[ג, א]
הוי מוראה ונגאלה -
חזר לדבר על ירושלם מוראה פעול מהכבד והחולם מקום קמץ חטף או שורק וענינו מן ושמתיך כראי ענין טנוף ולכלוך וכן ונגאלה מזה הענין כמו וכל מלבושי אגאלתי נגואלו בדם והענין כפול במלות שונות:
העיר היונה. מענין לא תונו וכן בא פעל הקל מזה הענין עוד חרב היונה

ויש מפרשים:

היונה הפותה כמו ויהי אפרים כיונה פותה אין לב

ותרגם יונתן:

ווי דמוחיא ומתפרקא קרתא דמסגיא לארגזא:

[ג, ב]
לא שמעה -
מבואר.

בקול -
פירש בקול המורים אותה.

לא קרבה -
בצר"י הרי"ש לגזרת פעל.

[ג, ג]
שריה -
שחוטפים וגוזלים העם כמו האריות הטורפים, או כמו זאבי ערב שטורפים בלילה.

לא גרמו לבקר -
לא הניחו לבקר אפילו הגרמים שחוטפים ואוכלים מהר, כן הם השופטים חוטפים השחד ואוכלים.

[ג, ד]
נביאיה -
נביאי השקר.

פחזים -
קלים כלומר קלי דעת, כמו: אנשים רקים ופוחזים.

אנשי בוגדות -
שם בפלס הסוללות באו העיר.

כהניה חללו קדש -
כמו שאמר יחזקאל: כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחול לא הבדילו.

חמסו תורה -
שלא הורו אותה לעם כמו שהיה הדין עליהם, כמו שאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ולא עוד, אלא כי גם הם עברו עליה והנה חמסו תורה.

[ג, ה]
ה' צדיק בקרבה -
בקרב העיר הזאת שזכר והיא ירושלים.

לא יעשה עולה -
ה' שהוא צדיק בקרבה כי שכינתו בה והוא צדיק במה שמביא מן הרעה עליהם, לא יעשה עולה כי בדין עושה מה שעושה להם, כמו שאמר משה: הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא.

בבקר בבקר -
פירש החכם רבי אברהם:
היה ראוי להם שלא יעשו עולה כי האל יתברך בבקר בבקר, כלומר בכל יום ויום יראה להם משפטו בגוים ואף על פי כן לא יודע עול בשת, כלומר ישראל שהוא עושה עול לא ידע להכלם וליבוש מלעשות עול אף על פי שהוא רואה כי האל יתברך עושה משפטו בגוים בעבור רעתם, והם לא יוסרו ולא יבושו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

מיום שברא האל יתברך האור אמונתו קיימת לעולם, כי בכל בקר ובקר מזריח האור זהו משפטו יתן לאור.

לא נעדר -
אף על פי שמכעיסים אותו בני העולם.

ולא יודע עול בשת -
פירוש שיאמר כמו שהאל שומר אמונתו לנו, כן נשמור לו אנחנו אמונה.

[ג, ו]
הכרתי -
אמרתי שני הפסוקים מבוארים.

[ג, ז]
ולא יכרת מעונה -
הה"א מפיק פירוש מעון העיר שזכר והיא ירושלם, כל אשר פקדתי עליה מהרעות לא יבא עליה כי תקח מוסר מן הגוים ולא עשו כן אלא אכן השכימו השחיתו כל עלילותם, כלומר היו זריזים בהשכמה להשחית כל מעשיהם שהם רעים ואמר כל, כלומר לא הניחו דבר מן הרעות שלא עשו כמו שאמר לא הפילו ממעלליהם מעונה דרך כלל, כלומר מעוניה ובתיה הגדולים.

[ג, ח]
לכן חכו -
כלומר חכו לי עד היום ההוא שאצרף אתכם כי לא תקחו מוסר עד אותו היום והוא יום קומי לעד, והוא יום בא גוג ומגוג שאקום לעד, כלומר לשלול, כמו: בבקר יאכל עד.

כי משפטי לאסוף גוים -
משפט זה נתתי לעתיד שאאסוף גוים וממלכות על ירושלם.

ותרגם יונתן:

לעד – למידן.

כל הארץ -
ר"ל רוב אנשי הארץ, כמו שכתוב: וכל הארץ באו מצרימה.

לקבצי -
הקוף נקרא בקמץ חטף.

[ג, ט]
כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה -
פירש העמים שישארו אחר מלחמת גוג שפתם הראשונה, אהפוך אותה עליהם בשפה ברורה שלא יוציאו בשפתם אלהים אחרים אלא כולם יקראו בשם ה', זהו שפה ברורה כמו שאמר בנבואת זכריה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

והחכם רבי אברהם אבן עזרא ז"ל פירש:

יתהפכו לעבוד ה' לבדו בשפה ברורה היא לשון הקדש שבה לבדה נקרא השם הנכבד.

לעבדו שכם אחד -
חלק אחד, ר"ל בלב אחד ובדעה אחת.

