מצודות דוד, עמוס פרק ו



פסוק א
הוי השאננים. הוי על אלו היושבים שאנן בציון ועל אלו היושבים בטח בהר שומרון
נקובי.
מתחלה היו נקובים בשם שהם העם המשובחים שבכל העכו"ם במשפט הנהגת דרכם עתה באו כל בית ישראל לכללם לאחוז במשפטי הנהגת דרכם:

פסוק ב
עברו כלנה. עברו לכלנה וראו טוב המקום ומשם לכו אל חמת רבה ורדו אל גת של פלשתים לראות גודל גבולם ושבחם
הטובים.
וכי המה טובים מן הממלכות האלה הם מלכות יהודה ומלכות אפרים וכי גבולם גדול מגבולכם ומה א"כ מצאתם בי עול למאס משפטי:

פסוק ג
המנדים. הם המניעים את עצמם במעשיהם ללכת ליום רע
ותגישון לשבת במקום חמס.
ר"ל בגולה בארץ העכו"ם אשר תקבלו מהם חמס :

פסוק ד
השוכבים. הם המתענגים לשכוב על מטות שן
וסרוחים.
על מטותם פרשו סדינים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על המטה לכבוד ולתפארת
כרים מצאן.
מן הצאן יבררו את הכרים לאכילתם
מתוך מרבק.
ממקום שנתפטמו שמה:

פסוק ה
הפורטים. הם המזמרים ע"פ הנבל נגונים יחידים ונפרדים שלא תדמה אחת לחברתה
כדויד.
המה חושבים את עצמם בדבר כלי השיר להיות כדוד מלך ישראל לנגן על כלי שיר כמו שנגן הוא, וכאומר הלא אין להם ערך וייחוס עמו הוא שר שיר ה' והמה לא כן:

פסוק ו
במזרקי יין. לא שתו בכוסות כ"א במזרקים בני מדה מרובה
וראשית.
במיטב השמנים ישמחו בשרם להתענג
ולא נחלו.
אינם חולים בכאב הלב להצטער על השבר המיועד לבוא על יוסף ונקראו כל ישראל ע"ש יוסף לפי שהוא כלכלם במצרים:

פסוק ז
לכן. הואיל וכן עשו לכן עתה בזמן קרוב יגלו בראש גולים ר"ל במבחר הגולים בבזיון רב (וכי כמו בדברים טובים יאמר לשון ראש ומבחר על הטוב שבכולן כן בדברים רעים יאמר לשון ראש ומבחר על הרע שבכולן)
וסר מרזח סרוחים.
אז יסיר מהם המשתאות הגדולות העודפות מהשיעור הראוי, או אז יסור אליהם אבלות גדולות ועודפות בשיעור :

פסוק ח
בנפשו. ר"ל בעצמו
מתאב.
באמת אני אוהב את גאון יעקב זה בה"מ כמ"ש את גאון יעקב אשר אהב סלה (תהלים מז)
וארמנותיו.
אבל ארמנות יעקב מקום שמתענגים שם אותם שנאתי ולכן אמסר ביד האויב העיר והדברים הממלאים את העיר וגם בה"מ בכללם עם כי אהובה לי הואיל ותחרב העיר מה לי בבה"מ:

פסוק ט
אם יותרו. כי יחביאו עצמם שם מפני האויב
ומתו.
כי האויב ישרוף הבתים וימותו כולם ולא ישאר אחד:

פסוק י
ונשאו. את כל אחד ישא דודו ומסרפו להוציא העצמים מן הבית לבל ישרפו גם הם עם הבשר
ואמר.
הנושא הזה יאמר לאשר הוא בסוף הבית המחפש אחר עצמות כמוהו
העוד עמך.
אם יש עוד מה עמך מן העצמות להוציאם מן השרפה
ואמר אפס.
ר"ל וזה ישיב כמתרעם כבר נשרפו גם העצמות וכלה הכל
ואמר הס.
ויחזיר זה ויאמר לו שתוק ואל תהרהר אחר מדת הדין כי אלו הנשרפים לא אבו להזכיר בשם ה' כ"א הזכירו בשם הבעל וראויים הם לזה הגמול:

פסוק יא
והכה. מי שיצוה לו הוא האויב
הבית הגדול.
על מלכות אפרים יאמר שהיא גדולה ממלכות יהודה כי בהם יש עשרת שבטים
רסיסים.
לבקעיות מרובות ותכופות שאין לתקנם כי אם לאחר זמן רב ר"ל שהם לא ישובו לארצם עד הגאולה העתידה
והבית הקטן.
על מלכות יהודה יאמר שהיא קטנה ממלכות אפרים
בקעם.
לבקעים יחידים שאפשר לתקנם מהר ר"ל שהם ישובו לארצם בזמן בית השני:

פסוק יב
הירוצון. וכי אפשר לסוסים לרוץ במקום הסלע כי הלא יהלמו וישברו עקבותם וכן האם אפשר שיחרוש אדם בסלע עם הבקרים הלא בזה יאבד ויפסיד את הבקרים ר"ל וכי אפשר לשנות דבר הראוי הלא המשנה לא ירויח כ"א יפסיד
כי הפכתם.
כאומר הלא כן מעשיכם לשנות דבר הראוי כי משפט התורה הפכתם לראש המר ר"ל לקחתם תמורתו חוק העכו"ם
ופרי צדקה.
ר"ל מצות התורה הפכתם לקחת תמורת' את הלענה הוא עבודת הפסל וכפל הדבר במ"ש וכאומר הואיל ושניתם דבר הראוי לכן יגיע לכם ההפסד:

פסוק יג
השמחים. הם שמחים על לא דבר ר"ל שמחים על הצלחתם שלא תתקיים לזמן מרובה
האומרים.
הם אומרים בחוזק ידינו לקחנו לנו אומץ וחוזק וכאומר אבל לא כן הוא כי הכל בהשגחה:

פסוק יד
כי הנני. כי עתה שחטאתם לי הנני מעמיד עליכם אתם בית ישראל
גוי.
מוסב על הנני מקים עליכם
ולחצו אתכם.
העכו"ם ההם
מלבוא חמת.
מן הדרך שבאים בו אל חמת שהוא בפאת הצפוני של א"י
עד נחל הערבה.
שהוא בפאת הדרומי של א"י מן הקצה אל הקצה:

הפרק הבא    הפרק הקודם