מדרש רבה, דברים, פרק ט

ח [הנסים שנעשו לישראל היו על המים]

שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן
הלכה:
אדם מישראל ששותה מים לצמאו אומר ברוך שהכל נהיה בדברו.
רבי טרפון אמר:
בורא נפשות רבות וחסרונם.
רבנן אמרי:
בא וראה כל הנסים שעשה הקב"ה לישראל לא עשאן אלא על המים.

כיצד?
עד שהן במצרים עשה להם נסים ביאור.

אמר רבי יצחק:

היו המצריים וישראל הולכין לשתות מים מן הנהר המצרי שותה דם וישראל שותה מים.
וכשיצאו ישראל ממצרים לא עשה להם נסים אלא על המים.

מנין?
שנאמר: (תהלים קיד) הים ראה וינוס.

מה ראה?
רבי נהוראי אמר:
שם המפורש ראה חקוק על המטה ונקרע.

רבי נחמיה אמר:
כביכול ידו של הקב"ה ראה ונקרע, שנאמר: (שם עז) ראוך מים יחילו.

באו למרה, כשעלו מן הים והיו המים מרים עשה שם להם נסים.
מנין?
שנאמר: (שמות טו) ויורהו ה' עץ וגו'.

בסלע, עשה להם נסים במים.
מנין?
שנאמר: (במדבר כ) ודברתם אל הסלע וגו'.

בבאר, עשה להם נסים ואמרו שירה, שנאמר: (שם כא) אז ישיר ישראל.
אמר להם משה: הוו יודעין כל נסים שעשה לכם הקב"ה לא עשה אלא על המים ואף בשעה שתעברו את הירדן לירש את הארץ, עתיד הוא לעשות לכם נסים במי הירדן.

ט [ה' גאל את ישראל למרות שידע שיחטאו]

דבר אחר:
שמע ישראל אתה עובר עובר היום את הירדן
זה שאמר הכתוב: (תהלים מד) אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם.

מהו באזנינו?
אלא אר' תנחומא:
שמענו מה שאמרת למשה בסנה.
אמרת למשה בסנה: גלוי וצפוי לפני שהן עתידין להכעיס אותי אלא גואל אני אותם.

ומנין שאמר לו הקב"ה כך?
דכתיב: (שמות ג) ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים וגו'.

מהו כי ידעתי את מכאוביו?
אמר הקב"ה למשה: יודע אני מה כאב הן עתידין לעשות.
(שם לב) אלה אלהיך ישראל, ואעפ"כ וארד להצילו מיד מצרים הוי, תנאין שהתנית עם משה. וכשם שהתנית עמו כך, באזנינו שמענו.
מהו אבותינו ספרו לנו?
זה משה שנקרא אב לכל הנביאים.

(תהלים מד) אתה ידך גוים הורשת ותטעם.
אמר להם: ממה שעשה לשני מלכי האמורי לסיחון ולעוג שהיו גדולים אתם יודעין שכשתעברו את הירדן מהו עושה לשלושים ואחד מלכים, הוי, שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן.

י [הווה זהיר בקיום מצוות]

דבר אחר:
שמע ישראל
מה ראה לומר להן כאן שמע ישראל?

רבנין אמרי:

למה הדבר דומה?
למלך, שקידש מטרונה בשני מרגליות. אבדה אחת מהן אמר לה המלך: איבדת אחת שמרי את השנייה!
כך קידש הקב"ה את ישראל,בנעשה ונשמע. אבדו את נעשה שעשו את העגל.
אמר להן משה: אבדתן נעשה שמרו נשמע, הוי, שמע ישראל.

יא [מסירותו של משה לישראל]

דבר אחר:
אתה עובר היום את הירדן
אמר להם: כשתעברו את הירדן דברים אחרים יתחדשו, לא תהיו סבורין, כשם שהייתם במדבר והייתם חוטאים והייתי מבקש עליכם רחמים.
אמר להן: כשעשיתם אותו המעשה וביקש הקב"ה לכלות אתכם לא נתפללתי עליכם סניגוריה.

מנין?
שנאמר: (דברים ט) ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלהים אל תשחת עמך וגו'.

אמר רבי חייא בר אבא:
כיון שאמר לו הקב"ה למשה ברקיע: קום רד מהר מזה, שמעו חמשה מלאכי חבלה וביקשו להזיקו, ואלו הן:
אף,
וחימה,
קצף,
משחית,
ומכלה.
וכיון שהזכיר משה זכותן של שלושה אבות, כדכתיב: ( שמות לב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך ברחו קצף ומשחית ומכלה ונשתיירו שנים הקשים, אף וחימה.
אמר לפניו: רבש"ע! הרי הזכרתי שלושה וברחו שלושה, עמוד אף אתה באף.