[ג, י]
מעבר לנהרי כוש -
אותם שהם מעבר לנהרי כוש.

יובילון מנחתי -
כלומר יובילון את ישראל לירושלם למנחה, כמו שאמר בנבואת ישעיה: הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש ואמר בעת ההיא יובילו שי לה' צבאות עם ממושך וממורט.

עתרי בת פוצי -
שם אומה או משפחה שהיא מעבר לנהרי כוש.

ויונתן פירש:
עתרי, שקרא האל יתברך שם לישראל עתרי, שיעתר להם ה' וקרא שמה בת פוצי, כלומר עדת הנפוצים בגלות.

וכן תרגם יונתן:

מעבר לנהרי הודו ברחמין יתובון גלות עמי דאיתגלאה ויהון מייתין להון הא כקורבנין.

[ג, יא]
ביום ההוא לא תבושי מכל עלילותיך -
לא תצטרכי ליבוש ולהכלם מכל מעשיך שתעשי כי כולם יהיו ביושר ובאמונה ולא כמו בזמן הזה שצריכה את ליבוש ולהכלם ממעשיך הרעים אשר תעשי, זהו שאמר: אשר פשעת בי, פירש אשר פשעת בי עתה, אבל בזמן ההוא לא תבושי.

כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך -
כלומר הגאים והעליזים והשמחים לדבר גאוה וגבהות אסיר אז מקרבך, כמ"ש בנבואת זכריה: וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב.

לגבהה -
מקור.

[א, יב]
והשארתי בקרבך עם עני ודל -
הפך עליזי גאותך שזכר.
ופירש עני כמו עניו, ר"ל שפל רוח ודל, ר"ל שנפשו דלה ונמוכה.

וכן תרגם יונתן:

ענוותן ומקבל עולבן.

וכן: עני ורוכב על החמור כמו ענו.

[ג, יג]
שארית ישראל -
מבואר הוא.

תרמית -
כמו מרמה והוא בשקל תרבית.

כי המה ירעו -
לפי שנמשלו ישראל לצאן אמר ירעו ורבצו, ור"ל כי בשכר זה שלא יעשו עולה ולא ידברו כזב ירעו וירבצו.

[ג, יד]
רני בת ציון הריעו ישראל -
עשרת השבטים.

שמחי ועלזי -
כפל הענין במ"ש לחזק השמחה.

בת ציון - בת ירושלם –
כפל הענין במלות שונות.

[ג, טו]
הסיר ה' משפטיך -
משפטי הגוים שהיו נותנים עליך בגלות.

ותרגם יונתן:

ארי אגלי ה' דייני שקרא מגויך.

פנה אויבך -
פנה אותם מארצך שלא יהיו שם עוד.
פנה – כמו: ואנכי פניתי הבית.

מלך ישראל ה' בקרבה -
אחר שהוא שוכן בקרבך לא תראי רע עוד.

[ג, טז]
ביום ההוא יאמר -
אמר הנביאים יאמרו לה או יאמרו אחד לחברו.

ויש מפרשים:

האויבים יאמרו לה ויודו כי אין כח בידם לפני האל ית'.

אל ירפו ידיך -
כמו יתנו יקר, גם ימצא יד לשון זכר והנה בו מגילת ספר.

[ג, יז]
ה' אלהיך בקרבך -
אחר שהוא בקרבך אל ירפו ידיך כי הוא גבור שיושיע אותך מגבורי הגוים.

יחריש באהבתו -
ישתוק על פשעיך שעשית כבר באהבתו אותך.

[ג, יח]
נוגי ממועד -
מענין יגון מבנין נפעל כמו: בתולותיה נוגות, אמר כנגד ציון וירושלם בנים שהיו נוגים ממועד הגאולה שארך כל כך הנה אספתי אותם אליך כי ממך היו ויצאו בגלות ועתה אספתי אותם אליך והטעם על בניהם, ויש לומר גם הם עצמם ורמז בזה לתחיית המתים.

משאת עליה חרפה -
כי כבר נשאו חרפה גדולה ימים רבים עליה ר"ל על ירושלם, ומה שדבר לנכח ושלא לנכח בפסוק יש רבים כמוהו במקרא.
משאת - שם.

[ג, יט]
הנני עושה -
כמו בעשות מצרים דדיך ענין הסחיטה והכתישה.

ויונתן תרגם:
כמשמעו עם חסרון ה"א -

אנא עביד גמירא עם כל משעבדיך.

בכל הארץ בשתם -
פירש בכל ארץ הגלות שלקחו שם בשתם, שם יהיו לשם ולתהלה.

[ג, כ]
בעת ההיא, ובעת קבצי אתכם -
ובעת ההיא יהיה קבצי אתכם יהיה חסר ומלת ההיא שזכר עומדת במקום שתים.

וכן תרגם יונתן:

ובעדנא ההיא.

שבותיכם –
לשון רבים.
וכן: ושבות שביתך.
כתוב הנה לשון רבים ושבותכם בוי"ו שור"ק ושביתך ביו"ד ובחירק.