רשי, יחזקאל פרק כב



פרק כב, א

ויהי דבר ה' אלי לאמר.

פרק כב, ב

התשפוט את עיר הדמים. ירושלים. והודעתה. מפיק ה"א והודעתה אותה.

פרק כב, ג

עיר שופכת דם בתוכה לבוא עתה. הרי זה מקרא מסורס וזהו פירושו עיר שופכת דם בתוכה אמר ה' אלהים לבוא עתה. ועשתה גילולים. כמו ואשר עשתה גלולים וגו'.

פרק כב, ד

עד שנותיך. גזירת ונושנתם (דברים ד) בגי' שאמר משה. וקלסה. דבה שהכל נדברים ביך פרלדי"ץ בלע"ז.

פרק כב, ה

יתקלסו בך. ומה היא הקלסה. טמאת השם. זו היא שטמאת את שמה שהיו נקראים עם קדוש בנים ליוצרם וגרמו עצמם להקרות עם טמא שפתים (ישעיה ו).

פרק כב, ו

איש לזרועו. כל דאלים גבר.

פרק כב, ז

אב ואם הקלו בך. כל התועבות שבפרשת קדושים תהיו שהוזהרו עליהם נמנו כאן.

פרק כב, ח

קדשי בזית. ולא כמו שאמרתי לרצונכם תזבחו (ויקרא י"ט).

פרק כב, ט

ואל ההרים אכלו בך. ובטוריא פלחו ביך לטעותא. זמה עשו. עצות של רשעה.

פרק כב, יב

ותבצעי רעיך בעושק. העשרת את אוהביך בעושק שעשקת מן העניים. לשון אחר: ותבצעי לשון גזל כמו ובוצע ברך נאץ ה' (תהלים ו'), וכה פתרונו ותגזלי לרעיך בעושק.

פרק כב, יג

הכיתי כפי. צעקתי ווי וקינה. אל בצעיך. כאן למדנו שהגזל קשה מן הכל, שעליו נתחתם גזר דין.

פרק כב, יד

אשר אני עושה אותך. פועל לך כפעלך.

פרק כב, טו

והתימותי. וכליתי.

פרק כב, טז

ונחלת בך. תתחלחלי בעצמך על מה שעשית.

פרק כב, יח

לסיג. תערובת פסולת המעורב בכסף וזהב וצריך להתיכו באש לצורפו. כור. שצורפין בו זהב.

פרק כב, כ

קבוצת כסף. כאשר יקבוץ הצורף את כל הסיגים אל תוך כור. לפחת. לנפח. להנתיך. ויצקת מתרגם ותתיך.

פרק כב, כד

לא גושמה ביום זעם. לא נתן גשם הראוי לה לטהר ביום זעם ופירוש הדבר כתרגומו לא איתעבידו בה עובדין טבין דיגנון עלה ביום לווט.

פרק כב, כה

קשר נביאיה. נקשרים יחד בעצה רעה. נפש אכלו. שהיו נוטלין שוחד ומחזיקין ידי מרעים להרוג ולשלול ולבוז ונבאין להם שלום. חוסן. ממון.

פרק כב, כו

חמסו תורתי. עליהם היה להוכיח ולהורות ולהודיע חק ומשפט ולא עשו, הרי זה חמס שחמסוה מן הצריכין ללמוד. ואחל. ונתחללתי.

פרק כב, כז

למען בצוע בצע. לחטוף ממון.

פרק כב, כח

טחו להם תפל. דומין לטוחי בנין בטיט שאינו מעובד כל צרכו שאין בו תבן והוא נפשר מאליו בבא עליו גשמים, ולשון תפל כל דבר המחוסר תקון.

הפרק הבא    הפרק הקודם