ילקוט שמעוני, תהלים פרק קטו


המשך סימן תתעג
ה' זכרנו יברך -
אמר ר' שמואל בר נחמני:
מצינו שהקב"ה מזכיר שמן של ישראל ומברכן, שנאמר: ה' זכרנו יברך (במשלי ברמז תתקמ"ז):

השמים שמים לה' -
אמר רבי יוסי:
מעולם לא ירדה שכינה למטה מי כו''.

השמים שמים לה' -
משל למלך שגזר ואמר: בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי, כך הקב"ה כשברא העולם אמר: השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכשנתן תורה לישראל, מיד בטלה גזרה ראשונה והתחתונים עלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים, שנאמר: וירד ה' על הר סיני, ומשה עלה אל האלהים, הוי: כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ.
וכתוב אחד אומר: בימים וכל תהומות.
כשבקש הקב"ה אמר: יקוו המים וכשבקש: עשה את הים יבשה, שנאמר: ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים.

והארץ נתן לבני אדם -
אמר ר' אלעזר:
כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם, שנאמר: והארץ נתן לבני אדם?!
לא קשיא, הא קודם ברכה והא לאחר ברכה.

דאמר רב יהודה אמר שמואל:
כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: לה' הארץ ומלואה.

לא המתים יהללו יה -
שנו רבותינו:
לולב היבש פסול שנאמר לא המתים יהללו יה.
לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שכיון שמת בטל מן המצות ומן התורה, ואין לו להקב"ה שבח בו.

והיינו דאמר ר' יוחנן:
מאי דכתיב במתים חפשי?
כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.

ולא כל יורדי דומה -
אמר לו הקב"ה למשה: כל הבריות יורדות לשאול, שנאמר: כל יורדי דומה ואתה עולה, שנאמר: עלה אל הר העברים וגו'.
ישראל שהן נמולים תפלתן נכנסה לפני הקב"ה כריח ניחוח, שנאמר: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה.


הפרק הבא    הפרק הקודם