מנין?
שנאמר: (תהלים ז) קומה ה' באפך, הרי שעמד הקב"ה באף.

ומנין שעמד משה בחימה?
שנאמר: ( שם קו) לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית.
ירד משה מן הרקיע והיו הלוחות בידו ולא שברן עד שראה בעיניו.

מנין?
שנאמר: (שמות לב) ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל.
אותה שעה, ויחר אף משה וישלך מידו את הלוחות.
אמר לו הקב"ה: משה! לא היית מאמין לי שעשו להן עגל?!
שנאמר: (שם) סרו מהר מן הדרך אשר צויתים.

רבנין אמרי:
מן הדבר הזה שקד משה היאך לזכות את ישראל, שאמר לו הקב"ה:אשר צויתים.
אמר לפניו: רבש"ע! אני נצטויתי, שמא עברתי על הציווי?!
הם לא נצטוו ולא היו יודעים!
אמר לו הקב"ה: משה, לא נצטוו?!
אמר לו: לאו!
אמר לו: מה אמרת בסיני?
אני ה' אלהיכם
לא אמרת אלא, (שם כ) אנכי ה' אלהיך!
מה אמרת?
לא יהיה לכם אלהים אחרים לא אמרת אלא, לא יהיה לך אלהים אחרים!
הוי, ה' אלהים אל תשחת עמך ונחלתך.

אמר רבי חייא בר אבא:
לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתחבט בה ומה היה אומר: מה פום סבור ממלל.

דבר אחר:
ה' אלהים אל תשחת עמך ונחלתך
אמר רבי חייא בר אבא:
משפסק סניגור היה רוח הקדש מלמד זכות עליהן, וכך היה אומר לישראל: (משלי כד) אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך.

אל תהי עד חנם ברעך, אלו ישראל שנקראו רעים להקב"ה, שנאמר: (תהלים קכב) למען אחי ורעי וגו'.
והפתית,
דכתיב: (שם עח) ויפתוהו בפיהם.
וגם שאמרת בסיני: נעשה ונשמע ולא קיימתם!
ואומר להקב"ה: אל תאמר: אשלמה כאשר עשה לי כן אעשה לו, אלא ה' אלהים אל תשחת עמך ונחלתך.
לפיכך כשבאו לעבור את הירדן הזכיר להן כל מה שביקש עליהן סניגוריה שהיה סבור שהם מבקשים עליו רחמים שיכנס עימהם.

מהו אתה עובר?
אמר רבי תנחומא:
שהיה משה מחבט עצמו לפניהן ואומר להם: אתם עוברים אני איני עובר ופתח להם פתח שמא יבקשו עליו רחמים ולא היו מבינים.

למה הדבר דומה?
למלך, שהיו לו בנים הרבה ממטרונה. סרחה עליו מטרונה ביקש להוציאה, אמר לה: תהא יודעת שאני נוטל אחרת.
אמרה לו: אין.
ואין את אומר לי מי היא זו שאתה עתיד ליטול?!
אמר לה: פלונית.
מה עשתה מטרונה?
כינסה את בניה אמרה להן: הוו יודעין שאביכם מבקש לגרשני וליטול את פלונית, יכולין אתם, שלא להשתעבד בה?
אמרו לה: הן.
אמרה להן: תדעו מה היא עתידה לעשות בכם והייתה אומרת שמא יבינו ויבקשו עליה מאביהן ולא היו מבינין.
כיון שלא הבינו אמרה: ואיני מצווה אתכם אלא בשביל עצמכם שתהיו זהירים בכבוד אביכם.
כך משה, כיון שאמר לו הקב"ה: (במדבר כז) קח לך את יהושע בן נון וגו' כי לא תעבור את הירדן הזה, היה אומר לפני ישראל:והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה.

אתה עובר היום
אני איני עובר שמא יבינו ויבקשו עליו רחמים ולא היו מבינין.
כיון שלא הבינו, אמר: איני מצווה אלא בשביל עצמכם שתהיו זהירין בכבוד אביכם שבשמים!

מנין?
שנאמר: (שם) את ה' אלהיך תירא וגו'.
אמר הקב"ה: בעולם הזה היו הכל מתאוין לארץ ישראל ועל ידי עוונות גליתם ממנה, אבל לעתיד לבוא שאין לכם לא חטא ולא עוון אני אטע אתכם בתוכה נטיעת שלוה.

מנין?
שנאמר: (עמוס ט) ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם.


הפרק הבא