ילקוט שמעוני, שמואל א פרק כג

המשך סימן קלא
ויגידו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה
דרש רבי דוסתאי דמן בירי:
קעילה עיר הסמוכה לספר הייתה, והם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, כדכתיב: והמה שוסים את הגרנות, וכתיב: וישאל דוד בה' לאמר האלך והכיתי הפלשתים האלה ויאמר ה' אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה.

מאי קא מבעיא ליה אי שרי אי אסיר, הרי בית דינו של שמואל קיים?
אלא אי מצלח אי לא מצלח, דייקא נמי, דכתיב: והכית בפלשתים והושעת את קעילה שמע מינה.

סימן קלב
הנה אנחנו פה ביהודה יראים (ואיך) [ואף כי] נלך קעילה
זה אחד מעשרה ק"ו שבתורה:
הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך וגו' ואיך נגנוב מבית אדוניך וגו'.
הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים.
הן בעודני חי עמכם ממרים הייתם אף כי אחרי מותי.
ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק"ו שכינה ארבעה עשר יום.
כי את רגלים רצתה וילאוך ק"ו ואיך תתחרה את הסוסים וכו'.
הנה אנחנו פה ביהודה יראים קל וחומר ואף כי נלך קעילה.
ובארץ שלום אתה בוטח קל וחומר ואיך תעשה בגאון הירדן.
הן צדיק בארץ ישולם ק"ו אף כי רשע וחוטא.
בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד ק"ו בשאר מדינות המלך מה עשו.

היסגירוני בעלי קעילה
(העתק מרמז ע"ז).

ופינחס בן אלעזר היה כהן בימים ההם.
תנו רבנן:
כיצד שואלים באורים ותומים?
השואל פניו כנגד הנשאל והנשאל פניו כלפי שכינה.
השואל אומר: הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו?
והנשאל אומר: כה אמר ה' עלה והצלח.

ר' יהודה אומר:
אינו צריך לומר לו: כה אמר ה' אלא עלה והצלח.
ואין שואלים לו בקול, שנאמר: ושאל לו, ולא מהרהר בלבו, שנאמר: לפני ה', אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה, שנאמר: וחנה היא מדברת על לבה.

ואין שואלים שני דברים כאחד, ואם שאל אין מחזירין לו אלא אחד הראשון, שנאמר: היסגירוני בעלי קעילה גו'.
והא את הוא דאמרת: אין מחזירין לו אלא הראשון, אלא דוד שאל שלא כסדר והחזירו לו כסדר, וחזר ושאל כסדר.

ואם הוצרך דבר לשניהם, מחזירין לו שניהם.
ואם הוצרך דבר אחד, מחזירין לו אחד, שנאמר: וישאל דוד בה'.

סימן קלג
בבא הזיפים ויאמרו לשאול
מאי זיפים?
ר' אלעזר אמר:
ע"ש מקומן, דכתיב: זיף וטלם ובעלות.

ויש אומרים:
אלו בני אדם שמזיפין דבריהם.

ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול
רבי אבא אמר:
הקיפו עליו כעטרה, דכתיב: עוטרים (את) [אל] דוד.

ומהו נחפז ללכת?

אלא כיון שראה דוד עצמו מצומצם ביד שאול ואנשיו, התחיל אומר: על חנם משח אותי שמואל, ואמר: משחך ה' למלך, שנאמר: אני אמרתי בחפזי וגו'.
א"ל הקב"ה: שמואל כוזב?! אני מעיד עליו שהוא נאמן, דכתיב: וידע כל ישראל וגו' כי נאמן שמואל. מיד בא מלאך אל שאול לאמר: מהרה ולכה, מלאך מן השמים היה, שנאמר: ישלח משמים ויושיעני.

רבי יודן אמר:
שליח היה.

אמר ליה רבי פנחס:
וכי השליח יועץ הוא שא"ל מהרה?
אלא מלאך היה.

על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות
אמר ר' שמואל בר נחמני:
ששם חלקו הגבורים של שאול על דוד.
מהם היו אומרים: עד שבן ישי בידינו לא נפנה ממנו.
ומהם היו אומרים: מלחמת ישראל קודמת אבל בן ישי מצוי אצלנו בכל שעה שנבקשנו.

ר"א אומר:
נחלק הסלע מכאן ומכאן, ונמצאו שאול ואנשיו עומדים מצד אחד ודוד ואנשיו עומדים מצד אחד, הוא שדוד אומר: הנותן תשועה למלכים (מב) שני מלכים אלו דוד ושאול.

דבר אחר:
מהו סלע המחלקות?
שבשעה שהיו דוד וחילו עוברים על אותו מקום היה מתחלק מחיילותיו הוא ושש מאות הראשונים שהיו עמו, באותה שעה יורדים מעל סוסיהם ומשתטחים ונופלים על פניהם ומברכים: ברוך שעשה לנו נסים במקום הזה, ומקצתן עומדים ואין מברכין, שלא היו עמו באותה שעה.

הפרק הבא    הפרק הקודם