מצודות דוד, תהלים פרק קמו



פסוק א
הללויה. אתם כולכם הללו את יה וגם את נפשי הללי את ה':

פסוק ב
אהללה. בפה
בחיי.
בעוד אני חי
אזמרה.
בכלי נגון
בעודי.
בעוד אני בקיומי:

פסוק ג
שאין לו. שאין בידו תשועה:

פסוק ד
תצא. כי כאשר תצא ממנו רוח החיוני אז ישוב אל האדמה אשר נלקח ממנה וביום ההוא אבדו כל מחשבותיו כי איננו יכול להוציאם אל הפועל ומה א"כ בטחונו :

פסוק ה
שברו. מלת אשרי משמשת בשתים לומר אשרי למי אשר שברו על ה':

פסוק ו
עושה שמים וגו'. וא"כ ידו בכל משלה ויכול הוא להושיע בכל מקום
השומר.
הוא השומר אמיתת הבטחתו עד עולם:

פסוק ז
לעשוקים. לקחת נקמתם מיד עושקיהם
מתיר.
פותח קשרי האסורים במאסר וישלחם חפשי:

פסוק ח
זוקף כפופים. האנשים הכפופים לארץ בשפל המצב המקום ב"ה זוקף אותם לעמוד זקוף ברום המעלה:

פסוק ט
יעות. עושה דרכם מעוות ומעוקם למען יכשלו וצה לומר נותן בלבם ללכת בדרך הרע להם:

פסוק י
ימלוך וגו'. וחזר ופירש אלהיך השוכן בציון הוא ימלוך לדור ודור
הללויה.
לכן אתם כולכם הללו את יה:

הפרק הבא    הפרק הקודם