יהושע - פרק א


[א, א]
ויהי אחרי מות משה עבד ה' -
מנהג הלשון לכתוב במקומו וי"ו, שלא להוסיף ולחבר דבר אל דבר, כמו: ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו, ואלה בני צבעון ואיה וענה, ותשב תמר, נרדם ורכב וסוס והדומים להם.
וכבר כתבנו בספר מכלל אשר חברנו, כי יש לפרשם לתוספת עם חסרון מעט לפי עניין כל אחד מהם, לפי דרך המקרא.

ומלת ויהי, תמצא בהתחלת הדברים ואף בראשית הספרים כמו זה.
וכן ויהי אחרי מות יהושע.
ויהי איש אחד מן הרמתים,
ויהי בשלשים שנה,
ויהי בימי שפוט השופטים,
ויהי בימי אחשורוש,
וכן ווין אחרים בראשי הספרים.
ואם נאמר כי הטעם להדביק ספר אל ספר וענין זה אל הקודם לא יספיק הטעם בכלן.

ואמרו המפרשים:
כי הוי"ו הזאת היא כפ"ה רפה בלשון ישמעאל, ודקדוק מלת יהי פירשתיה בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו, כי בהיות המלה בהפסק אמרו יהי תהי בסגול האות הנוספת, וחירק הה"א וכן יחי תחי והוא בהפוך התנועות, מן יפן יקן, מפני שרצו להסתיר היו"ד כמשפטם להסתיר אותיות אהו"י, וכן מלת יהי תהי יחי תחי, שהקלו תחלה המלה עוד והפכו בה התנועות ונקדו שו"א ה"א יהיה, והחי"ת יחיה תחת אות הנוספת בחיר"ק, האות הנוספת ביהיה יחיה תחת הה"א והחי"ת.

אחרי -
לשון רבים בשקל אשרי, אלא שמלת אשרי רבים לעולם לא ימצא יחיד ולא כן מלת אחרי, כי ימצא יחיד אחר הדברים האלה וזולתו ורבוי מלת אשרי לפי שענינו טובות רבות, כי לא יאושר האדם בטובה אחת שתמצא בו, או בהצלחה אחת שתזדמן אליו, לפיכך המלה בלשון רבים לעולם, ורבוי מלת אחרי כמו רבוי מלת לפני כי האחורים כנגד הפנים אלא שהפנים לא ימצאו בלשון יחיד לעולם, לפי שהרואה אותם והפונה אליהם ימצאו בעיניו רבים לעולם ולא יוכל לראות אבר אחד אשר בפנים מבלי חברו, כי אברי הפנים שנים שנים גבות העינים והעינים ואפים ולחיים ושנים ושפתים, ולא כן העורף שהוא אחר הפנים שהוא אחד כנגד הפנים וכאשר ימצא בלשון יחיד, לפי שהוא אחד וכאשר ימצא בלשון רבים, לפי שהוא אחר הפנים שהם רבים וכן כל צורת האדם לפניו מפותחות באיברים ולאחריו גוף שוה ולפני ואחרי יאמרו על גוף האדם וממנו נשאלים לשאר הדברים, כמו: ויחן את פני העיר,
מאחרי העיר,
והחונים לפני המשכן,
ואחרי המשכן יחנו
והדומים להם.

ויאמר לפני ואחרי על קדימת הזמן ועל התאחרו, כי הפנים נקראים גם כן קדם ואחוריהם אחור, כמו שנאמר: אחור וקדם צרתני ולכן נקראו הפנים קדם לפי שהם תחלת ההכרה באדם וההבדלה בו, לפיכך שמו קדימת הזמן והתאחרו בשימוש לפני ואחרי לפני בא יום ה' אחרי ואחרי הדברים האלה והדומים להם, וממנו אחרי מות משה ואינו רוצה לומר אחרי מות משה מיד אלא אחר זמן, כמו שנפרש בפסוק מקצה שלשת ימים.

עבד ה' -
מי ששם כל כחו וכוונתו וכל השגחותיו בשם יתברך ואף בהתעסקו בענייני העולם מתכוין לעבודת האל יתברך, הוא יקרא עבד ה', כמו: אברהם עבדי, דוד עבדי, עבדי הנביאים, שהם כמו העבד לאדון.

בן נון -
בחירק כמו בסגול.
ואמר: בכל מקום בִן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב' לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם' מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול .

משרת משה -
והוא היה במקום משה לצאת ולבוא לפני ישראל ואחר שמת משה צוהו הקב"ה לעבור הירדן עם ישראל.

לאמר -
לפי שנשתמשו במלת אמור עם הלמ"ד יותר משאר אותיות השמוש הסתירו האל"ף עם הלמד, מה שלא עשו כן עם השאר שאמרו באמור להם עם ה' וגו' ויהי באמור יהושע בהנעת האל"ף ופירוש לאמר - לאמר לישראל, שהקדוש ב"ה צוהו לעבור את הירדן, כי הבטיחם: בכל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו וגו'.

