מצודות דוד, יהושע פרק ט



פסוק א
כשמוע. אשר כבשו את העי ברוב עם ובתחבולה:

פסוק ב
ויתקבצו. להיות גם הם עם רב ויועצים הרבה להתחכם במלחמה עמהם:

פסוק ג
ליריחו ולעי. רצה לומר, שהמה שני דברים הפכים, כי יריחו כבשו בנס, והעי בתחבולות וברוב עם, ולזה הבינו הדבר שבערמה עשו להטעותם, כאמור למעלה (פרק ח):

פסוק ד
ויעשו גם המה בערמה. כמו שעשו ישראל.
ויצטירו.
עשו עצמם כשלוחים באים מארץ מרחק, כי שם ציר הונח על השלוח למרחוק וכמו שכתוב (ישעיהו נז ט) ותשלחי ציריך עד מרחוק
בלים.
להטעות את ישראל לחשוב שמרוב מרחק הדרך בלו
ומצוררים.
מקושרים סביבות הבקיעים:

פסוק ה
ומטולאות. כי בעת התיישן המנעלים, יתחלפו בכמה גוונים
נקודים.
כי בהתיישן הלחם יתעפש, ובו נקודים לבנים וירוקים ושחורים:

פסוק ו
מארץ רחוקה. לא מארץ כנען אשר הוזהרתם בלא תחיה כל נשמה (דברים כ טז), ולזה כרתו לנו ברית להחיותינו:

פסוק ז
בקרבי. בקרב הארץ הניתן לי והוא ארץ כנען:

פסוק ח
עבדיך אנחנו. כאומר אין לנו עסק עם כל העם הזה, כי הלא לא לכולם נהיה עבדים כי אם לך לבדך, כאומר ואדוני, הלא ישכיל לדעת שאין אנו מארץ כנען
מי אתם.
מאיזה עם
ומאין.
מאיזה מדינה:

פסוק ט
רחוקה מאוד. ולא יהיה אם כן ניכר לך, לא העם ולא המדינה
לשם ה'.
בעבור פרסום שם ה':

פסוק יא
עבדיכם אנחנו. להעלות את המס
כרתו לנו ברית.
להחיותינו:

פסוק יב
זה לחמנו. אשר תראו בידינו, הנה בהיותו עדיין חם לקחנו אותו צידה לדרך
הנה יבש.
בעבור זמן הרב מגודל מרחק הדרך:

פסוק יג
חדשים. בעת מלואם היו חדשים:

פסוק יד
ויקחו. רצה לומר, לקחו מופת וראייה מיובש צידם והאמינו להם, או לקחו מצידם ואכלו, לקיים ברית ואהבה:

פסוק כ
זאת. רצה לומר, הדבר הזאת להחיות אותם, בעל כרחנו נעשה להם, שלא יקצוף ה' על בטול השבועה:

פסוק כא
ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו. רצה לומר, הנה בעבור השבועה לא תגידו לא יחיו, וכאומר, אך נתבונן מה נעשה עמהם בגמול הרמאות
ויהיו כו'.
רצה לומר הגמול היה שהיו חוטבי כו', כאשר גזרו הנשיאים, כי כל העדה שמעו להם:

פסוק כג
ועתה. רצה לומר, עתה בעת המלחמה תהיו ארורים להיות עבדים לכל העדה, אבל לבית ה' תהיו לעולם עבדים ולא יכרת הדבר:

פסוק כו
ויעש להם כן. כמו שאמר הוא להיות עבדים לכל העדה בעת המלחמה, ולבית ה' לעולם
ולא הרגום.
כאשר חשבו בתחלה:

פסוק כז
לעדה ולמזבח וגו' עד היום הזה. רצה לומר, לעדה בעת המלחמה, ולמזבח ה' עד היום הזה
אל המקום.
במקום שיעמוד המזבח שמה יעבדו, אם בשילה, אם בירושלים:

הפרק הבא    הפרק הקודם