מצודות דוד, תהלים פרק מז



פסוק ב
תקעו כף. לשמוח בעת ימלוך ה' על כל הארץ:

פסוק ג
כי ה' וגו'. כי אז ידעו שה' עליון נורא וגו', ר"ל שהוא עליון על הכל ונורא עליהם:

פסוק ד
ידבר. מקצה הארץ ינהג את גוג ועמו אל ירושלים לתת אותם תחתינו:

פסוק ה
יבחר לנו. ר"ל יחזיר לנו את נחלתנו ויבחר אותה לנו לשבת בה כמאז
את גאון יעקב.
זה בה"מ אשר אהובה לו לעולם:

פסוק ו
עלה. אז יתעלה ויתרומם אלהים בתרועה כי יתקעו על הקרבנות
ה' בקול שופר.
מוסב על עלה לומר עלה ה' בקול שופר וכפל הדבר במ"ש:

פסוק ז
זמרו אלהים. זמרו לאלהים
זמרו.
כפל הדבר להתמדתו :

פסוק ח
זמרו משכיל. זמרו זמר העשוי בהשכל:

פסוק ט
על כסא קדשו. להראות ממשלתו על כל :

פסוק י
נדיבי עמים. הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא"י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם שכלם חשובים כנדיבים מול האומות
מגיני ארץ.
הם השרים והמלכים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח, ור"ל כל שרי האומות ומלכיהם המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם
מאוד נעלה.
הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה:

הפרק הבא    הפרק הקודם