ומדרש אגדה דרבי תנחומא ולא מבריתך לא מפטרמוני"א שלך לא נתתיה לאברהם אביך בין הבתרים וזה הלשון קרוב ללע"ז, שכן קורין עתה לקרבות פטראמוני"א בלע"ז, וכן קורין כל דבר שיש לו לאדם מנחלת אבותיו.

פרק טז, סג

למען תזכרי. דרכך בהטיבי לך. ובושת. להרים פניך אלי. בכפרי לך. בסלחי לך, את אשר עשית תבושי ותדעי כי לא מגמולך הטוב הטיבותי לך.

הפרק הבא    הפרק הקודם