ראב"ע יונה פרק ב

[ב, א]
וימן -
כמו זמון.

ויהי יונה -
אין כח באדם לחיות במעי הדגה כפי שעה, ואף כי זה המספר רק במעשה נס.

[ב, ב]
ויתפלל -
המפרשים
רצו לפרש חדוש והוציאו הכתוב מפשוטו, כי יונה לא התפלל רק אחרי צאתו אל היבשה, בעבור שמצאו ממעי ולא אמר במעי, והלא ראו שם כתוב מבטן שועתי וככה ממעמקים קראתיך ה'.

ועוד: כי מלת שועתי, לאות כי התפלל ושוע אל השם טרם שיקיאנו הדג, וככה: ותבא אליך תפילתי.
והנה למה לא היה כתוב ויתפלל יונה אחרי צאתו ממעי הדגה?!
ועוד: כי אחר תפלתו כתוב: ויאמר ה' לדג והביאם בצרה הזאת, בעבור ותעל משחת ותבוא אליך תפלתי.

ועתה שים לבך וראה כל תפילת נביא וברכתו היא ברוח נבואה.
ויעקב אמר: לקחתי מיד האמורי, כי דבר שנגזר להיות ידבר לשון עבר.
וככה: ויט שכמו לסבול,
דרך כוכב מיעקב, וישמן ישורון ויבעט,
וירא ה' וינאץ,
וישכן ישראל בטח בדד.

ובתפילת דוד בברחו: ויענני מהר קדשו סלה כי הכתוב אמר: בברחו ולא אמר ברחו, ובתפילתו אך אוסיף להביט אל היכל קדשך - שהוא השמים וה' בהיכל קדשו ורבים ככה. ושם כתוב: ישועתה לה' שהיה מקוה, כמו ישועתה לה' לבקש.
ויש מי שאומר: כי דגה בלעה הדג ואין צורך, כי דגה ודג שם המין, כמו: צדק וצדקה.

[ב, ג]
ויאמר שאול -
מקום עמוק, הפך שמים שהוא מרום.

[ב, ד]
ותשליכני, ימים -
כמו: על יאוריהם.

ויפת אמר:
כי ים סוף מתערב עם ים יפו, וסוף כמו: ותשם בסוף, בעבור היותו קרוב.
[ב, ה]
ואני, נגרשתי מנגד עיניך -
הם השמים.

[ב, ו]
אפפוני. עד נפש -
עד הגיעה נפשי למות.

[ב, ז]
לקצבי -
מקומות שיכרתו שם ההרים מגזרת ויקצב עץ:

והארץ -
סגרה בריחיה בעדי - שלא אוכל לצאת להיות על הארץ.

[ב, ח]
בהתעטף -
כמו: כי יעטף.

ותעל משחת חיי -
דרך משל על נשמתו שהיא באמת חיתו.

[ב, ט]
משמרים -
פועל יוצא והטעם על אנשי הספינה שהיו קוראים אליו ויוכיח זה את זה.

ומלת חסדם –
שהיו חושבים כי חסד היו עושים, או פירושו כמו: חסד הוא.

[ב, י]
ואני, אשר נדרתי -
במעי הדג.

[ב, יא]
ויאמר -
דרך משל שהכריחוהו לעשות חפץ השם.


הפרק הבא    הפרק הקודם