מנחת שי, דברים פרק כד


פסוק א
בה. הבי"ת רפה.

כריתת. וחבירו שניהם מלאים יו"ד וחסרים וא"ו בהעתק הללי ובמסורת וכ"כ הרמ"ה ז"ל.

פסוק ג
ימות. מלא בכל הספרים וכן מסר הרמ"ה ז"ל פן ימות גם הוא מלא וא"ו כתיב וכל אורייתא דכותא מלא.

פסוק ד
לא יוכל. אין בו פיסקא.

בעלה. העין בשוא לבדו.

שלחה. הלמ"ד דגושה.

פסוק ה
לכל דבר. ה' דסבירין כל וקרין לכל מסורת סוף תרומה.

פסוק ו
לא יחבל. בשוא ופתח החי"ת ורפה הבית. שרשים.

פסוק ז
והתעמר בו. במסורת פ' שמות מונה זה עם ו' דסבירין בה.

פסוק ח
כאשר צויתם. י' דמטעים דסבירין אשר. מסורת יונה סי' א'.

פסוק י
משאת. השי"ן ימנית.

פסוק יג
וברכך. הרי"ש בשוא לבדו במקצת ספרים ומקצתם בחטף פתח וזה תלוי במנהג ספרים כמ"ש בריש פ' לך לך.

פסוק טו
ולא תבוא. הוא"ו בגעיא.

נשא את נפשו. בכל הספרים חסר וא"ו וכ"כ הרמ"ה.

פסוק טז
לא יומתו. פרשה סתומה.

פסוק יז
ולא תחבל. בשוא לבדו החי"ת ודגש הבי"ת כ"כ רד"ק בשרשים דהלכו אחריו המכלל יופי ובעל הלשון ורב פעלים אבל בספרים כ"י מדוייקים וספרי הדפוס החי"ה בחטף פתח והבי"ת רפה וכ"כ א"ת.

פסוק יט
קצירך בשדך. הבי"ת רפה.

ושכחת. הוא"ו בגעיא בס"ס.

פסוק כ
תחבט. הבי"ת בדגש.

הפרק הבא    הפרק הקודם