פסוק ג
תחת חרמון. תחת הר חרמון
בארץ המצפה. הר חרמון היה בארץ המצפה:

פסוק ח
משרפות מים. חריצים שמי הים נקווים בהם, והחמה שורפתן ונעשים מלח:

פסוק י
כי חצור וגו'. ולזה פתח בה תחלה:

פסוק יג
על תלם. רצה לומר, בגבהם, שלא נפלו חומותיהם בעת הכבוש:

פסוק טז
ואת הר ישראל. אשר ישב בו ישראל אבינו, ונקרא על שמו:

פסוק יז
ההר החלק. שהיה נחלק לשנים, אחת הנה ואחת הנה
העולה. אשר עולה עד שעיר:

פסוק כ
לבלתי היות להם תחנה. מן בני ישראל
כי למען השמידם. כי חיזק לבבם למען השמידם:

פסוק כא
מן חברון. אף כי כלב הוריש הענקים מחברון, ייחס הדבר אל יהושע, לפי שבימיו הוריש, וכל נצחון המלחמה יחשב אל המושל על הצבא:

פסוק כג
כמחלקותם. כפי המחלוקת האמורה למטה
לשבטיהם. לכל שבט ושבט חלק לבד: