ראב"ע לפרשת בהעלותך

ראב"ע בהעלותך פרק ח

[ח, ב]
דבר אל אהרן -
כי הוא חייב במצות הדלקת הנר.

אל מול פני המנורה -
פירוש והאיר אל עבר פניה והנה מלת האיר יוצאה, כמו: תאיר נרי ואין כן יאירו והארץ האירה.
ונסמכה זאת הפרשה להורות כי הדבור יהיה גם בלילה, כי שם יהיה הנר דלוק ולא יכבה.

[ח, ד]
וזה מעשה המנורה -
הזכיר שלא נראה כמוהו.

מקשה -
פירשתיו.

ירכה -
הוא על הקנה שתעמוד עליו, כי כן כתוב ירכה וקנה.

פרחה -
ידוע ולא היה כח בחרש חכם לעשותה כן, לולי שהשם הראה אותה למשה במראה הנבואה.

כן עשה -
שב אל משה.
והטעם בצווי, וכן ועשית מנורת זהב.
וטעם הסמך פרשת הלוים, להורות כי אהרן יתעסק בהדלקת הנר ובשאר העבודות יעזרוהו הלוים ויעמדו לפניו לעשות מה שיצוה.

[ח, ו]
קח את הלוים מתוך בני ישראל -
כי מעורבים היו וכן כל השבטים קודם שיסעו אל הדרך מהר סיני.

[ח, ז]
מי חטאת -
כמו תחטאני או טעמו כחטאת הקרבן.

הזה עליהם -
אמר רבי משה:

שפ"א הפעל נו"ן כמו: הכה תכה ונכון הוא.
והעבירו תער על כל בשרם -
וכבר העבירו תער.

אמרו המעתיקים:
אפילו הזקן ולא הפאה.
וכבסו בגדיהם =-
ואחר כן יהיו טהורים בטהרם במי חטאת.

והטהרו -
מבנין התפעל והתי"ו מובלע.
וכן: המתקדשים והמטהרים.

[ח, ח]
פר בן בקר -
קטן.

סלת -
שלשה עשרונים כמשפט.

תקח לחטאת -
בציווי, כי הם יקחו והטעם יתנו כמו: ויקחו לי תרומה או יקחו עמם, כמו: ויקחו להם איש שה לבית אבות.

[ח, יא]
לפני ה' -
והטעם: כאשר תקריבם לפני האהל, יסמכו בני הלוים את ידם על ראש כל אחד מהפרים, ורבים כן.

[ח, יב]
ועשה -
בצווי, כי אהרן היה המקריב, והעד הנאמן שאמר: כי החטאת גם העולה הם לכפר על הלוים וכתוב: ויכפר עליהם אהרן:

[ח, יג]
וטעם והעמדת את הלוים
אחר שיכפר אהרן עליהם תעמידם לפניו ויניפם.

והנפת -
בצווי, כמו: ועשה.

[ח, יד]
והיו לי הלוים -
זו מעלה גדולה.

[ח, טו]
ואחרי כן יבאו הלוים -
אחרי שתטהר אותם.

והנפת -
בצווי.

[ח, טז]
כי נתונים נתונים -
הם ובניהם ישראל נתנום לי ואני לקחתי אותם לי.
והטעם: קבלתים ולא נתנום בעבור פדיון פטרת כל רחם. ופטרת ופטר שתי לשונות כמו צדקה וצדק או על משקל אחר.

[ח, יז]
ביום הכותי -
זמן כמו אתה עובר היום.

[ח, יח]
וטעם ואקח את הלוים. וכבר אמר: לקחתי אותם לי, כי כן דרך המקרא והוא דבק עם הפסוק הבא אחריו, וכאשר לקחתי לי הלוים נתתים אני לאהרן ולבניו.

[ח, יט]
ולכפר -
להיותם כפר נפשם כאשר פירשתי.

[ח, כ]
ויעש משה ואהרן -
משה בצווי ואהרן שהניפם וישראל שסמכו עליהם.

[ח, כא]
וטעם ויתחטאו
כי גם הם עשו.

ויכפר עליהם -
וכבר כפר עליהם.

ויש אומרים:
כי בתחלה התחטאו ואחר כן סמכו ידיהם על הפרים ואיננו רחוק, ואם כן יהיה פירוש והעמדת את הלוים וכבר העמדתם בתחילה.

[ח, כב]
כן עשו להם -
תמיד בני אהרן לבניהם.

[ח, כד]
זאת אשר ללוים -
והטעם: זאת הקצבה ואין מבן שלשים שנה מכחיש זה הפסוק, כי מבן שלשים שנה הוא לעבודת משא ומבן חמש ועשרים לעבודת האהל.
וטעם לצבא. להמנות עם צבא העובדים:

[ח, כו]
במשמרותם -
על הזקנים ונדבקה פרשת הפסח, כי החנוכה היתה בחדש הראשון ואז נבדלו הלוים ובאה זאת הפרשה, בעבור שהוא כתוב בפסח.
והיה כי תבאו אל הארץ,
והיה כי יביאך ה'
.
צוה שהם חייבים גם במדבר.


הפרק הבא    הפרק הקודם