בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, עמוס פרק ח


המשך סימן תקמז
נשבע אדני ה' בגאון יעקב וגו' -
שנו רבותינו:
אוצרי פירות ומלוי בריבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים עליהם הכתוב אומר: נשבע אדני ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם.

והבאתי השמש בצהרים -
אמר רבי יוחנן:
זה יומו של יאשיהו.

והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה וגו' ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר -
מה חג אסור בעשיית מלאכה אף אבל כן.
ומה חג שבעה אף אבל שבעה.
אשכחן רגל וכו' עצרת דחד יומא, לשמועה רחוקה.

והשלחתי רעב בארץ -
שנו רבותינו:
כשנכנסו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר: הנה ימים באים נאם אדני ה' והשלחתי רעב בארץ וגו'.
וכתיב: ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו.

דבר ה' -
זה הלכה.
דבר ה' -
זה הקץ.
דבר ה' - זה נבואה.

מאי ישוטטו?

אמרו: עתידה אשה שתיטול ככר של תרומה ותחזור על בתי כנסיות ובתי מדרשות לידע אם טמאה אם טהורה, ואין מבחינין לה. אם טמאה אם טהורה, בהדיא כתיב בה: מכל האוכל אשר יאכל, אלא לידע אם ראשונה אם שניה, הא נמי מתניתא היא.

דתנן:
השרץ שנמצא בתנור הפת שבתוכו שניה, שהתנור תחלה.
משום שהתנור תחלה?
מספקא להו מאי דאמר: רב אדא בר אהבה לרבא:
ולחזייה לתנורא כמאן דמליא טומאה ותהוי פת ראשונה?
אמר ליה: לא סלקא דעתך.

דתניא:

יכול יהו כל הכלים מיטמאין מאויר כלי חרס?
ר' שמעון בן יוחאי אומר:
ח"ו שתשתכח תורה מישראל, שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו.
אלא מה תלמוד לומר: ישוטטו לבקש את דבר ה'?
שלא תמצא הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד.

לא רעב ללחם -
(כתוב ברמז קנ"ד):

הפרק הבא    הפרק הקודם