[קכ, א]
שיר המעלות -
הגאון אמר:

כי אלה השירים חמשה עשר כנגד חמש עשרה מעלות, גם אמר יתכן שהוא על נגינות בקול עליון.

וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שנראה שהוא פיוט וזה השיר ינוגן על נועם המעלות ולא הזכיר שם המשורר, אולי ברוח הקדש נאמר על אנשי גלותינו שהם בצרה ולא ידעו מה יעשו, רק לקרוא אל השם הנכבד.

[קכ, ב]
ה', משפת שקר -
מאיש שפת שקר.

רמיה -
פירשתיו.

[קכ, ד]
חצי -
דימה הדברים היוצאים מפיו לחצים שנונים, כן ימותו.

עם גחלי -
כי החצים בעופם יתחממו באויר כמו גחלי רתמים.
והנה הטעם שזה המשורר אם הוא על עצמו או נבואה על ישראל שהם בגלות בוכה, כי הוא איש אמת וידור בגלותו עם העמים ולא עוד, עד שיש מהם שידברו כזבים עליו וילשינוהו, כדי שיהרג.

[קכ, ה]
אויה -
אמר יוסף בן גוריון:

כי משך הם אנשי תושק"אנה אהלי קדר הערב וישראל מפוזרים במשך ועם אהלי קדר.

[קכ, ו]
רבת -
התי"ו תחת ה"א כמו ושבת לנשיא ומלה תואר והמתואר חסר, כמו מדת זמן והדומה לה וזה רמז לאורך הגלות.

[קכ, ז]
אני.-
איש שלום, כמו ואני תפלה.

וכי אדבר שלום -
לאנשי משך וקדר ילחמוני.