רשי, שמות פרק ח

(ב) ותעל הצפרדע -
צפרדע אחת הייתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים זהו מדרשו.
ופשוטו: יש לומר שרוץ הצפרדעים קורא לשון יחידות.
וכן (להלן יד) ותהי הכנם, הרחישה דוילייר"א בלעז [רחישת כנים].
ואף ותעל הצפרדע גרינוילייר"א בלעז [רחישת צפרדעים]:

(ה) התפאר עלי -
כמו (ישעיהו י טו) היתפאר הגרזן על החוצב בו, משתבח לומר אני גדול ממך ונט"ר בלעז [להתפאר].
וכן התפאר עלי, השתבח להתחכם ולשאול דבר גדול ולומר שלא אוכל לעשותו:

למתי אעתיר לך -
את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים, למתי תרצה שיכרתו, ותראה אם אשלים דברי למועד שתקבע לי.
אלו נאמר מתי אעתיר, היה משמע מתי אתפלל, עכשיו שנאמר למתי משמע אני היום אתפלל עליך שיכרתו הצפרדעים לזמן שתקבע עלי, אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו.

אעתיר, העתירו, והעתרתי, ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי, מפני שכל לשון עתר הרבות פלל הוא, וכאשר יאמר הרבו, ארבה, והרביתי לשון מפעיל.
כך יאמר, אעתיר, העתירו, והעתרתי דברים, ואב לכולם העתרתם עלי דבריכם (יחזקאל לה יג), הרביתם:

(ו) ויאמר למחר -
התפלל היום שיכרתו למחר:

(ח) ויצא ויצעק -
מיד שיכרתו למחר:

(י) חמרם חמרם -
צבורים צבורים.

כתרגומו:
דגורין גלין:
(יא) והכבד את לבו -
לשון פעול הוא,
כמו:
(בראשית יב ט) הלוך ונסוע.
וכן (מלכים ב' ג כד) והכות את מואב.
(שמואל א' כב יג) ושאול לו באלוהים.
(מלכים א' כ לז) הכה ופצוע:

כאשר דבר ה' -
והיכן דבר?
(שמות ז ד) ולא ישמע אליכם פרעה:

(יב) אמר אל אהרן -
לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול ולקה על ידי אהרן:

(יג) ותהי הכנם -
הרחישה דולייר"א בלעז [רחישת כינים]:

(יד) להוציא את הכנים -
לבראותם ממקום אחר:
ולא יכלו -
שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה:

(טו) אצבע אלוהים הוא -
מכה זו אינה על ידי כשפים, מאת המקום היא:
כאשר דבר ה'. (ז ד) ולא ישמע אליכם פרעה:

(יז) משליח בך -
מגרה בך.
וכן (דברים לב כד) ושן בהמות אשלח בם, לשון שסוי אינציטי"ר בלעז [לשסות]:
את הערב -
כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם.

ויש טעם בדבר באגדה:
בכל מכה ומכה למה זו ולמה זו. בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם, כסדר מלכות כשצרה על עיר, בתחילה מקלקל מעיינותיה, ואחר כך תוקעין עליהם ומריעין בשופרות ליראם ולבהלם, וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו'. כדאיתא במדרש רבי תנחומא:
(יח) והפליתי -
והפרשתי.
וכן (שמות ט ד) והפלה ה'.
וכן (דברים ל יא) לא נפלאת היא ממך.
לא מובדלת ומופרשת היא ממך:

למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ -
אף על פי ששכינתי בשמים גזרתי מתקיימת בתחתונים:

(יט) ושמתי פדת -
שיבדיל בין עמי ובין עמך:

(כ) תשחת הארץ -
נשחתה הארץ אתחבלת ארעא:

(כא) זבחו לאלוהיכם בארץ -
במקומכם, ולא תלכו במדבר:

(כב) תועבת מצרים -
יראת מצרים.
כמו (מלכים ב' כב יג) ולמלכום תועבת בני עמון, ואצל ישראל קורא אותה תועבה.

ועוד יש לומר בלשון אחר
תועבת מצרים, דבר שנאוי הוא למצרים זביחה שאנו זובחים, שהרי יראתם אנו זובחים:
ולא יסקלנו -
בתמיה:

(כה) התל -
כמו להתל:

(כו) ויעתר אל ה' -
נתאמץ בתפילה, וכן אם בא לומר, ויעתיר היה יכול לומר ומשמע וירבה בתפילה.
וכשהוא אומר בלשון ויפעל משמע וירבה להתפלל:

(כז) ויסר הערב -
ולא מתו כמו שמתו הצפרדעים, שאם מתו היה להם הנאה בעורות:

(כח) גם בפעם הזאת -
אף על פי שאמר (פסוק כד) אנכי אשלח אתכם, לא קיים הבטחתו.