רשי, זכריה פרק ט


פרק ט, א
בארץ חדרך. דרש רבי יהודה בר אלעאי זה משיח שהוא חד לאומות ורך לישראל אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית יהודה בריבי עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש מקום ששמו חדרך ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד (תהלים קלב) א"ל ומה אני מקיים ונבנתה עיר על תלה? אמר לו שאין עתידה לזוז ממקומה כך ברייתא שנויה בסיפרי. כי לה' עין אדם. כי ביום ההוא ישעה האדם על עושיהו ועיניו אל הקב"ה תראינה כמו שאמר למעלה נלכה עמכם ונספחו הם ועריהם על ערי ישראל וכל שבטי ישראל חשובים לה' על כל האומות הקדמונים כיוצא בו (מלכים א יא) ושלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה והלא בת פרעה בכלל היתה אלא שהיתה בת פרעה חביבה לו כנגד כולם אף כאן כל האומות יהיו להקב"ה וישראל כנגד כולם.

פרק ט, ב
וגם חמת תגבל בה. תשיג גבולה בגבול ירושלים. צור וצידון. גם המה בנותיה אע"פ שחכמה מאד שנתחכמה מאד וסבורה להיות לעולם גברה בחכמתה.

פרק ט, ג
ותבן צור מצור לה. ואומרת מי יורדיני לארץ. ותצבר כסף כעפר. ומתהללת בעושרה. וחרוץ. מין מראית זהב.

פרק ט, ד
הנה ה'. שהוא שליט על כל. יורישנה. לשון מוריש ומעשיר (שמואל א ב). והנה בים חילה. והבליע בתוך ימים ממונה, יעלה עליה את הים ויטבענה כמו שאמר יחזקאל.

פרק ט, ה
תרא אשקלון. את מפלת צור ותירא ועקרון אף היא תירא. כי הוביש מבטה. שהיתה נשענת על צור שהיתה ראש לבני עשו ועקרון אף היא לאדום כמו שאמרו רבותינו במסכת מגילה (דף ו ע"ש) עקרון תעקר זו קיסרי בת אדום. ותחילה היתה משל פלשתים.

פרק ט, ו
וישב ממזר באשדוד. וישב עם נכרי באשדוד הם ישראל שהיו בה נכרים.

פרק ט, ז
והסירותי דמיו מפיו. של עשו אלו בית בימה שלהם שהיו זורקים שם דמי זבחיהם ויש פותרין שפיכת דמים שהיה שופך דמי ישראל. ונשאר גם הוא לאלקינו. אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבגלותינו. והיה כאלוף ביהודה. אלו טרטיאות וקרקסיאות שלהם שעתידים שרי יהודה ללמד בהם תורה ברבים. והיה כאלוף. לשון אלוף ולמוד. ועקרון. תהיה לישראל. כיבוסי. ירושלים.

פרק ט, ח
וחניתי לביתי מצבה. אחנה אצל ביתי להגין עליה מן המעמידים מבצר ומשחית שלא יציבו עליה ודוגמתו וכל צוביה ומצודת' (ישעיה כט) ויש עוד לפתור מצבה כמו מצבא באל"ף. כי עתה ראיתי. צרתם בעיני אע"פ שעד הנה הסתרתי פני מהם.

פרק ט, ט
הנה מלכך יבוא לך. אי אפשר לפותרו אלא על מלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים ועד ים ולא מצינו מושל לישראל כזה בימי בית שני. צדיק ונושע. בה'. עני. ענותן. ורוכב על חמור. מדת ענוה היא. ועל עיר. כמו ועירים עשרה (בראשית לב).

פרק ט, י
והכרתי רכב. שלא יהיו צריכין לה. ומשלו. וממשל שלו. מים ועד ים. מימא ועד מערבא לסוף העולם. ומנהר. פרת.

פרק ט, יא
גם את. תוושעי עמו כמו שהוא צדיק ונושע כי בדם בריתך הרי נבאתי לכם לעתיד וגם עתה מגלות בבל שאתם עכשיו בתוכה. בדם בריתיך. בזכות דם הברית שנזרק עליכם בסיני הנה דם הברית אשר כרת. שלחתי אסיריך. מן הגלות.

פרק ט, יב
שובו לבצרון. לכחכם ולכבודכם אע"פ שאתם עתה ברשות מלכי פרס אתם אסירי התקוה אשר קויתם לי עד הנה למלאות דברי לקץ ע' שנה. גם היום מגיד משנה אשיב לך. עוד היום אני מגיד לך בשורה שנייה לבד זו של בנין ומה היא הגדה השנייה שאני שב לשנות לכם.

פרק ט, יג
כי דרכתי לי יהודה. סוף שאנטיוכס יטול המלוכה מיד מלכי פרס וירעו לכם ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו ביונים בימי חשמונאים. קשת מלאתי אפרים. מקרא קצר הוא כמו קשת מלאתי יד אפרים כמו (מלכים ב ט) ויהוא מלא ידו בקשת אפרים יהיה לי כאשפה מלאה חצים. ועוררתי בניך ציון. על חיל אנטיוכוס.

פרק ט, יד
וה' עליהם יראה. בספר יוסיפון מצינו בעת ההיא נראה מופת לאנשי ירושלים. בשופר יתקע. ירעם. בסערות תימן. לסער את אנשי תימן הם חיל אנטיוכס ויש מרבותינו שפתרוהו על אדום לעתיד לבוא.

פרק ט, טו
ואכלו. שלל אויביהם. וכבשו. תחתיהם אבני קלע, הם היונים שהם מלומדי קשת ולקלע באבן. המו כמו יין. המיון בקול ששון ושמחה כמו שהומים שתויי יין. ומלאו. נפשותם כל טוב. כמזרק. שמלא דם לפני המזבח. כזויות מזבח. שמנסכין שם יין והיין צף עליו כמו ששנינו במסכת סוכה לשון שביעה לשון שכרות.

פרק ט, טז
כצאן עמו. כצאן שהסיע ממצרים להיות לו לעם. כי אבני נזר. כי הכהנים בני חשמונאים המתפארים באבני נזר בטורי חושן ואפוד יהיו מתנוססים בניסים על אדמתן.

פרק ט, יז
כי מה. רב. טובו. הצפון של אותו הדור. דגן בחורים. הנותן כח לבחורים. ותירוש. אשר ינובב בתולות בניב שיר ושמחה ויש פותרין אשר ינובב ויצמח בקרקע בתולה והוא יין משובח.

הפרק הבא    הפרק הקודם