פסוק א
וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרן אִישׁ מַחְתָּתו. חָשְׁבוּ שֶׁכְּמו שֶׁאַחַר הַתָּמִיד, אֲשֶׁר בּו תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה, כְּאָמְרו "עלַת תָּמִיד לְדורותֵיכֶם פֶּתַח אהֶל מועֵד לִפְנֵי ה', אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה" (שמות כט, מב), תָּבא הַקְּטרֶת, כָּךְ הָיָה רָאוּי לְהַקְטִיר קְטרֶת חֲדָשָׁה עַתָּה עַל הִגָּלות כְּבוד ה' אֶל כָּל הָעָם (פסוק כג) וְעַל יְרִידַת הָאֵשׁ (פסוק כד). וְלָכֵן הִקְרִיבוּהוּ לִפְנֵי ה'. בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁנֶּאֱמַר בּו "לא תַעֲלוּ עָלָיו קְטרֶת זָרָה" (שם ל, ט). וְגַם אִם הָיָה רָאוּי לַעֲשׂות כָּךְ אִם הָיוּ מְצֻוִּים בָּזֶה, חָטְאוּ לַעֲשׂותו עַתָּה אֲשֶׁר לא צִוָּה אותָם. כְּאָמְרָם ז"ל 'שֶׁהורוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי משֶׁה רַבָּם' (עירובין סג, א).

פסוק ג
וַיִּדם אַהֲרן. שֶׁהִתְנַחֵם בַּקִּדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁנִּקְדַּשׁ בְּמותָם.

פסוק ה
בְּכֻתֳּנתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. שֶׁלּא חָשְׁשׁוּ לְפָשְׁטָם אֶת כֻּתֳּנות הַקּדֶשׁ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִטְמְאוּ.

פסוק ו
רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הַמֵּתִים מֵהַקְּרובִים שֶׁמִּטַּמֵּא לָהֶם כּהֵן הֶדְיוט, הֶחְמִיר עַל אֵלֶּה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְשׁוּחִים, כְּאָמְרו "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם" (פסוק ז). כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ. שֶׁחָסְרוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים וּגְדולִים וּבְכֵן לא יִגָּרַע יִקְרָא דְּשָׁכְבֵי.

פסוק י-יא
וּלְהַבְדִּיל.. וּלְהורות. כִּי "יַיִן וְתִירושׁ יִקַּח לֵב" (הושע ד, יא), כְּאָמְרו "אַל לַמְלָכִים שְׁתו יַיִן, וּלְרוזְנִים אֵי שֵׁכָר, פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק" (משלי לא, ד ה).

פסוק טו
יָבִיאוּ לְהָנִיף.. וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ. שֶׁלּא תִּזְכּוּ בָּהֶם עַד אַחַר הֲנָפָה, שֶׁאָז תִּזְכּוּ בָהֶם מִשֻׁלְחַן גָּבוהַּ.

פסוק טז
וְאֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת. אותו הַשָּׂעִיר שֶׁהָיָה לְ"חָק עולָם" (פסוק טו), וְהוּא שְׂעִיר ראשׁ חדֶשׁ שֶׁהָיָה קָדְשֵׁי דורות.

פסוק יז
וְאותָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲון הָעֵדָה. אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנָהּ לָכֶם לא הָיָה לָכֶם רְשׁוּת לְשָׂרְפָהּ, כִּי לא נְתָנָהּ לָכֶם אֶלָּא לְאָכְלָה "לָשֵׂאת אֶת עֲון הָעֵדָה".

פסוק יט
הֵן הַיּום הִקְרִיבוּ. כְּמו "הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּו" (ירמיהו ג, א), "הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קדֶשׁ" (חגי ב, ב). וְטַעֲמו, אִם הָיָה הָעִנְיָן כֵּן שֶׁהָיוּ אֵלֶּה מַקְרִיבִים "חַטָּאתָם" שֶׁל חובָה וְאֶת "עולָתָם" שֶׁל נְדָבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם קָדְשֵׁי צִבּוּר לְדורות, וְהָיִינוּ אוכְלִים הַ"חַטָּאת הַיּום" בִּהְיותֵנוּ אונְנִים. הֲיִיטַב בְּעֵינֵי ה'. שֶׁנּאכַל קָדְשֵׁי דורות בַּאֲנִינוּת? הֲלא דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁאֵין אֲכִילַת אונֵן בְּכַוָּנָה רְאוּיָה לְכַפֵּר, כְּאָמְרו בְּקָדֳּשִׁים קַלִּים "לא אָכַלְתִּי בְאונִי מִמֶּנּוּ" (דברים כו, יד), וְאַף עַל פִּי שֶׁצִּוִּיתָ שֶׁנּאכַל בַּאֲנִינוּת אֶת הַמִּנְחָה (פסוק יב) שֶׁהִיא קָדֳשֵׁי שָׁעָה, לא יִתְחַיֵּב זֶה בְּקָדְשֵׁי דּורות.

פסוק כ
וַיִּיטַב בְּעֵינָיו. שָׂמַח עַל טוּב סְבָרַת אָחִיו וּבָנָיו שֶׁהֵיטִיבוּ לִרְאות וּלְהורות.