פרק ג, א
לשטנו. להשטינו על שהיו בניו נשואות נשים נכריות, כמו שכתב בספר עזרא: וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות מבני יהושע בן יהוצדק.

פרק ג, ב
יגער ה' בך השטן. יגער הקב"ה בך אתה השטן, וחוזר ואומר ויגער ה' בך הוא הבוחר בירושלים, שלא תכנס לפניו לקטרג על הצדיק הזה הלא ראוי הוא וזכה לכך שהוצל מאש השריפה. הלא זה אוד מוצל מאש. מפורש באגדת חלק (דף צג) שהושלך עם אחאב בן קוליה וחבירו לאור.

פרק ג, ג
לבוש בגדים צואים. כתרגומו: הוו ליה בנין דנסבין להון נשין דלא כשרין לכהונתא והיה נענש הוא על שלא מיחה בידם.

פרק ג, ד
הסירו הבגדים הצואים מעליו. יבדילו בניו את נשותיהם וימחול לו. מחלצות. חליפות בגדים נאים כלומר זכיות אבל לפי שדימה העון לבגדים צואים דימה הזכות למחלצות בגדים נאים ולבנים.

פרק ג, ה
ואומר. אני זכריה. ישימו צניף טהור וגו'. בקשתי רחמים עליו.

פרק ג, ו
ויעד. לשון התראה כמו (דברים לא) ואעידה בם את השמים וגו'.

פרק ג, ז
אם בדרכי תלך. וגם אני זאת אעשה לך. אתה תדין את ביתי. תשפוט ותהיה פקיד על בית מקדשי. ונתתי לך מהלכים. כתרגומו: ובאחיות מיתיא אחיינך ואתן לך ריגלין דמהלכין בין שרפיא האילין, ולפי פשוט מבשרו על בניו שיזכו לעתיד. העומדים. שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבה.

פרק ג, ח
אתה ורעיך. חנניה מישאל ועזריה היו. אנשי מופת. גברין כשרין למיעבד להון ניסין, שאף להם נעשה נס. כי הנני מביא את עבדי צמח. כי עתה זרובבל פחת יהודה קטן בחצר המלך אני מצמיח לו גדולה ושם נתתיו לחן בעיני המלך למלאות שאלתו בבנין הבית והעיר, כמו שמפורש בנחמיה דברי נחמיה בן חכליה והוא זרובבל כדאמרינן בסנהדרין.

פרק ג, ט
כי הנה האבן. יסוד הבית אשר יסדתם בימי כורש ובטלו על ידיכם ואותו היסוד ועובי החומה היה מעט בעיניכם כמו שמפורש בעזרא ובנבואת חגי. על אבן אחת שבעה עינים. סופו להרחיב על א' שבעה, וכן תרגם יונתן: על אבנא חדא שבעא עינין חזיין לה ולשון עינים לשון מראות, ולי נראה שבעה עינים על שם עיני הקב"ה שבעיניו ילבו להוסיף עליו על אחד שבעה לפי שדוגמתו בנבואה זו, וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים, אלא לימד שנתן עיניו להרבות כבוד הבית בבניינו. הנני מפתח פתוחה. מתיר קישוריה מפיר עצת האויבים אשר כתבו שטנה לבטל המלאכה. ומשתי. והסירותי. ביום אחד. לא ידעתי איזה יום.