ראב"ע וזאת הברכה פרק לד

[לד, א]
ויעל משה -
לפי דעתי:
כי מזה הפסוק כתב יהושע, כי אחר שעלה משה לא כתב ובדרך נבואה כתבו.
והעד ויראהו ה' גם: ויאמר ה' אליו גם ויקבור.

[לד, ה]
וימת שם משה עבד ה' -
שאפילו במותו עשה מה שצוהו כעבד.

על פי ה' -
כי הוא אמר לו: עלה ומות.
וכן נכתב על אהרן: על פי ה'.
וכן על פי ה' יחנו.

[לד, ו]
ויקבר אותו -
הוא קבר עצמו, שנכנס במערה בגיא.
וכן: וירעו הרועים אותם.
ויראו שוטרי בני ישראל אותם.


ודע כי הר העברים שהוא הר נבו שהוא צלם כוכב הוא בעצמו, הגיא שהוא ראש הפסגה, שהוא מול בית פעור, והעד שאמר הכתוב: כי נסע ישראל מבמות אל הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה.
וכתיב: ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה ושם מת ושם קבורתו.
וכתיב: ונשב בגיא מול בית פעור.
והנה אחר שישבו ישראל בגיא, אמר הכתוב: ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב.
וכתוב אחר: ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב.
והנה דבר ברו,ר כי במקום שמת משה שם קבורתו.

עד היום הזה -
דברי יהושע.
ויתכן שכתב זה באחרית ימיו.

[לד, ז]
לחה -
הה"א תחת וי"ו כמו בתוך אהלה מגזרת לח כי היבשות תתגבר על הזקן.
וטעם. נס
הפך מתח.

[לד, ח]
בני ישראל -
ובאהרן: כל בית ישראל בעבור כבוד משה.

ויתמו -
וכאשר תמו ימי בכי אבל משה שמה, שמעו בני ישראל אל יהושע.

[לד, ט]
מלא רוח חכמה -
היא רוח ה', והעד: כי סמך משה את ידיו עליו, כי לא ימצא כמותו בישראל שישען עליו.

ויעשו כאשר צוה ה' את משה -
שישמעו אל יהושע:

[לד, י]
פנים אל פנים -
פירשתיו.

[לד, יב]
היד החזקה -
פליאות הים.

המורא הגדול -
מעמד הר סיני.

חסלת פרשת וזאת הברכה


    הפרק הקודם