ראב"ע מגילת רות פרק א

[א, א]
בשם אל יחזיק ידי וזכרו יעמיד הודי,
בפירוש על מגילת רות לאברהם ספרדי.
נאום אברהם. בעבור היות דוד שורש מלכות ישראל, נכתב בספרי הקודש יחס דוד.

ויהי בימי שפוט השופטים. יש אומר כי השם שפט השופטים, כי על ידם בא רעב בארץ ישראל. ויש מדקדק שאומר שאיננו שם הפועל כי אם שם, כמו 'חרב שפוט'. ויתכן היות כמשמעו, כי כל פועל עבר או עתיד או פועל, לעולם הם נגזרים משם הפועל כי הוא העיקר.
מ"ם מבית לחם יהודה משמש עצמו ואחר עמו, בעבור כי שם מקום לא יסמך.

[א, ב]
מחלון וכליון. לא ידענו המקרים שהיו על שנקראו כן, כמו יששכר גם משה. ובדרש אומר שהם יואש ושרף, בעבור שלקחו בנות מואב. (דברי הימים א,ד,כב) ושם כתוב 'אשר בעלו למואב'. והמואביות מותרות לישראל, כי הכתוב לא אסר כי אם עמוני ומואבי שלא יבואו בקהל, ושלא יקחו מבנות ישראל. ובספר עזרא אבאר זה בטוב.
וטעם מבית לחם פעם אחרת, להודיעם שהם אזרחים. ועוד בעבור שאמר 'אפרתים', וזאת המלה פעם הוא ליחס המקום הנקרא אפרת, ופעם אחת ממשפחת אפרים. ואפרת שם אשת כלב בן חצרון, ונקרא המקום על שמה, כמו מצרים. ולא יתכן שיקחה מחלון וכליון אלו הנשים עד שנתגיירו, והעד 'אל עמה ואל אלהיה'.

[א, ג]
ותשאר האשה. לבדה משני ילדיה ומאישה. והזכירה הכתוב, כי כן משפט כאשר יזכיר שני דברים, יאמר על האחרון. או הזכירם בעבור רוב מכאוביה על בניה שהיו בחורים, כי אישה זקן מת.

[א, ו]
ותשב משדה מואב. במחשבת. כמו וילחם ישראל עם בלק.

[א,ח]
עם המתים.
הם בניה.

[א, ט]
יתן ה' לכם. בעל.

[א, יא]
העוד לי בנים. רבים מחברינו חשבו כי זאת התשובה על המכחישים, ולא ידעו כי אבותינו העתיקו כי הייבום לאחים מן האב ולא מן האם. רק אמרה להם, אילו היו לי בנים במעי הייתי נותנת אותם לכם תחת המתים, וזאת דרך חיבוב, ולא על דרך ייבום.

[א, יג]
הלהן תשברנה. הנו"ן תחת המ"ם, והפך 'כי מר לי מאד מכם'.
והמה באו בית לחם, מלת תשברנה דבוקה עם אות למ"ד או עם מלת אל כמו 'עיני כל אליך ישברו'.
תעגנה. מבנין נפעל ואין לו חבר.
לבלתי היות לאיש. היות כל אחת מהן לאיש כמו ויתלו שניהם על עץ.
אל בנותי. כלומר אל תלכנה עמי.
כי יצאה בי. גזירת השם שיצא מלפניו או שהיתה נמסרת ויצאה בי עד שנראתה.
יד ה'. מכה כי ביד היא בלשון בני אדם דבר הכתוב.
שבה יבמתך. מגזרת יבמה כבר פירשנוה בתורה.
אל עמה ואל אלהיה. לעד שהתגיירו.

[א, טו]
אל תפגעי בי. הטעם פיוס, ולעולם הוא דבוק עם אות בי"ת, כמו ופגעו לי בעפרון. ואין מלה זרה, רק לא אפגע אדם ובמקומה אפרשנה.
עמך עמי. לעולם לא אעזוב תורת ישראל וייחוד השם.

[א, יח]
מתאמצת. מבנין התפעל.

[א, יט]
ותהם. מבנין נפעל מפעלי הכפל.
הזאת נעמי. כי אלימלך ואשתו היו מגדולי ישראל.

[א, כ]
אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא. אע"פ שהוא כתוב באל"ף בא כדרך בעלי הה"א הנעלם בסוף אל"ף. מרא תחת ה"א. וכמוהו כעגלה דשא על דעת ר' יהודה. ולפי דעתי הנועם דבר תענוג, והמר הפך תענוג, והנועם הוא המאכל הוא המתוק.

[א, כא]
מלאה. בנים וממון.
וה' ענה בי. יש אומרים מגזרת לענות מפני, ולפי דעתי שהוא מגזרת לא תענה ברעך, כטעם תחדש עדיך נגדי.
ושדי הרע לי. כמו נגע. וכמוהו 'ובורא רע', או הרע לי על מעלי, או על דרך לשון בני אדם דבר הכתוב והוא הנכון.
ה"א השבה. ה"א הדעת, כמו הנמצא פה.
וטעם ותשב נעמי. פעם אחרת, לדבק הזמן שבאו בתחילת קציר שעורים, בעבור לקוטי רות.