[א, ב]
קום עבור -
קום עניין זירוז.
וכן: קום משחהו, קומו ועברו, קום התהלך.

להם וגו' -
לבני ישראל, כמו: יביאו את תרומת ה', ותראהו את הילד.

[א, ג]
כל מקום אשר תדרוך וגו' -
כיון שתעברו את הירדן: כל מקום אשר תדרוך בו לכם יהיה, כלומר אני אתן לכם כח כדי שתכבשו הכל ואחר כך זכר קצת הגבולים.

ובדרש כל מקום אשר תדרוך וגו' –
לרבות חוצה לארץ.

[א, ד]
מהמדבר -
הוא מדבר סין שהוא גבול נגב.

והלבנון הזה -
הוא מקום ידוע בארץ ישראל.

ואמר: הזה - אף על פי שהוא מעבר הירדן, לפי שהיה נראה משם להם.
וכן אמר משה: ההר הטוב הזה והלבנון או אמר הזה על הידיעה, כמו: זה סיני, זה עני, לויתן זה.

כל ארץ החתים -
כי באותה הפאה היה יושב החתי.

מבוא השמש הים הגדול -
הוא מערב ארץ ישראל, כמו שאמר בתורה: עד הים האחרון.
ומה שאמר: הגדול, כנגד שאר הימים שבארץ ישראל שהם קטנים, כמו ים המלח, ים כנרת.

[א, ז]
אל תסור ממנו -
שב אל משה.
ופירושו: מדרכו הטובה, או פירושו ממנו - מספר התורה, ואף על פי שלא זכר הספר הנה זכר התורה ובמסרה סבירין ממנה.

תשכיל -
פירוש תצליח.
וכן תרגם יונתן:
בדיל דתצלח.

וכן תרגם אנקלוס:
למען תשכיל - בדיל דתצלח.

[א, ח]
לא ימוש -
נחלקו רבותינו ז"ל בזה הפסוק:

יש אומרים:

שהוא מצווה לכל ימי האדם ואפילו ידע כל התורה כלה.

ויש אומרים:
שהוא ברכה והנראה כי הייתה מצווה ליהושע וכן לכל אדם, עד שידע התורה ואחר כך ילמוד החכמות:

ופירש: והגית בו יומם ולילה
אחר שאמר לא ימוש הוא כפל דבר לחזק, או פירוש והגית, הגיון הלב, כמו והגיון לבי לפניך ה'.

ופירש יומם ולילה –
לפירוש הראשון נראה שיהגה בו ביום ובלילה, כל עת שימצא פנאי מעסקי מחיתו.

תצליח את דרכך -
חסר יו"ד הרבים, מן המכתב והדומים לו כתבנו בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו.

ואמר תצליח –
שהוא פועל יוצא ואף על פי שאין ההצלחה ביד האדם, לפי שבשמרו מצוות ה' ובשכרם תבוא לו ההצלחה, הרי הוא כאילו מצליח דרכו, או יהיה תצליח - פועל עומד ויהיה את דרכיך, כמו: בדרכיך.

ואז תשכיל -
זה תרגם יונתן:
תכשט.
לפי שהוא קרוב לתצליח, שלא לכפול את הלשון והוא קרוב לענין ההצלחה.

[ א,ט]
הלא צויתיך -
מלת זרוז.
וכן: הלא שמעת בתי, הלא שלחתיך והדומים להם.

כי עמך ה' אלוהיך -
כמו ואל משה אמר עלה אל ה',
ואת יפתח ואת שמואל.

[א, י-יא]
הכינו לכם צדה -
פירוש: מיני מאכלים זולתי הלחם, כי עדיין היה יורד להם המן בכל מקום שהיו נוסעים עד ממחרת הפסח, ולפי מה שאמרו חז"ל בו ביום שמת משה פסק המן, אמרו הם גם כן: כי בז' באדר שמת משה לקטו מן שהסתפקו בו עד ט"ז בניסן.

בעוד שלשת ימים -
כתרגומו:
בסוף תלתא יומין.

[א, יג]
זכור -
מקור.

[א, יד]
נשיכם טפכם -
חסר וי"ו השימוש, כמו: שמש ירח, ראובן שמעון, והדומים להם.

חמושים -
כמו: חלוצים.

[א, יז]
רק יהיה ה' אלוהיך עמך -
כלומר שתלך בדרך משה, שיהיה ה' עמך כאשר היה עם משה.

[א, יח]
רק חזק ואמץ -
דרשו רבותינו ז"ל:
יומת –
יכול אפילו לדבר עבירה?
תלמוד לומר: רק אכין ורקין מיעוטין הן.