ילקוט שמעוני, תהלים               פרק קז
	
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר -
למה אשר גאלם מיד צר? 
ז"ש הכתוב: 
למעני למעני אעשה.
 
למה למעני למעני שני פעמים? 
אמר הקב"ה: כשהייתם במצרים גאלתי אתכם, בשביל שמי שלא יתחלל בגוים, הה"ד: 
וידעתם כי אני ה', אף מאדום איני עושה אלא למען שמי, שנאמר: 
ויושיעם למען שמו.
אמר רבי הונא הכהן: 
הוא שמשה מוכיחן בסוף משנה תורה 
(וידעת כי) לא בצדקתך וביושר לבבך, הרי שאמר הקב"ה לא עשיתי לא בזכות אברהם יצחק ויעקב, אלא בשביל שמי הגדול. 
אמר דוד: הואיל ובשביל שמו עשה, נקלס להקב"ה: 
הודו לה' כי טוב. 
יאמרו גאולי ה' – 
אלו ישראל.
וכן ישעיה אומר: 
ופדויי ה' ישובון, לא פדויי אליהו ולא פדויי המשיח אלא 
ופדויי ה'.
ויצעקו אל ה' בצר להם -
אמר ר' יצחק:
 
ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם (כתוב בתרי עשר ברמז תקנ"א). 
יורדי הים באניות -
אמר רב יהודה:
 
ארבעה צריכין להודות: 
יורדי הים, 
והולכי מדברות 
ומי שהיה חולה ונתרפא 
ומי שהיה חבוש בבית באסורים ויצא. 
יורדי הים מנא לן? 
שנאמר: 
יורדי הים באניות וגו' 
יודו לה' חסדו -
הולכי מדברות מנלן? 
דכתיב: 
תעו במדבר בישימון דרך וגו'. 
יודו לה' חסדו -
מי שהיה חבוש בבית האסורין מנא לן? 
דכתיב: 
יושבי חשך וצלמות וגו' 
יודו לה' חסדו -
מי שהיה חולה ונתרפא, כתיב: 
אוילים מדרך פשעם וגו' כל אוכל תתעב נפשם וגו' 
יודו לה' חסדו -
מאי מברך? 
אמר רב יהודה: 
גומל חסדים טובים לחייבים. 
וצריך לאמרו קמי עשרה, שנאמר: 
וירומוהו בקהל עם. 
אמר מר זוטרא:
והוא דאיכא, תרי רבנן בינייהו, שנאמר: 
ובמושב זקנים יהללוהו. וינחם אל מחוז חפצם. הנכנס לכרך בחלום חפציו נעשין לו, שנאמר: 
וינחם אל מחוז חפצם. 
שופך בוז על נדיבים -
האי מאן דפגע באיתתא בעידנא דסלקא מטבילת מצוה, אי איהו קדים ומשמש אחידא ליה לדידיה רוח זנונים, אי איהו קדמה ומשמשה אחידא לה לדידה רוח זנונים. 
מאי תקנתיה? 
לימא הכי: 
שופך בוז על נדיבים וגו'.