ילקוט שמעוני, שופטים פרק יז


סימן עב
ויהי איש מהר אפרים
מפני מה לא מנו את מיכה עם אותם שאין להם חלק לעוה"ב?
מפני שפתו מצויה לעוברים ושבים.

ועבר בים צרה

אמר רבי יוחנן:
זה פסלו של מיכה.

תניא, רבי נתן אומר:
מגרב לשילה שלושה מילין, והיה עשן של מערכה ועשן פסלו של מיכה מעורבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדחפו.
אמר להם הקב"ה: הניחו לו פתו מצויה לעוברים ושבים, ועל דבר זה נענשו אנשי פילגש בגבעה.
אמר להם הקב"ה: בכבודי לא מחיתם ובכבוד ב"ו מחיתם?!

ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי
ממשפחת יהודה
אלמא מיהודה קאתי.

והוא לוי
אלמא מלוי קאתי?
דאבוה מלוי ואמיה מיהודה, וקרי ליה משפחה, דמשפחת אם קרויה משפחה.
אי נמי: מתוך שעשה מעשה מנשה דקאתי מיהודה קרי ליה ממשפחת יהודה, דכתיב: ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ.
וכי בן מנשה הוא, והלא בן משה הוא, דכתיב: ובני משה גרשום ואליעזר?!
אלא מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה.

דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי:
מכאן שתולים הקלקלה במקולקל.

רבי יוסי ברבי חנינא אמר:
מהכא: ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תואר מאד ואותו ילדה אחרי אבשלום.
והא כתיב: ואדוניה בן חגית, ואילו אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור?!
אלא מתוך שעשה מעשה אבשלום דמרד, תלאו הכתוב באבשלום.
הכא נמי, מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה.

אמר ר' אלעזר:
לעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה נשא בת יתרו יצא ממנו יונתן.
אהרן שנשא אלישבע בת עמינדב יצא ממנו פינחס.
פינחס והלא מיתרו קאתי, דכתיב: ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל.

מאי לאו מבנות יתרו שפטם עגלים לע"ז?
לא מיוסף שפטפט ביצרו.
והלא שבטים מבזים אותו: הראיתם בן פוטי זה שפטם אבי אמו עגלים לע"ז, יהרוג נשיא שבט מישראל?!
אלא אי אמיה דאמיה מיוסף אבוה דאמיה מיתרו,
אי אבוה דאמיה מיתרו אימא דאמיה מיוסף,
דיקא נמי, דכתיב: מבנות פוטיאל תרתי שמע מינה.