בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק יא



פסוק א
לנפשי. איך תאמרו על נפשי הר שלכם הוא נד כצפור ר"ל מלך ישראל הוא נד מפני שאול כצפור הזה הנודד וסופו לפול ברשת וכן יהיה סופו ליפול ביד שאול ואמר איך תאמרו כן הלא בה' חסיתי וכל יכול להצילני:

פסוק ב
כי הנה. ר"ל ואם תחשבו שעזבני ה' בעבור עון הריגת כהני נוב כי הלא הנה הרשעים דרכו קשת וגו' והוא משל על הלשון הרע שאמר דואג לשאול על כהני נוב
לירות.
את החצים
במו אופל.
ר"ל בהסתר
לישרי לב.
על כהני נוב:

פסוק ג
כי השתות. הרשעים הללו הרסו יסוד העולם הם כהני נוב צדיקי יסודי עולם
צדיק מה פעל.
על עצמו אמר דוד הלא אני צדיק בזה ומה פעלתי אני הלא לא עשיתי מאומה:

פסוק ד
וה' בהיכל וגו'. אף שה' מגביה לשבת בהיכל קדשו אשר בשמים עכ"ז משפיל עיניו לראות בארץ לבחון מעשה בני אדם ויודע הוא בשלמי הרעה:

פסוק ה
צדיק יבחן. מה שאני נרדף משאול לא הוא בעבור העון רק כן דרך ה' להבחין את הצדיק ביסורים אם יעמוד בצדקתו להטיב אחריתו ולא משנאתו אותו מייסרו
ורשע.
אבל את הרשע ישנא עם כי חדל הוא מן היסורים :

פסוק ו
ימטר. כי סוף הדבר יקבל גמולו משלם כי הרבה רשתות כמטר ירדו עליו מן השמים וילכד בהם
מנת כוסם.
המנה למלאות כוסם יהיה מרוח זלעפות ר"ל פורעניות רב יביא עליהם :

פסוק ז
צדקות. איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו
ישר.
איש ישר יראה פני ה' והוא ענין משל ממלך בשר ודם שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו:


הפרק הבא    הפרק הקודם