מצודות דוד, תהלים פרק קמו
פסוק א
הללויה. אתם כולכם הללו את יה וגם את נפשי הללי את ה':
פסוק ב
אהללה. בפה
בחיי. בעוד אני חי
אזמרה. בכלי נגון
בעודי. בעוד אני בקיומי:
פסוק ג
שאין לו. שאין בידו תשועה:
פסוק ד
תצא. כי כאשר תצא ממנו רוח החיוני אז ישוב אל האדמה אשר נלקח ממנה וביום ההוא אבדו כל מחשבותיו כי איננו יכול להוציאם אל הפועל ומה א"כ בטחונו :
פסוק ה
שברו. מלת אשרי משמשת בשתים לומר אשרי למי אשר שברו על ה':
פסוק ו
עושה שמים וגו'. וא"כ ידו בכל משלה ויכול הוא להושיע בכל מקום
השומר. הוא השומר אמיתת הבטחתו עד עולם:
פסוק ז
לעשוקים. לקחת נקמתם מיד עושקיהם
מתיר. פותח קשרי האסורים במאסר וישלחם חפשי:
פסוק ח
זוקף כפופים. האנשים הכפופים לארץ בשפל המצב המקום ב"ה זוקף אותם לעמוד זקוף ברום המעלה:
פסוק ט
יעות. עושה דרכם מעוות ומעוקם למען יכשלו וצה לומר נותן בלבם ללכת בדרך הרע להם:
פסוק י
ימלוך וגו'. וחזר ופירש אלהיך השוכן בציון הוא ימלוך לדור ודור
הללויה. לכן אתם כולכם הללו את יה: