ילקוט שמעוני, יהושע פרק ו


המשך סימן טו
תסבו את העיר שבע פעמים.
אין מקיפין עיירות של עו"א פחות משלשה ימים קודם לשבת, הא דאת אמר במלחמת הרשות, אבל במלחמת חובה ואפילו בשבת, שכן מצינו שלא נלכדה יריחו אלא בשבת, שנאמר: וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים.
וכתיב: עד רדתה ואפילו בשבת.
כתיב: אפרים מעוז ראשי.

אם יאמר לך אדם למה חלל יהושע את השבת, אמור [לו]: הקב"ה (אני) א"ל, שנאמר: וסבותם את העיר וגו' כה תעשה ששת ימים וגו' וביום השביעי וגו', ואין שבעה בלא שבת.

אמר רבי שמעון בן חלפתא:
ועוד דבר אחד עשה מדעתו שלא אמר לו הקב"ה, כיון שכבשה בשבת, אמר יהושע: שבת קדש וכל מה שכבשנו בשבת יהיה קדש.

אמר רבי ברכיה:
כעיר הנדחת עשאה.

והרי עיר הנדחת אסורה בהנאה?

אמר ר' יהודה הלוי בר שלום, אמר רבי יהושע:
כתיב: ראשית עריסותיכם תתנו לה' הואיל וכבשנו אותה תחלה, נעשה אותה חלה להקב"ה: והייתה העיר חרם.

אמר רבי שמעון בן לקיש:
כשם שהיא נכנסת לרמ"ח אברים כך היא יוצאה מרמ"ח אברים,
כשם שהיא נכנסת, דכתיב: חרם בגימטריה רמ"ח כך היא יוצאה, דכתיב: ברוגז רחם תזכור בגימטריה הכי הוי.

ויריעו העם ויתקעו בשופרות.
מלמד שלא היה להם חצוצרות שעשה משה שנגנזו, שנאמר: עשה לך שתי חצוצרות, לך אתה עושה ומסורים בידך ולא ליהושע תלמידך, ואף בחייו של משה נגנזו, שנאמר: הקהילו אלי כל ראשי שבטיכם ושוטריכם.

והחצוצרות היכן היו?

נגנזו, לקיים מה שנאמר: אין שלטון ביום המות.

ותפול החומה
שנו רבותינו:
הרואה חומת יריחו שנבלעה צריך לברך, והא נפלה?
דכתיב: ותפול החומה?
כיון דפותיה ורומה בהדי הדדיי נינהו, משום הכי איבלע איבלועי.

ויבואו הנערים המרגלים ויוציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה.

מה תלמוד לומר ואת כל משפחותיה?

תני, רשב"י אומר:
שאם היו במשפחתה מאתים אנשים והלכו ונדבקו במאתים משפחות אחרות, כלם נצולו בזכותה.
אמר הקב"ה: אני אמרתי: ואם לא תורישו את יושבי הארץ והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם כי החרם תחרימם והם לא עשו כן, אלא ואת רחב הזונה ואת אביה ואת אמה החיה יהושע, הרי ירמיה מבני בניה של רחב ועשה להם לישראל דברים של שכים בעיניהם, שנאמר: דברי ירמיהו.

סימן טז
וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה'.
תאנא: ארור
בו נידוי,
בו קללה,
בו שבועה.

בו נידוי,
דכתיב: אורו מרוז.

ואמר עולא:
בארבע מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז.

בו קללה, דכתיב: ואלה יעמדו על הקללה,
וכתיב: ארור האיש אשר יעשה פסל.

בו שבועה, דכתיב: וישבע יהושע בעת ההיא וגו'.
וכתיב: ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויואל שאול את העם וגו'.

אשר יקום ויבנה את העיר הזאת את יריחו.
ממשמע שנאמר: את העיר הזאת איני יודע שהיא יריחו, מה תלמוד לומר את יריחו?!
לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו.

סימן יז
ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ.
ארבעה הם שיצאו להם מוניטין בעולם, אלו הם:
אברהם,
ויהושע,
דוד,
ומרדכי.

אברהם,
דכתיב: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך.
ומהו מוניטין שלו?
זקן וזקנה מכאן ובחור ובתולה מכאן.

יהושע, דכתיב: ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ.
ומהו מוניטין שלו?
שור מכאן וראם מכאן, על שם: בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו.

דוד, דכתיב: ויצא שם דוד בכל הארצות, יצא לו מוניטין בעולם.
ומהו מוניטין שלו?
מקל ותרמיל מכאן ומגדל מכאן, ע"ש כמגדל דוד צוארך.

מרדכי, דכתיב: כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות, שיצא לו מוניטין בעולם.
ומהו מוניטין שלו?
שק ואפר מכאן ועטרת זהב מכאן.


הפרק הבא    הפרק הקודם