[יב, א]
ותדבר מרים -
היא דברה, גם אהרן הסכים או החריש, על כן נענש.

וטעם ותדבר –
עם בי"ת, דרך גנאי כמו: וידבר העם באלהים.
גם ימצא לשבח גם בדרך נבואה.

יש אומרים:
כי משה מלך על כוש ולקח כושית.

והמתרגם אמר:

שפירתא.

וטעמו: לשון כבוד, כאשר יקראו הישמעאלים לזפת הלבן, גם אנחנו נקרא העיוור סגי נהור. והנה לא יתכן שנקרא שם שהוא לשבח להפכו לגנאי.

ויש אומרים:
כי כוש בן ימיני הוא שאול.
וכן: הלא כבני כושיים וכבר פירשתיו.
והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה, כי היא מדיינית ומדיינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים.
וכן כתוב: ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל, וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית.

וטעם כי אשה כשית לקח –
זה הדבור שדברה מרים.
ומה נכבד דברי קדמונינו שאמרו על הזקנים:

אשריהם ואוי לנשיהם.

והנה חשדו משה כי לא נמנע לשכב עם צפורה, רק בעבור שאיננה יפה.

[יב, ב]
ויאמרו הרק אך במשה -
הביאה ראיה כי לא עשה זה לקדושת השם, כי הם היו נביאים ואין המשכב אסור להם.

הרק אך -
והאחד יספיק רק הוא דרך צחות, כמו: המבלי אין קברים.

וישמע ה' -
ואם דברו בסתר.

[יב, ג]
ענו מאד -
במשקל שלו והטעם שלא בקש גדולה על אחיו.

[יב, ד]
פתאום -
המ"ם נוסף כמ"ם שלשום והוא מגזרת פתי דבר, שלא עלה על לב.

צאו שלשתכם ויצאו שלשתם -
כל אחד מאהלו והנה דרך כלל ואחר כן פרט: וירד ה' בעמוד ענן ויקרא אהרן ומרים, ומשה שומע.

[יב, ו]
שמעו נא -
כמו עתה.

נביאכם -
מי שיהיה מכם נביא ה'.

במראה -
פירושו אם היה נביאכם שהוא נביא ה' כמו: והנבואה עודד הנביא.
האהלה שרה אמו.
כסאך אלהים עולם.

במראה -
במראות הלילה.

בחלום אדבר בו -
כפול, כדרך הנבואות.

[יב, ז]
בכל ביתי נאמן הוא -
טעמו כבן בית שיכנס בלא רשות ואם יצטרך ידבר צרכיו ואתם כאשר אתודע לכם בחלום -תדעו ואם לא אין לכם רשות לשאול.

[יב, ח]
פה אל פה אדבר בו -
הטעם בלא אמצעי.

במראה ולא בחידות -
הטעם שאראה לו הדבור כאשר הוא כצורת המשכן.

ולא בחידת -
כמו הנשר הגדול.

ותמונת ה' יביט -
כטעם: הראני נא את כבודך או שהוא בהקיץ:

[יב, ט]
וילך -
הכבוד והעד והענן סר.

[יב, י]
מעל האהל -
מעל פתח האהל.
והנה מצורעת -
תחסר מלת היא, כמו: כאשר קאה.

[יב, יא]
בי אדני -
פירשתיו.

אל נא -
אל עתה.

נואלנו -
מבנין נפעל, ואין לו ריע כי אם נואלו שרי צען.

ויש אומרים:
שהוא הפוך מאולת קשורה וטעמו ידוע.

[יב, יב]
אל נא תהי כמת -
אל עתה תהיה אחותינו כנפל המת, כאשר יצא מבטן אמו נאכל חצי בשרו.
וכן בשר המצורע ואין צורך לתיקון סופרים.

[יב, יג]
ויצעק משה -
זה יורה שהיה בצער על אחותו.

אל -
אתה שיש הגבורה בידך עתה רפא עתה לה, על כן השיב השם: ואביה ואילו אביה כעס עליה וירק בפניה, הלא תכלם לראות פניו שבעת ימים.

[יב, יד]
תסגר -
כמו המצורעים שלא יזיקו אחרים.

ואחר תאסף -
תחשב מהיישוב.
וכן: ואספתו מצרעת.
ואחר שבאה אל המחנה נסעו העם מחצרות.

[יב, טז]
ויחנו במדבר פארן -
על דעת רבים שהענן היה שם בעבור שמצאו: וישכן הענן במדבר פארן ויפרשו: הענן סר מעל האהל כמשמעו.
ולפי דעתי: אין זה הפירוש נכון.

חסלת פרשת בהעלותך