רשי, שמות פרק לא

(ב) קראתי בשם -
לעשות מלאכתי, את בצלאל:

(ג) בחכמה -
מה שאדם שומע מאחרים ולמד:
ובתבונה -
מבין דבר מלבו, מתוך דברים שלמד:
ובדעת -
רוח הקדש:

(ד) לחשוב מחשבת -
אריגת מעשה חושב:

(ה) ובחרשת -
לשון אומנות.

כמו (ישעיה מ כ) חרש חכם.

ואונקלוס פירש ושנה בפירושן:
שחרש אבנים קרוי אומן.
וחרש עץ קרוי נגר:

למלאת -
להושיבה במשבצת שלה במלואה, לעשות המשבצת למדת מושב האבן ועוביה:

(ו) ובלב כל חכם לב וגו' -
ועוד שאר חכמי לב יש בכם, וכל אשר נתתי בו חכמה ועשו את כל אשר צויתיך:

(ז) ואת הארן לעדת -
לצורך לוחות העדות:

(ח) הטהרה -
על שם זהב טהור:

(י) ואת בגדי השרד -
אומר אני לפי פשוטו של מקרא אי אפשר לומר שבבגדי כהונה מדבר.

לפי שנאמר אצלם ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן, אלא אלו בגדי השרד, הם בגדי התכלת והארגמן ותולעת שני, האמורין בפרשת מסעות (במדבר ד יב) ונתנו אל בגד תכלת, (שם יג) ופרשו עליו בגד ארגמן, (שם ח) ופרשו עליהם בגד תולעת שני.

ונראין דברי, שנאמר (שמות לט א) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש, ולא הוזכר שש עמהם, ואם בבגדי כהונה מדבר, לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש:

בגדי השרד -
יש מפרשים:
:
לשון עבודה ושירות.
כתרגומו:
לבושי שמושא.
ואין לו דמיון במקרא.

ואני אומר, שהוא לשון ארמי, כתרגום של קלעים, ותרגום של מכבר, שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים לצידי"ץ בלעז [רשת]:

(יא) ואת קטרת הסמים לקדש -
לצורך הקטרת ההיכל שהוא קדש:

(יג) ואתה דבר אל בני ישראל -
ואתה, אף על פי שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן, אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה:
אך את שבתתי תשמרו -
אף על פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות מלאכה שבת אל תדחה מפניה.
כל אכין ורקין מיעוטין, למעט שבת ממלאכת המשכן:

כי אות הוא ביני וביניכם -
אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם, בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה:
לדעת -
האומות [בה] כי אני ה' מקדשכם:

(יד) מות יומת -
אם יש עדים והתראה:
ונכרתה -
בלא התראה:
מחלליה -
הנוהג בה חול בקדושתה:

(טו) שבת שבתון -
מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי:
שבת שבתון -
לכך כפלו הכתוב לומר שאסור בכל מלאכה, אפילו אוכל נפש, וכן יום הכפורים שנאמר בו (ויקרא כג לב) שבת שבתון הוא לכם, אסור בכל מלאכה.
אבל יום טוב לא נאמר בו כי אם ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון (שם) אסורים בכל מלאכת עבודה, ומותרים במלאכת אוכל נפש:

קדש לה' -
שמירת קדושתה לשמי ובמצוותי:

(יז) וינפש -
כתרגומו:

ונח.
וכל לשון נופש והוא לשון נפש, שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטורח מהמלאכה.
ומי שכתוב בו (ישעיה מ כח) לא ייעף ולא יגע, וכל פעלו במאמר, הכתיב מנוחה לעצמו, לשבר האוזן מה שהיא יכולה לשמוע:

(יח) ויתן אל משה וגו' -
אין מוקדם ומאוחר בתורה.
מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן:

ככלתו -
ככלתו כתיב חסר,
שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן, שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה.

דבר אחר:
מה כלה מתקשטת בעשרים וארבעה קשוטין, הן האמורים בספר ישעיה (ישעיה ג יח - כד) אף תלמיד חכם צריך להיות בקי בעשרים וארבעה ספרים:
לדבר אתו -
החקים והמשפטים שבואלה המשפטים:
לדבר אתו -
מלמד שהיה משה שומע מפי הגבורה וחוזרין ושונין את ההלכה שניהם יחד:
לחת -
לחת כתיב
שהיו שתיהם שוות.


הפרק הבא    הפרק הקודם