רשי, שמות פרק מ

(ג) וסכת על הארן -
לשון הגנה,
שהרי מחיצה היתה:

(ד) וערכת את ערכו -
שתי מערכות של לחם הפנים:

(יט) ויפרש את האהל -
הן יריעות העזים:

(כ) את העדות -
הלוחות:

(כב) על ירך המשכן צפונה -
בחצי הצפוני של רוחב הבית:
ירך -
כתרגומו:
צדא.
כירך הזה שהוא בצדו של אדם:

(כז) ויקטר עליו אהרון קטרת -
שחרית וערבית, כמו שנאמר (שמות ל ז) בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות וגו':

(כט) ויעל עליו וגו' -
אף ביום השמיני למלואים, שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור, חוץ מאותן שנצטוו בו ביום, שנאמר (ויקרא ט ז) קרב אל המזבח וגו':
את העלה -
עולת התמיד:
ואת המנחה -
מנחת נסכים של תמיד, כמו שנאמר (שמות כט מ) ועשרן סלת בלול בשמן וגו':

(לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו -
יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה.

ותרגומו:
ומקדשין מניה.
בו ביום קדש משה עמהם:

(לב) ובקרבתם -
כמו ובקרבם כשיקרבו:

(לה) ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד -
וכתוב אחד אומר (במדבר ז פט) ובבא משה אל אהל מועד, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, כי שכן עליו הענן, אמור מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבוא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו:

(לח) לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם -
בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם. מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע, וכן (בראשית יג ג) וילך למסעיו.
וכן (במדבר לג א) אלה מסעי לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו.
לכך נקראו כולן מסעות.


הפרק הבא    הפרק הקודם